בתי המשפט בארה"ב עתידים לעסוק השנה במקרה יוצא דופן: תביעה שהוגשה בשמן של 14 משפחות מקונגו, כנגד כמה מחברות הענק של תעשיית הטכנולוגיה בהן אפל, מיקרוסופט, דל, טסלה וגוגל. התובעים טוענים כי ילדיהם, חלקם בני שש, הועסקו במכרות קובלט - מינרל רעיל ומסוכן שנדרש לצורך ייצורן של סוללות ליתיום-איון, הקיימות היום כמעט בכל מכשיר טלפון סלולרי או רכב חשמלי. לא רק שעצם החשיפה לחומר מסרטנת, תנאי עבודתם של הילדים הוגדרו כ"מרושעים" וקשים במיוחד.
אין בכלל ויכוח על כך שילדים אכן מועסקים (ומתים) במכרות קובלט באפריקה - כאשר השאלה בה ידון בית המשפט היא באיזו מידה אחראיות חברות הטכנולוגיה, המטמיעות בסופו של דבר את הסוללות במוצריהן הנחשקים, על זכויותיהם של עובדים-ילדים המקריבים את חייהם בקצה המרוחק והאפל ביותר של שרשרת הייצור. זוהי גם כנראה הדוגמא העצובה והקשה ביותר למחיר הכלכלי, האקולוגי והמוסרי שאותו דורשת תעשיית הטכנולוגיה, בדרך כלל באופן שקוף ונסתר לחלוטין מהלקוחות.
סביר להניח שרובם כלל לא מודעים לכך שהסוללה המותקנת במכשיר הנוצץ שרכשו עשויה מחומרים נדירים, מסוכנים ורעילים. רק כשהן לפתע מתחממות או מתפוצצות, מקדישה התקשורת כמה דקות לדיון על כך שסוללות ליתיום-איון הן, בסך הכל, רעיון בעייתי למדי.
החדשות הטובות הן שבטווח השנים הקרובות, סביר להניח שנזכה סוף סוף להפרד מהסוללות הללו לטובת פתרון מוצלח יותר. הכוח העיקרי שיביא לכך היא דווקא לא תעשיית הסלולר, אלא תעשיית הרכב: עד סוף העשור צפויות מכוניות חשמליות להחליף לחלוטין את רכבי הבנזין והדיזל החדשים ברוב מדינות אירופה, כך שהדרישה לסוללות יעילות, זולות ובמידת האפשר אקולוגיות תרקיע שחקים.
כמובן שמדובר בהזדמנות לרווחי עתק, וחוקרים בכל רחבי העולם עמלים במרץ על הפתרון שאמור להחליף את הסוללות המסוכנות, היקרות והמעצבנות שאנחנו כבר מכירים. הנה כמה מאותם פיתוחים ורעיונות, הצפויים להפוך למציאות כבר בקרוב.
ניהול אנרגיה וטמפרטורה: חיים חדשים לסוללות ישנות
לפני שנגיע לטכנולוגיות העתידות להחליף את סוללות הליתיום-איון, שווה להתייחס לכך שכבר בעתיד הקרוב מאוד צפויות להגיע לשוק המצאות פחות דרמטיות שעדיין יועילו לכולם. אלו מתמקדות בעיקר בשבבים דיגיטליים לניהול מדויק, מהיר ונכון יותר של טעינה ופריקת סוללות, בין אם דרך שליטה מדויקת יותר בעוצמת האנרגיה, או דרך שליטה בטמפרטורה באמצעות מערכות קירור מתקדמות. פנסוניק היפנית כבר כמעט מוכנה להשיק שבבים הצפויים להאריך את חייהן של סוללות ליתיום איון, אולי אפילו בשנים - כך שניתן יהיה להקל במעט על הדרישה לחומרים מסוכנים הנדרשים לייצורן. פתרונות אחרים בסגנון יאפשרו הטענה מהירה יותר, עד פי חמש מהקיים. כמובן שיידרש גם שיתוף פעולה מצד היצרניות עצמן, שידרשו להטמיע את השבבים בתוך מכשירי הטלפון, מבלי להקפיץ את המחירים.
גם זמן סוללה ארוך יותר וגם יותר טובה לסביבה: סוללות גרפן
סוללות גרפן הן בעלות פוטנציאל אדיר להפוך לתחליף הרשמי של הליתיום-איון, אם כי הן כנראה עדיין נמצאות בטווח של כמה שנים מייצור המוני. נדמה שאין להן כמעט שום חיסרון: הן מיוצרות מחומרים הרבה פחות מסוכנים, ניתנת למחזור בקלות רבה יותר, תומכת בטעינה אולטרה מהירה ובעלת קיבולת עצומה ביחס לגודלה: סוללות גרפן אמורות להעניק למכוניות חשמליות טווחי נסיעה של אלפי קילומטרים, וסמסונג המפתחת פתרון מבוסס גרפן למכשירי טלפון חכם טוענת שכבר עכשיו נמצאות במעבדותיה סוללות הנטענות בתוך 12 דקות, ומספקות די אנרגיה לשלושה ימים. אפילו החום הישראלי לא מרשים אותן, שכן סוללת גרפן מוסיפה לפעול היטב גם בטמפרטורה חיצונית של עד 60 מעלות. הבעיה היחידה, כאמור, היא שעדיין לא נמצאה השיטה לייצור המוני זול שלהן - אבל עובדים על זה.
הפתרון של IBM: סוללות מבוססות מי ים
מעט רחוק יותר מאיתנו נמצא פתרון מסקרן למדי של ענקית המחקר IBM, הטוענת לסימנים חיוביים ראשונים לסוללה בהרכב כימי חדש. לטענת החברה, סוללה זו אינה כוללת שום כמות של מינרלים נדירים או מתכות מסוכנות. למעשה, את כל מרכיביה ניתן לייצור ממי-ים רגילים. מן הסתם, היא תהיה זולה יותר לייצור בהשוואה לליתיום-איון, אך גם בעלת קיבולת גבוהה יותר. בונוס: היא גם הרבה פחות דליקה, ואין כמעט שום סיכוי שתתפוצץ. המחקר אומנם נמצא בשלב ראשוני יחסית, אך יצרנית רכבי היוקרה מרצדס כבר החליטה להשקיע בטכנולוגיה, וצפויה להיות הראשונה לשלב אותה במכוניות חשמליות מתוצרתה.
חושבים מחוץ לקופסה: אנרגיה מהאוויר ואפילו מהגוף
כיוון אחר שיוכל לפטור אותנו מעול הסוללות מזהמות הוא מקור אנרגיה חלופי, ויש מי שסבור כי למעשה כל האנרגיה הדרושה להפעלת מכשיר הטלפון החכם נמצאת במילא סביבנו. חוקרים במכון MIT המפורסם כבר הצליחו להרכיב אבטיפוס למכשיר המסוגל להמיר אותות WiFi המשודרים באוויר לאנרגיה. התהליך איננו מסוכן, לא דורש שימוש באותות חזקים או מסוכנים יותר מאלו שאותן יוצר נתב WiFi ביתי פשוט, ועם עוד קצת עבודה יוכלו להספיק בכדי להפעיל מכשיר טלפון חכם - לפחות כל עוד נמצאים בסביבת רשת יציבה.
אפשרות נוספת, מעניינת לא פחות, היא ייצור אנרגיה הודות לתנועה או לחום המיוצר על ידי המשתמש עצמו. זה לא כל כך מופרך כשחושבים על זה - גוף האדם פולט לאוויר כל הזמן אנרגיה שהולכת לאיבוד כאשר אין מנצלים אותה. אלו לא כמויות גדולות עד כדי כך (מצטערים, המטריקס לא היה סרט מאוד ריאליסטי מבחינה זו), אך ייתכן שבסופו של דבר תוכל הטכנולוגיה הזו להספיק בכדי להפעיל מכשירים קטנים ופשוטים יותר, כמו שעונים חכמים.
מי צריך סוללה? חשמל אלחוטי
הגביע הקדוש, זה שבאמת יהפוך סוללות מכל סוג לנחלת העבר, הוא כמובן טעינה אלחוטית. אנחנו לא מדברים על מטעני ה-Qi המצחיקים שכבר קיימים בשוק, אך דורשים מאיתנו להניח את מכשיר הטלפון במקום אחד ספציפי ולא לגעת בו - כדי ליהנות מטעינה איטית שמחממת את הסוללה בטירוף. העתיד, כך מבטיחות לנו מספר חברות העוסקות בתחום, יביא עמו מטענים אלחוטיים המסוגלים להטעין מכשירי חשמל בכל נקודה בחדר, בטווח של מטרים מהמשדר.
נשמע מסוכן? תתפלאו, זו לא הבעיה - הטכנולוגיה כבר עברה את הבדיקות המחמירות של רשות ה-FCC האמריקנית, ולמעשה מאושרת לשיווק ביתי. הבעיה היא המחיר, וזמינותם של מכשירים התומכים בטכנולוגיה, שלא לדבר על תקן אחיד עבור כולם. קשה לדעת מתי בדיוק תהפוך הטכנולוגיה הזו לעניין נפוץ, אך לפי השמועות בגוגל ובאפל כבר בהחלט מתעניינים.