בחודש יוני 2014 נחטפו אייל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל-עד שער באיזור גוש עציון, ומאוחר יותר התברר שנרצחו. על האירוע הוטל צו איסור פרסום, אך כבר באותו יום החלו להתפרסם בוואטסאפ שמועות והודעות שחלקן שקריות על החטיפה, על זהות החטופים, על מבצעי חילוץ שונים ועוד.
ההודעות נפוצו בין קבוצות וואטסאפ ואנשים פרטיים, למרות שהם לא יודעים את נכונותן ולמרות שמדובר בחלק מהמקרים בעבירה על החוק והפרה של צו איסור פרסום. חלקן הגיעו גם לאוזני המשפחות ולחיילי צה"ל. כמה ימים אחרי החטיפה, כאשר הדבר הותר לפרסום, הכחיש דובר צה"ל הלוך ושוב את השמועות וביקש להפסיק להפיץ אותן. אלא שתומר סיימון מאוניברסיטת בן גוריון טוען כי לפי מחקר שלו 69% מהשמועות נמצאו נכונות.
מבצע החילוץ שלא היה
"הסתיים מבצע חילוץ בשלום, בהמשך פרטים, יש צו איסור פרסום", נכתב בהודעה אחת. "במבצע משולב של השב"כ, צה"ל, יחידות מסתערבים וכוחות ימ"מ, הגיע אחד מהדרמות הגדולות (השגיאה במקור) אל סיומה". ההודעה השקרית פירטה מבצע חילוץ שהסתמך על איכון סלולר ושבו גם חוסלו מחבלים.
"קודם כל אתה רואה את השם, זה הכי מזעזע", כך אמר לפני שנתיים משה עמר, שקיבל בוואטסאפ הודעה שקרית על מותו של אחיו אהרון עמר במבצע צוק איתן (גם אז הופצו שמועות וידיעות). "סך הכל, במהלך הלילה 9 הרוגים", נכתב בהודעה, שבה גם הייתה רשימת שמות שכללה את שמו של אהרון ושמות נוספים של חיילים שלא נהרגו.
"הבנו שמדובר בו. לא ידעתי אם זה אמיתי או לא, אבל היה מתח נוראי", אמר משה. לאחר שהתברר שמדובר בשקר, כתב משה עמר: "שתבינו את ההשלכות של כל ההודעות המפוקפקות האלה, משמונה וחצי בבוקר כל המשפחה שלי חושבת שאח שלי נהרג. פשוט ביזיון!". האח, אהרון, בכלל לא ידע שמשפחתו חשבה שהוא מת. צה"ל, מצידו, יצא בתקופת צוק איתן בקמפיין שקרא להפסיק את הפצת ההודעות. גם משפחות ששמות של ילדיהן הופצו ביקשו להפסיק להעביר שמות, כדי לא לקבל הודעה על מות יקיריהן דרך הודעת וואטסאפ.
13 שמועות במהלך שובו אחים
"13 שמועות רצו לאורך כל החודש", אומר סיימון, שחקר בזמן אמת את הידיעות שנשלחו בוואטסאפ במהלך "שובו אחים" (אך לא במהלך צוק איתן), וניסה להגיע למקורות שלהן.
לדבריו, 9 מתוך ה-13 היו נכונות, כאשר המקורות לחלק מהשמועות היו אנשי צבא, עיתונאים וחלקן עברו דרך חברים של שלושת הנערים. "עיתונאים ואנשי צבא העבירו מידע למשפחה שלהם, וביקשו לא להעביר הלאה. אבל בני המשפחה התעלמו והעבירו בכל זאת לחברים הקרובים. מאחר שהיה צו איסור פרסום גורף, אי אפשר היה לדבר על כלום בשבוע הראשון וגם לא להכחיש. אחרי זה היה באזז תקשורתי חזק, כי כל המידע פורסם", מסביר סיימון. "המידע הראשוני על החטיפה בשישי בבוקר יצא ברשתות החברתיות, ולא בתקשורת".
איך גילית שהיו רק 13 שמועות ומה המקורות שלהן?
"בהתחלה הפצתי קול קורא שיעבירו את השמועות אלי, בדקתי מאיפה כל אחד קיבל את השמועה ופשוט הלכתי אחורה בשרשרת, כמה שהשיתוף פעולה אפשר. זה היה קשה, ואחרי שלושה ימים המשטרה הודיעה שתחקור את הפצת השמועות והייתי צריך שיאמינו לי שאני לא מהמשטרה או השב"כ". סיימון אומר שבוודאות כמעט מוחלטת היו 13 שמועות עיקריות שנפוצו, וכי הוא עקב אחריהן בזמן אמת. המחקר התפרסם רק עכשיו, כעבור שנתיים, בשל ניתוח המידע אך בעיקר בגלל תהליך הפרסום המדעי.
השמועות הראשונות באותו בוקר שישי דיברו על היעלמות ועל מסע חיפוש של הנערים הנעדרים. אחר כך התברר ונפוץ כבר שמדובר בחטיפה, וכי על העניין יש צו איסור פרסום גרוף. כלומר אסור היה גם לפרסם שקיים צו איסור פרסום. בהמשך פורסמה בקשה להתפלל לשלומם של הנערים.
אחר כך פורסמה השמועה על מבצע החילוץ המוצלח, שלא היה ולא נברא. למקור של השמועה הזאת התקשה סיימון להגיע. היא גם עבר דרך אנשי ביטחון, אך הם לא אלה שהמציאו אותה. השערה אחת היא שגורם בחמאס הצליח לשתול אותה בשביל להטעות את הישראלים, אך אין הוכחה להשערה הזאת.
לאחר מכן פורסם דיווח שהנערים נאבקו בחוטפים ולכן נרצחו. שמועה שקרית נוספת שהופצה הזהירה בשם צה"ל לא לענות לשיחות מקידומות 099, 059 ו-000, שכן אלו מחבלים שמנסים לאתר מקומות מיושבים ולשגר לעברים טילים. ביום מציאת הגופות, לפני הפרסום הרשמי כבר נפוצה השמועה שהגופות נמצאו, וכי תימסר הודעה רשמית בערב.
הבעיה, מסביר סיימון, היא שהשמועות על החילוץ הגיעו לכוחות בשטח. "זה היה מנוסח בצורה אמינה עם פרטים שחלקם נכונים. החיילים שאלו את המפקדים למה אנחנו פה אם כבר היה מבצע. גם אנשים שמשרתים בכוחות הביטחון היו ממודרים מהמידע האמיתי, אבל היו חלק מהליך הפצת השמועות כאחד האדם. מאחר שמידע הגיע מהם הוא קיבל חותמת של אמינות".
למה בכל זאת מפיצים?
"בכל אירוע חירום בעולם זה קורה. יש פערי מידע, וצו איסור פרסום, אנשים מחפשים מידע. אם השמועות נשמעות הגיוניות ומתחברות לתפיסת העולם של אנשים - הם מעבירים אותן הלאה. יותר מ-40 אחוז ממשתמשי הוואטסאפ בישראל קיבלו את המידע".
אם אנחנו רואים שמידע ברובו היה אמין, איך נלחמים בהפצה שלו?
"הממסד צריך להתאים את הכלים שלו להתמודד עם זה. צו איסור פרסום גורף לא מתאים, כי המידע יוצא שלוש שעות אחרי שזה קרה".