כשאנחנו חושבים על ענקיות טכנולוגיה כמו אפל, סמסונג, מיקרוסופט, אמזון ודומיהן, אנחנו חושבים בעיקר על סיפורי ההצלחה שלהן שבסופו של דבר מגיעים לידיים של הצרכן ונשארים אצלם, אבל לא כל ניסיון של החברות הללו שחלקן כבר נגעו בשווי של טריליון דולר הוא ניסיון מוצלח. בואו ניזכר בכמה מהכשלונות המהדהדים ביותר של החברות הגדולות ביותר.
כשמיקרוסופט ניסתה להילחם באייפוד
לפני שהאייפון הפך להיות המכשיר המזוהה ביותר עם אפל, החברה מקופרטינו החזיקה באחד המותגים החזקים ביותר בעולם: ה-iPod. אותו נגן מוזיקה שיכל להחזיק 1,000 שירים (!) שהיה להיט ענק שהחזיר לתעשיית המוזיקה את הצבע ללחיים. גם מיקרוסופט רצתה נתח מהשוק הזה, והשיקה את Zune, שאת שמו – עד היום – קשה לנו לכתוב בעברית.
ה-Zune של מיקרוסופט לא הפך ללהיט שהיא קיוותה, וסבל מבעיות הזויות: ב-31 בדצמבר, 2008, כשהשעון הראה חצות והשנה התחלפה, מכשירי הדור הראשון של Zune פשוט קפאו כתוצאה מתקלה בדרייבר של השעון. התקלה תוקנה לאחר 24 שעות, אבל העידה על חוסר הבשלות של המוצר. מאז שוחררו עוד מספר דורות, אבל בשנת 2011 מיקרוסופט הרדימה את מחלקת החומרה של Zune לחלוטין וניסתה למשוך את קהל המעריצים שנותר למכשיר, אל מוצר אחר שלה: Windows Phone. כשלון מפואר אחר של החברה.
כשאפל ניסתה לעשות פייסבוק
השנה היא שנת 2010. האייפון הפך את אפל שוב לאייקון טכנולוגיה, האייפד מסתמן כלהיט ענק ונראה שאי אפשר לעצור את אפל. באירוע מיוחד שקיימה החברה בספטמבר חשף סטיב ג’ובס את iTunes Ping, רשת חברתית שפותחה על ידי אפל. מכירים את זה שחברות חדשות אוהבות להגיד שהשירות החדש שלהן הוא “כשוויז פוגש את….”, אז סטיב ג’ובס טען שפינג היא “סוג של פייסבוק וטוויטר פוגשות את אייטיונס”, כבר התחלה רעה.
פינג הייתה אמורה להיות הרשת החברתית של חובבי המוזיקה, בה תוכלו לראות למה חבריכם מאזינים (דרך אייטיונס כמובן), לאילו הופעות הם הולכים, לעקוב אחרי אמנים, ולדבר על מוזיקה. השירות היה אמור להעמיק את חווית המשתמש באייטיונס, אבל המשתמשים פשוט לא מצאו בה ערך.
למרות שאפל לא הצליחה להגיע להסכם עם פייסבוק, היא שיחררה את פינג עם תמיכה בפייסבוק, מה שהוביל לחסימה מצד פייסבוק. משתמשים לא יכלו למצוא את חבריהם מפייסבוק בפינג, וכך פגעו משמעותית ברשת החדשה. תלונות רבות על הודעות ספאם ופישינג החלו לצוף, ומאחר שאפל הגבילה את הרשת החברתית למדינות בהן יש חנות אייטיונס, משתמשים רבים אפילו לא יכלו לבדוק את הרשת החדשה.
שנתיים לאחר ההשקה, אפל סגרה את השירות והחליפה אותו באינטגרציה עם פייסבוק וטוויטר. מה שנקרא, If you can’t beat them, Join them. בשנה האחרונה השיקה אפל את האפשרות לעקוב אחרי משתמשים אחרים בשירות הסטרימינג המצליח שלה, אפל מיוזיק, ובכך החזירה חלק מהחזון שלה לחיים.
כשגוגל ניסתה לעשות גוגל דרייב לפני שהיא עשתה גוגל דרייב
לגוגל יש נטיה להשיק מוצרים חדשים, לפני שהקהל שלה מוכן לקבל אותם. בשנת 2009 הציגה גוגל פלטפורמה חדשה שאמורה היתה להחליף את המייל ותוכנות הצ’אט ולאחד אותן לשירות חדש שהיא קראה לו Google Wave.
Wave היה אמור להיות שירות לשיתוף פעולה בין משתמשים שונים בזמן אמת. כל קבוצה הייתה Wave בפני עצמה, ואליה יכולתם להזמין משתמשים כדי לערוך יחד מסמכים, לשוחח, לשלוח לינקים, תמונות, סרטונים, סקרים. בחזון של גוגל, חברות נוספות היו אמורות לפתח תוספים ובוטים שונים לשירות. כמו כמעט כל שירות חדש שלה, גוגל איפשרה למשתמשים להירשם רק עם הזמנה, אבל גם אלו שהצליחו להניח את ידיהם על הזמנה, לא יכלו לבדוק את המוצר ביחד עם חבריהם, אם לא היו להם הזמנות נוספות. ממש בדומה לגוגל פלוס שלא הצליחה להתרומם בהשקה מסיבות דומות.
באוגוסט 2010 גוגל כבר הודיעה שהיא עוצרת את פיתוח המוצר, וכי תסגור את השירות לחלוטין באפריל 2012, אבל אם השירות הזה נשמע לכם די מוכר מהאפליקציות של גוגל, הסיבה היא שחלק גדול מהחזון של גוגל לעריכה משותפת של מספר משתמשים מצא את עצמו באפליקציות כמו Google Drive/Google Docs.
כשנוקיה חשבה שהיא נינטנדו
מכל הפלופים של נוקיה, בחרנו את זה שבשנות ה-2000 רצינו שיצליח יותר מכל: ה-Nokia N-Gage. נוקיה ראתה את ההצלחה של קונסולות כמו ה-Game Boy Advance של נינטנדו וחשבה לעצמה: למה שלא נעשה את מה שאנחנו יודעים לעשות טוב (טלפונים סלולרים), ונשלב את זה עם משהו שאנחנו לא יודעים לעשות בכלל (קונסולות משחקים). התוצאה הייתה משהו שלא נראה כמו טלפון, ולא מתנהג כמו קונסולת משחק. אפילו הייתם צריכים להחזיק אותו בצורה מוזרה למדי שזיכתה אותו בכינוי “טלפון הטאקו”. בשביל להחליף משחקים הייתם צריכים להוריד את הקאבר האחורי של המכשיר, להוציא את הסוללה, ולהחזיר הכל למקום רק כדי להעביר עוד כמה דקות במשחק אחר.
ה-N-Gage תומחר ב-300 דולר, פי 3 מהקונסולה של נינטנדו. נוקיה שיערה שהיא תמכור עד 2004 כ-6 מיליון מכשירים, אך בקושי הצליחה לשלוח לחנויות מיליון מכשירים. אף על פי זאת, המכשיר הצליח להלהיב לא מעט חובבי טכנולוגיה שחשקו במכשיר, אבל לא הרשו לעצמם לרכוש מכשיר במחיר מופרך כל כך. רק עשרות משחקים פותחו ל-N-Gage, וכל הבעיות הללו ואחרות הפכו אותו לכשלון חמור, אבל כזה שככל הנראה נולד מרעיון לא רע. במקרה הזה נוקיה הקדימה את זמנה, כי רק כמה שנים לאחר מכן השיקה אפל את האייפון והאפסטור, ואיפשרה למשתמשים להוריד עשרות משחקים שונים, לשחק בהם בכל מקום שירצו, ולהחליף בינהם במספר נגיעות על גבי המסך.
כשאמזון חשבה שהיא לא יכולה להיכשל
מאז ההצלחה הפנומנלית של אמזון עם מכשירי האקו וקינדל יש תחושה שאמזון מבינה בדיוק מה הקהל שלה רוצה, אבל ב-2014 היא הכריזה על ה-Fire Phone. סמארטפון מבטיח למדי עמו תצוגה תלת מימדית, זיהוי פריטים באמצעות המצלמה, זיהוי שירים ואפילו סוג של שאזאם לסדרות וסרטים.
במקום להוות אלטרנטיבה למחירי האייפונים ומכשירי הדגל האחרים, אמזון תמחרה את המכשיר ב-650 דולר (ובבלעדיות לרשת AT&T), ואף לא כללה את חנות ה-Play של גוגל, אלא רק את חנות האפליקציות והשירותים של אמזון – שנחשבים לנחותים בהשוואה לזו של גוגל.
אמזון ניסתה כל מה שביכולתה כדי להיפטר ממלאי המכשירים שלה, ותוך מספר חודשים הורידה את המחיר ל-500 דולר, ולאחר מכן אפילו ל-200 דולר והוסיפה מנוי חינם ל-Prime לשנה, אבל למשתמשים פשוט לא היה אכפת.
הדוחות של החברה חשפו כי היא החזיקה בכמות מכשירים בשווי של 83 מיליון דולר, שאותם היא לא הצליחה למכור. המשתמשים לא התלהבו מהמכשיר היקר יחסית, ולא ראו בו בשורה כלשהי לעולם הסמארטפונים, ופשוט לא רכשו אותו. באוגוסט 2015 אמזון חדלה מלייצר את המכשיר, והפסיקה את מכירתו לאחר מכן. בינתיים.
הכתבה פורסמה במקור באתר Geektime
הקוביה ההונגרית הזו פותרת את עצמה וזה הדבר הכי מגניב שתראו היום
אחרי ווטסאפ: עכשיו גם מייסדי אינסטגרם עוזבים את פייסבוק