"השואה האלקטרונית" שהבטיח ארגון אנונימוס לישראל לא מצליחה להרוס את שמחת חג הפסח ולמי שלא עוסק בתחום הסייבר יתקשה להבחין בכך שהיא מתקיימת היום. נכון לשעות הצהריים לא גרמו ההאקרים האנטי-ישראלים נזקים ממשיים וישראל לא "נמחקה מהרשת", כפי שמאיים הארגון מדי שנה.
"בדרך כלל לא קורה יותר מדי בהתקפות OpIsrael", אומר ל-NEXTER גדי עברון, יו"ר הוועד המנהל ב-Il-Cert (מתא"מ - מרכז תיאום אירועי אבטחת מידע), גוף תגובה אזרחי לאיומי סייבר הפועל מ-2011 בעזרתם של 60 מתנדבים. "יש כמות אדירה של נסיונות וכמות קטנה מאוד של הצלחות, כמו נסיונות פריצה לאתרים שחלקם הצליחו - אך הם לא משמעותיים".
עם זאת, הוא מוסיף, למרות ש"אנחנו רואים אותו סדר גודל של התקפות" כמו בשנתיים הקודמות בתאריך זה (7/4), השנה "רואים מספר קטן של התקפות מתוחכמות יותר". כך, לדוגמה, הוא מספר כי ההאקרים התאגדו דרך הרשת כדי לשתף פעולה בהשמשת חולשה באתר ממשלתי - סוג מתקפה מתקדם יותר ממתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) והשחתות המבוצעות בדרך כלל. אך נכון לעכשיו, הניסיון לא הצליח, למרות ש"הם עדיין מנסים".
רוב המתקפות הן כאמור עדיין מסוגים בסיסיים - מניעת שירות מבוזרת והשחתה.
מתקפת מניעת שירות מבוזרת היא העמסת תנועת-יתר על שרת כדי "להפיל" אתרים, ורוב האתרים בישראל שהותקפו בדרך זו "ניצלו" על ידי חסימת גולשים מחו"ל - מה שמצד אחד הוריד את העומס ממחשבי ההאקרים, המפוזרים במדינות רבות, אך גם מנע גישה לאותם אתרים עבור ישראלים החיים בחו"ל. בתחילת המתקפה נפלו כמה עשרות אתרים למשך מספר שעות, ביניהם אתרים של זמרים ועמותות.
סוג אחר של מתקפה הוא השחתה, המנצלת אבטחה לקויה כדי לפרוץ לאתרים ולשתול בהם הודעות על כך. ההאקרים מנסים להשיג גישה למערכות הניהול של אתרים על ידי שימוש בסיסמאות נפוצות, ואם הם מצליחים הם מחליפים את התוכן המקורי בכרזות שכל מטרתן לזרוע בהלה. כך נפרצו בימים האחרונים אתרי מרצ, מנהל המחקר החקלאי במשרד החקלאות, המרכז הישראלי למצוינות בחינוך ועוד. חשוב לציין כי לרוב, פריצות מסוג זה אינן גורמות לנזק ממשי מלבד הפסדים פוטנציאליים מזמן אי הפעילות של האתרים המושחתים.
אחר הצהריים נרשמו הצלחות יחסיות להאקרים, כאשר הפילו אתר אקדמי והצליחו לשלוח הודעות טקסט בערבית לאזרחים ישראלים.
בינתיים, ברחבי הרשת פורסמו רשימות כרטיסי אשראי ופרטי חשבונות שונים של ישראלים, אך בדיקות מעלות כי לא מדובר בפרטים חדשים או עדכניים ולכן פרסומם אינו מהווה הצלחה אמיתית של אנונימוס.
לדברי עברון, אזרחים ישראלים מתארגנים לסייע ל-Il-CERT, עוקבים אחר פעילות ההאקרים ברשת ומעדכנים את המרכז בפרטים. "הכי חשוב להישאר רגועים. לא להיכנס לבהלה כמו לפני שנתיים, עם ההאקר הסעודי, שנלחצנו והמדינה פשוט לא תפקדה יומיים", הוא אומר.