האם תהיה שקיפות לגבי אתרי אינטרנט שהמדינה הסירה מהרשת? רק אחרי שהחסימה כבר בוצעה. חצי שנה לאחר שחוקק חוק המאפשר למשטרה או לפרקליטות לחסום גישה לאתר אינטרנט שהפעילות בו מהווה עבירה על החוק בצו בית משפט מחוזי, תדון מחר (ב') ועדת חוקה, חוק ומשפט בתקנות לחוק, שמחייבות את יידוע הציבור בדבר החסימה.
התקנות, שהגישה לוועדה שרת המשפטים, איילת שקד (הבית היהודי), מבקשות לאפשר לאנשים שרואים עצמם כנפגעים מחסימת האתר לבקש לעיין בצו החסימה ואף להופיע בבית המשפט ולהשמיע טענות נגד.
התקנות מדגישות את סעיף 12 בחוק, המורה על יידוע הציבור בדבר חסימת האתר, אבל הדבר ייעשה רק לאחר שהגישה לאתר תוגבל. בפני גולש באתר שנחסם על ידי ספקית התוכן או מנוע החיפוש תוצג הודעה שהגישה לאתר הוגבלה בצו בית משפט. כמו כן, באתרים של משרד המשפטים ומשטרת ישראל תופיע הודעה בדבר החסימה. ההודעה לא תכלול את שם האתר וכתובתו, כדי למנוע מגורמים עברייניים מלנסות לעקוף את הצו, אלא יופיע בה מספר ההליך, מועד מתן הצו, בית המשפט שבו הוא ניתן והעבירה שבגינה נחסם.
בעת הגלישה לאתר שנחסם תוצג ההודעה הבאה: "הגישה לאתר אליו ביקשת לגלוש הוגבלה בהוראת בית משפט המחוזי. הצו ניתן מאחר שבאתר האינטרנט בוצעה עבירה על החוק / מאחר שאתר האינטרנט הוא אתר של ארגון טרור. על פי הוראת סעיף 9(א) לחוק, כל הרואה עצמו נפגע רשאי להגיש בקשה לבית המשפט ולבקש לשנות את תנאי הצו או לבטלו".
החוק, שהובילו שקד והשר לביטחון פנים, גלעד ארדן (הליכוד), מסמיך שופט בית משפט מחוזי להורות לספקי האינטרנט ומנועי החיפוש להגביל עבור הגולשים גישה לאתר תוכן לבקשת הפרקליטות או המשטרה, אם מצאו שמתבצעת בו עבירה פלילית. לשון החוק אומרת שהגבלת הגישה חיונית למניעת המשך העבירה כשמדובר בעבירות כמו סחר בסמים, פרסום פדופיליה, פרסום שירותי זנות והימורים או שידול אדם לזנות, וכמובן אתרים של ארגוני טרור או כאלה המסיתים לטרור.
אם האתר ובעליו פועלים מחו"ל, ספקית האינטרנט תחויב לחסום את הגישה אליו, ואם האתר פועל מישראל - הוא ייסגר. החוק מעביר חלק מהאחריות לביצוען של עבירות לספקיות האינטרנט ולמנועי החיפוש, ומי שיפר את הוראת בית המשפט דינו שנתיים מאסר.
החשש: ייחסמו גם אתרים תמימים
טענותיהם של שקד וארדן לאורך תהליך החקיקה היו כי פעילות פלילית, לרבות פעילות טרור, מתרחשת כיום באינטרנט, והאחריות על הפצת תכנים כאלה היא גם על ספקיות האינטרנט. החוק, שעורר סערה לאורך ישיבות הוועדה, הוא חלק משורת חוקים שמבקשים להגביל תכנים שמהווים עבירה פלילית, כמו "חוק הפייסבוק" שמטיל על הרשת החברתית אחריות לתכנים שמועלים בה.
מתנגדי החוק טוענים שאינם נגד חסימת אתרים שמבצעים עבירה, אבל האופן שבו נוסח החוק יכול להוות פתח לחסימה על פי קביעת המדינה וכוחות הביטחון. תחילה החוק קבע כי במקרה של ארגון טרור החסימה תיעשה רק מול ארגון מוכרז, אך נוסח זה הוסר. בנוסח החדש נקבע כי המשטרה תצטרך להוכיח בבית משפט כי מדובר בהסתה לטרור. בנוסף עולה החשש כי ייחסמו גם אתרים תמימים, שלא בוצעה בהם עבירה פלילית כפי שקובע החוק, והדבר עלול להתרחש ללא ידיעתם של מפעילי האתר.
בדיונים עלתה ביקורת רבה גם על אופן מימוש החוק כפי שהוא מנוסח, שכן הדיון בבית המשפט על החסימה ייעשה ללא נוכחות בעל האתר ובלי שתפורסם על הדיון הודעה לציבור.
הצעת חוק נוספת שנמצאת על שולחן ועדת הכלכלה היא "חוק הפורנו" של ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי). היא מציעה כי המדינה תחסום באופן קבוע תכנים פורנוגרפיים, ומי שירצה לצפות בהם יצטרך לבקש את פתיחת הגישה - ובכך להזדהות מול המדינה.
עוד ב-TheMarker:
הישראלים שעוזרים לפייסבוק להשתלט על העולם
"ביטקוין הוא תנועת אוקיופיי וול-סטריט האמיתית"