היום אנחנו מקבלים כמובן מאליו את החיבור לרשת WiFi - אנחנו נכנסים לבית של חבר, למסעדה, לעבודה ואפילו לאוטובוס ומבקשים את הסיסמה. אגב היא 1 עד 8, או מספר הטלפון בלי מקף. חסכנו לכם להטריד על זה את המלצר.
כך או כך, החיבור האלחוטי הזה לרשת חוגג 20 שנים. פעם זה שימש פחות או יותר רק לפטופים, ומדפסת לייזר אם רציתם להיות משוכללים. היום, חוץ מהסמארטפון, אפשר לחבר פחות או יותר כל מוצר שיש לו חשמל, גם לאיניטרנט דרך ווייפיי - מהטלוויזיה, דרך מצלמות דרך מנורות חכמות, הדוד החשמלי ועד למקרר, תנור ומכונת הכביסה. לא תמיד באמת צריך את זה, אבל אף יצרן שמכבד את עצמו לא יוציא מוצר לא "חכם" - וזה כולל כמובן שעונים, ולצורך העניין גם משקפיים.
מה היה קורה אילו כל הטוב הזה לא היה בחיינו, לפחות באופן שאנחנו מכירים אותו היום? כי זה כמעט מה שקרה. ה-WiFi הושק רשמית לפני 20 שנה, ב-15 בספטמבר 1999. באותה תקופה בתי עסק רבים - כמו בתי קפה - אימצו החיבור הפיזי באמצעות כבל רשת, והיה בעיקר אפשר למצוא בהם מחשבים נייחים גדולים שאיפשרו לכם לגלוש באינטרנט לצד כוס הקפה. ואם היה לכם אינטרנט בבית זה ודאי היה עולה המון כסף והיה אסור להשתמש בטלפון הקווי באותו הזמן.
על פי מאמר ב-Wired, היה מאבק של תקנים. בדיוק כפי שבטאמקס ניסתה להביס את קלטות ה-VHS, וה-HD-DVD את הבלוריי, ועוד ועוד טכנולוגיות. באותה תקופה נלחם ה-WiFi ב-HomeRF, התקן המקובל באותה תקופה שהיה אמור לתפוס את מקומו ואיפשר גלישה בצורה אלחוטית בשיטה קצת אחרת.
כלומר אם הייתם קונים מחשב שתומך ב-HomeRF, אך הנתב שלכם היה מבוסס Wifi - הם פשוט לא היו מתחברים. למרות שכל חברה רוצה להציג את הטכנולוגיה הטובה ביותר, בלי תקן אחיד - יהיה מאוד קשה להשתמש בהם. באופן דומה - כאשר אתם קונים מטען לסלולרי הוא יכול להטעין כמעט את כל סוגי האנדרואיד, אבל לא יעבוד עם אפל (ללא מתאם).
הלפטופ ששינה את הכל
הכוחות העיקריים שפעלו לקדם את תקן ה-WiFi, ואז גררו אחריהן את החברות האחרות לנטוש את התקן השני (שנחשב גם לפחות יעיל) היו ממשלת ארצות הברית ואפל. רשות התקשורת (FCC) גיבשה כללים לתקן החדש, וגם עשתה משהו מאוד חשוב - הקצתה תדרים שעליהם ה-WiFi יוכל לעבוד במהירויות גבוהות. לולא ההקצאה שלה, היה קשה מאוד היום לצפות בסרט בנטפליקס בלי שהוא יעצור להתרענן כל כמה שניות.
התפקיד של אפל בדרמה, היה בשיווק הלפטופ הראשון שמכיל תמיכה מובנית בווייפיי, ללא צורך בכרטיס חיצוני. אפל אמנם קראה לזה איירפורט, בשביל למתג את זה באופן ייחודי, אבל מאחורי הקלעים היה מדובר במה שאתם מכירים. בדיעבד אנחנו יודעים שכאשר אפל עושה משהו בשוק המחשבים או הסמארטפונים, חברות אחרות מעתיקות. ואם יש לפטופ שאפשר להתחבר דרכו לאינטרנט בלי שום צורך באביזרים חיצוניים, אז כולם ירצו לקנות לפטופ כזה, וכל המתחרות ירצו לייצר כזה.
ומה היום? בחודשים האחרונים איגוד של יצרניות סלולר ותקשורת עובדות על תקן בשם Wi-Fi 6, שיהיה מהיר יותר מהראוטרים שיש לכם בבית, ומהסמארטפון שלכם, ב-30-40 אחוז. המהירות אמורה להגיע עד כ-1,300 מגהביט לשניה. לשם השוואה, החיבור הביתי שלכם היום הוא כנראה באזורי ה-50-100 מגהביט לשניה, והראוטרים הללו מיועדים לחיבורים בסיבים אופטיים שמגיעים למהירות הגבוהה יותר.
יש בשוק כבר מספר מכשירים שתומכים בהם (כמו אייפון 11 וגלקסי S10) שתומכים ב-WiFi 6 ובמהלך 2020 זה יגיע לעוד לפטופים, סמארטפונים, וראוטרים שתוכלו לקנות.