בזמן האחרון בטח יצא לכם להיתקל בפייסבוק ובאינסטגרם במודעה שמציעה לכם להזמין אונליין לשון אנושית, או לפחות כזאת שנראית ממש כמו הדבר האמיתי, מגוון עזרים וגומיות לאיבר המין הגברי בליווי איורים מתאימים, בקבוק סנייפר שמשמש לאחסון נוח של אבקה לבנה לא מזהה ואפילו שקיק מלא באותה אבקה מסתורית עם קשית קטנה. לקינוח - מכנסיים שמוצגים בתמונה כאילו הם חצי מופשלים על רגליה של דוגמנית שיושבת.

כל אלה מוצעים לכם במחירי רצפה של דולר עד שלשוה ובתוספת הבטחה שהמשלוח יגיע אליכם עד 15 ימים. אגב, אם הקלקתם על המוצרים המוזרים אך לעתים מפתים הללו, לא תמיד קיבלתם לינק ישיר לקניה שלהם, אלא למשהו אחר.

בואו נשים את הקלפים על השולחן - השנה היא לא 2007 והרי ברור לכל מי שהקליק אי פעם על קליקבייט כלשהו, כלומר רוב אזרחי העולם, שמדובר בתרגיל שיווקי. הרעיון הוא די פשוט, גולש נתקל בפיד שלו בפרסומת עם תמונה ביזארית של כיסוי ראש לחיית מחמד, או של לשון או שקית "אבקה לבנה" עם קשית, וסביר מאוד להניח שזה יתפוס את תשומת לבו.

הסקרנות תגבר על חלקנו ונתפתה להקליק ולהוריד את האפליקציה רק כדי להציץ לרגע ואולי לנסות להבין מה בדיוק קורה פה. והנה, אני הורדתי אותה בשביל לכתוב על זה. גולשים אחרים יתקלו בפרסומת יעשו צילום מסך ויעלו לפרופיל האישי שלהם וייעזרו בחכמת ההמונים כדי להבין אם המוצרים האלה והאפליקציה אמתיים בכלל, אבל בשורה התחתונה - גם עם צילום מסך ללא הפנייה, פרסמנו את המוצר ו/או את החברה והחברים שלכם יחפשו אותו.

אנחנו הרי מטורגטים עד לזרא ולרוב מקבלים פרסומות בהתאם למה שאנחנו אוהבים או מחפשים. אבל במקרה הזה יכול להיות שאין שום קשר לדברים שיש סיכוי שנרצה. כאילו, מי מכם אי פעם נתן לפייסבוק רמז כלשהו ישיר או עקיף, שמה שחסר לו עכשיו בחיים - זו לשון מזוייפת?

כל הפרסומים המאסיביים האלה מגיעים מאפליקציה של חנות בשם Wish. ישראלים רבים כבר מכירים אותה וקונים בה, אך היא גדולה הרבה יותר ממה שנדמה לנו. אז למה דווקא עכשיו? כי היינו בתקופה של בין יום הרווקים, לסייבר מאנדיי להנחות של כריסמס. אבל מי את Wish ומניין צצת פתאום לחיינו?

בין הבאזר לביזאר

Wish היא אפליקציית קניות זולה. כל כך זולה שקשה להישאר אדישים למראה המחירים של המוצרים שלה. כ-300 מיליון שופוהוליקס שונים ברחבי הגלובוס כבר רכשו מוצרים דרכה במחירי רצפה. יש בה את הפיתוי הביזארי שמושך אתכם להקליק, אבל רוב האנשים שמזמינים משם קונים בעיקר בגדים, מוצרים לבית, לילדים ודברים רגילים לחלוטין שאתם קונים גם בחנויות פיזיות, וכן באיביי, עלי, אסוס וכל שאר האתרים שאתם מכירים.

אם הלשון גרמה לכם לחששות, דעו שמדובר בפלטפורמה לגיטימית ופופולרית - הזמנתי ממנה בעצמי מחזיק מפתחות פרוותי, והוא הגיע בזמן וכמובטח. 7.80 שקלים כולל משלוח, ושבועיים וחצי של המתנה, והחבילה הייתה פה. מה אני אעשה אותו, זו כבר שאלה גדולה ומורכבת יותר.  ניתן למצוא שם מעיל ב-68 שקלים, בובת פיל לתינוק ב-21 שקלים ואפילו סוג של שעון חכם ב-58 שקלים - אבל בואו, זה לא יהיה אפל וואטש.

ההזמנה דרך האפליקציה די נוחה וידידותית ואפשר לשלם באשראי או באמצעות פייפאל. עם זאת חשוב לשים לב שהמחיר שאנחנו רואים במודעה הוא מחיר פיתוי, ובסוף המחיר עשוי לקפוץ בכמה דולרים - כי הדגם או הצבע שתרצו בפועל יהיה שונה ממה שהוצג במודעה, או כי צריך להוסיף דמי משלוח. כן, 2018 בפתח ואתם צריכים לשלם משלוח על מוצר באינטרנט.

8.5 מיליארד דולר של הצלחה

Wish הוקמה ב-2010 על ידי צמד יזמים בשם דני זאנג, ופיטר סצלוסקי, שניהם לשעבר מגוגל. מתחילת דרכה ועד היום גייסה האפליקציה יותר ממילארד דולר, כשיזמים רבים הביעו בה עניין והסכימו בהתלהבות לתמוך בה, ביניהם גם מייסד יאהו, ג'רי יאנג. שווי השוק שלה הוערך בספטמבר בכ-8.5 מיליארד דולר לפי פורבס.

אבל מה שמעניין כאן הוא שכשהחברה הוקמה היא כבר נכנסה לתחום די רווי עם כמה שחקניות רציניות ביותר שלא לומר מפלצות, כדוגמת אמזון, עלי אקספרס וכו'. אז היא עדיין לא מדגדגת את השווי שלהן. מנכ"ל עליבאבא בעצמו שווה כ-50 מיליארד דולר. אבל היא כן עקפה בתוך 8 שנים בלבד שווי של חברות ותיקות כמו סירס ומייסיס.

אז מה סוד הקסם שלה ואיך היא בכל זאת הצליחה לתת פייט לענקיות המסחר המקוון?  "באפליקציה הזאת אין שום דבר מיוחד. למעשה זאת עוד זירת מסחר בדיוק כמו עלי אקספרס, איביי ועוד רבים אחרים. "99% מהסוחרים שם הם מסין כך שהמחירים הם לא באמת משהו ייחודי", אומר לנו גורם בכיר בענף המסחר האלקטרוני.

אז מה בכל זאת הופך אותה לכל כך פופולרית?
"הם הצליחו באיזשהי דרך ויראלית להגיע להיקף מכירות די גדול - גם בהשוואה לשחקניות הגדולות. אמאזון כבר הציעה למייסדי Wish הצעת רכש לפני כשנה בסכום מדהים של 10 מיליארד דולר ואילו המייסדים סירבו. האמת, החברות הגדולות ישמחו להעיף אותם מהמגרש שלהם".

"מבחינה יזמית הם הצליחו כנגד כל הסיכויים. הם הקימו את זה לפני כשבע שנים, בעידן שבו אנשים כבר התרגלו לקנות בזול דרך איביי, אמזון וכולי, וזה לא פשוט אז כנראה שהוא כן עשה משהו נכון".

יש איזשהו הבדל במחירים או בסחורה?
"ממש לא. אפשר למצוא את אותם ספקים בעלי אקספרס, באיביי וב-Wish - אחד לאחד. סוד ההצלחה שלהם די פשוט - הם השקיעו המון משאבים בעיקר באפליקציה ובאיפיון שלה, ולא באתר למחשב. חשוב להבין שחברה שעושה את זה חוסכת באופן משמעותי את משאבי הפיתוח שלה, בניגוד לחברות אחרות שמחזיקות גם באתר וגם באפליקציה. יש פה גם הצלחה אורגנית. אין להם פרסום בטלוויזיה והם צמחו ברשת. תמיד צריך גם קצת מזל, זה אף פעם לא מזיק אבל אני חייב להגיד שבטווח הארוך לדעתי, הם לא יצליחו".

למה?
"מה שיקרה בשלוש - חמש שנים הקרובות זה שהקונה הממוצע לא ימתין שבועיים למשלוח. חשוב להבין שהצרכן שקונה ברשת עובר אבולוציה בצרכים שלו ובדרישות שלו. אם לפני חמש שנים נניח, חיכיתי חודש שלם לכבל בדולר לסמארטפון שהזמנתי מסין  - היום אחרי שבועיים אני כבר אתחיל להילחץ ולתהות מה קורה עם החבילה שהזמנתי. מה שפעם לא ממש מזמן, נחשב ללגיטימי ואולי אפילו חלק מהחוויה הכוללת והמרגשת של רכישה ברשת, פשוט לא יעבוד היום".



"עליבאבא ואמזון לעומתם, מבינים שלוגיסטיקה זה ליבת העסק בעולם הזה והם משקיעים בזה. בסוף כל האי קומרס הזה, בסך הכל מדובר בלוגיסטיקה ובשורה התחתונה יש בנאדם שצריך לסחוב ארגז ולספק אותו למישהו אי שם".

כחול-לבן זה הכי אונליין

כ-2.5 מיליון ישראלים רכשו מוצרים אונליין בשנה האחרונה והנתון הזה צפוי לגדול. ב-2013 גלגלה לכיסה קופת המדינה כ-43 מיליון שקל רק ממיסים שהוטלו על חבילות שהוזמנו מחו"ל. ב-2016 הנתון הזה כבר תפח לכ-68 מיליון שקל. די מדהים אבל עם זאת גם לא ממש מפתיע. מדובר בנתח שוק שרק הולך וגדל תוך שהוא נוגס ברווחים של חנויות פיזיות ובעיקר בקניונים. ישראלים אגב, אוהבים לרכוש ברשת סמארטפונים, בגדים, ובעיקר בגדים לילדים.

בפייסבוק קל למצוא מספר גדול של קבוצות ישראליות שעוסקות בקניות ברשת. ברוב המקרים אגב אנשים המליצו על Wish בעיקר ובכן, כי - תחזיקו חזק - היא ממש זולה, גם אם לפעמים המידה לא ממש מתאימה. אבל חוץ ממידה וכו', יש עוד אלמנט משמעותי שצריך לקחת בחשבון ונדמה שלא הרבה שמים לב אליו.

"המחירים בכל האתרים האלו הם לא סתם נמוכים, הם מבוססים במקרים רבים על מוצרים מזויפים של מפעלים מסין. אלו מוצרים שמועתקים אחד לאחד מהמקור ונמכרים בכלום. ההבדל הוא שהם מיוצרים מחומרים זולים ולא איכותיים, ויותר מכך אלו מוצרים שבשל היותם מועתקים הם מעולם לא עברו אישורי תקן או אישורי בריאות", אומרת גורמת בכירה בתחום העיצוב והמסחר המקוון.

"זה נושא שמאוד חשוב להקפיד עליו בעיקר כשמדובר במוצרים לילדים. לא פעם הזמנו דרך אתרים בחו"ל מוצרים שפשוט הועתקו מאיתנו, כלומר מהסטודיו שלנו, ואם קיבלנו את המוצר (הרבה פעמים גם זה לא קרה) קיבלנו מוצר באיכות נוראית שצבעו ישר ירד ממנו ואף נמס במגע עם מים. אני אישית כמישהי שקונה המון אונליין, לעולם לא אקנה ברשתות האלו והסיניות בכלל. אני מעדיפה לשלם יותר ולקבל מוצר איכותי וטוב".

באתרים אמריקאים אפשר לדווח על החנויות שמוכרות דברים מסוענים או בעיתיים, אך "יש בסין מאות אלפי ספקים ומפעלים מכל הסוגים ועל כל חנות אחת שיורדת, יש מלא שרק מחכות לעלות. בסופו של דבר הקנייה היא מספק מסוים והאתרים האלה לא מעורבים באמת בתהליך הקנייה, הם רק סולקים".

בשורה התחתונה אין הבדל עצום בין המוצרים ומחירם בזירות המסחר השונות אבל מה שככל הנראה הפך את Wish למוצלחת ואת מייסדיה למיליארדרים זה השקעה בפלטפורמה אחת בלבד ומטריד יותר - בחירה של מוצרים טראשיים, ביזאריים ולעיתים קצת פורנוגרפיים על מנת לפרסם אותה ולהפוך אותה לוויראלית - תוך ידיעה שאנחנו נעשה צילום מסך ונפרסם אותם בחינם ככה בכיף. זיל הזול.