"לקראת שבוע ההצדעה למתנדבי השירות הלאומי–אזרחי, מבקשת הרשות לרענן את סמלה", נכתב לפני שבוע בעמוד הפייסבוק של הרשות שאחראית למערך השירות הלאומי בישראל, ועובדת תחת משרד החקלאות. "על הלוגו לשקף את הערכים המובילים של השירות הלאומי-אזרחי כפסיפס מייצג של כל המגזרים השותפים בו, ולהתחשב בהיותה של הרשות גוף ממלכתי הפועל בשליחות המדינה".
אלא שהרשות, שתקציבה השנה עומד על כמעט 117 מיליון שקלים, על פי נתוני מפתח התקציב של הסדנה לידע ציבורי, לא יצאה למכרז עבור בעלי סטודיו או מעצבים. היא בחרה להכריז על תחרות שבה תקבל מגוון עצום של לוגואים בחינם. רק הזוכה מבין כולם, שייבחר על ידי ועדה, יקבל פרס.
מה הפרס? לא כתוב. מי בוועדה? לא התפרסם. מה הקריטריונים לזכייה? זה פרט סודי שאולי ייחשף עוד כמה חודשים בהסרת לוט שבו נראה דיסקים וקלסרים. האם יש בריף (תיאור של הגוף המזמין כדי לתת כיוון לסוג העבודה המבוקש) מפורט יותר שמסביר מה בדיוק צריך בלוגו? הצחקתם. אוקיי, אז בטח יש תקנון מסודר שאפשר להבין ממנו עוד פרטים לפני שמשקיעים שעות של עבודה בעיצוב שאולי ילך לפח? ובכן - לא.
ה"קול קורא" מפנה לאתר הרשות לשירות לאומי לפרטים נוספים. כשנכנסים לאתר, קודם כל מבינים שמדובר ברשות שאכן לא משלמת לגרפיקאים: העיצוב מזעזע ורשלני, והתמונות שמופיעות בו מרוחות ומתוחות. אבל חשוב מזה - מציאת פרטים נוספים על התחרות או התקנון שלה הם כנראה כתב חידה - כי בעמוד הראשי לא מופיע שום פרט כזה.
"זו חכמת ההמונים"
עשרות תגובות שהתפרסמו לפוסט בפייסבוק יצאו נגד התחרות. מעצבים וגרפיקאים הסבירו לרשות כי מעצב נבחר על פי תיק עבודות. עוד הם הסבירו כי עבודת עיצוב כוללת קבלת בריף מפורט יותר, עבודה על סקיצות, בחירה של סקיצות על ידי הלקוח, עיצוב סופי לפי גדלים נדרשים ולמקומות שונים (אתר, נייר מכתבים, כרטיסי ביקור וכדומה) ובהתאם לכך גם נקבע התמחור. חלקם העיר שבאותו אופן, היה צריך להימנע מהתחרות שהייתה לעיצוב לוגו חגיגות ה-70 למדינה, וגם שם - ללכת לסטודיו. אם רוצים לערב את הציבור, אפשר לתת לו להצביע על מבחר הצעות.
גורם בענף אומר לנו כי הבריף של הרשות, כפי שתואר בפוסט, לא היה מספיק, ושבכל מקרה התמחור לעבודה כזאת יכול להגיע לאלפי עד עשרות אלפי שקלים - בהתאם לדרישות של הרשות.
אדם קריב, ראש פרויקט התקציב בסדנא לידע ציבורי: "להבדיל מרכש במכרז, שהוא מסובך מאוד בממשלה, למשרדים יש דרכים פשוטות מאוד להוציא סכומי כסף קטנים, ולמעשה עד 3,000 ש"ח אין אפילו צורך להשוות הצעות מחיר. דווקא על הרקע הזה בולטת העובדה שהרשות בחרה שלא לשלם על העבודה הקשה שמעצבים רבים אמורים להשקיע, ולנצל את מצבם בתמורה לעבודת חינם. זהו מסר בעייתי, והוא אף עקום שבעתיים במיוחד על רקע העובדה שהוא בא מגוף שאמור היה לחרות על דגלו ערכים ותרומה לחברה. לרשות תקציבים גדולים שהמדינה משקיעה בה, ואין שום סיבה שהיא לא תשלם על עבודה שהיא מבקשת לבצע".
הרשות עצמה הסבירה בפייסבוק שמדובר ב"חכמת המון", ואז פשוט העתיקה והדביקה תגובה לכולם, בלי להתייחס באופן ענייני לכל מגיב ומגיב, בטענה כי "אף אחד לא מכריח אף אחד להשתתף בתחרות. יש דבר חשוב שנקרא חכמת ההמונים. והפייסבוק הוא ביטוי מצויין לכך. תוצאה כזאת לא משיגים בהזמנת לוגו מחברה. כבר נכתב במודעה שהעיצוב הנבחר מזכה את שולחהו בפרס ולכן לא ברורה כל ההתלהמות".
נזכיר שוב כי לא נכתב בפרסומים בפייסבוק מה הפרס והאם הוא תשלום של אלפי שקלים, הזדמנות להצטלם בלחיצת יד עם ראש הרשות או שאולי הפרס הוא החברות שנרקמה בין שני מעצבים שיעבדו יחד. "לא מתאים לך - אל תשתתף בתחרות", נזפה הרשות במגיבים שהביעו ביקורת לגיטימית על התחרות. "למה לך למנוע מאחרים המעוניינים בכך ליהנות מהעניין?". גם החלק הזה של התגובה לא ברור, שהרי המגיבים לא חסמו בגופם אחרים מלהשתתף, אלא ציינו שמדובר בתחרות נצלנית.
"לתחרויות מהסוג הזה קוראים מיקור המונים, שהוא ענף בחכמת ההמון", מסביר ד"ר ליאור צורף, חוקר ומרצה לחוכמת ההמונים. "פונים לקהל גדול ועושים תחרויות עיצוב, ויש הרבה ארגונים שעושים את זה". צורף, שבעצמו נעזר בתחרות בשביל לעצב את ספרו, מסביר כי זה מקובל ונותן למעצבים צעירים הזדמנות לרכוש ניסיון ולקבל הכרה. מצד שני הוא אומר כי המשתתפים חובבים בדרך כלל - אם זה מה שמתאים למי שמקיים את התחרות. הסייג היחיד של צורף הוא שצריך להגיד באופן מסודר מה הפרס שניתן לזוכים.
הרשות לשירות לאומי אזרחי מחקה את הפרסומים על התחרות, אך טרם מסרה תגובה.
עדכון: בשעות הבוקר הרשות הסירה את שני הפוסטים שמפרסמים את התחרות, לאחר המחאה בתגובות ובעקבות פניות של עיתונאים.
בצהריים הרשות פירסמה תגובה בעמוד הפייסבוק שלה, שלפיה מדובר בתחרות לקהל הרחב, ולא למעצבים ושהיא מתנצלת אם מישהו נפגע. עם זאת, הרשות לא התייחסה לשאלות לגבי זהות הוועדה, או מה הוא הפרס (עדכון: בערב נמסר שהוא יהיה 2,000 שקלים). התגובה מצורפת כאן במלואה.