רשות המסים בוחנת את פעילות פייסבוק וגוגל בישראל - כך נודע ל"גלובס". מטרת הבדיקה היא ללמוד לעומק את הפעילות של החברות בישראל כדי לגבש המלצות האם יש לחייב אותן לשלם מסים בארץ. בתקופה האחרונה אף נפגשו חוקרים של רשות המסים עם חברות מדיה ולקוחות שעמם עובדות גוגל ופייסבוק, כדי להיטיב ללמוד על שיטות הפעולה של שתי החברות מול השוק המקומי.
שלא לייחוס מספרים ל"גלובס" כי החוקרים שאלו שאלות מפורטות לגבי מידת מעורבותם של אנשי פייסבוק וגוגל בקמפיינים, ניסו להבין האם וכיצד עוזרים אנשי החברות לסוכנויות וללקוחות בגיבוש קמפיינים, בפילוחים וטרגוטים, האם הם ממליצים על הגדלות בתקציב ומה מידת המעורבות המסחרית שלהם.
נראה כי החוקרים מנסים לבסס תשתית לטענות כי הצוות הישראלי של פייסבוק וגוגל לא רק מיישם המלצות מחו"ל, אלא גם קובע מהלכים בעצמו ויש לו מערכות יחסים אמיתיות ועצמאיות עם סוכנויות ולקוחות.
מי שנפגש עם החוקרים התרשם כי הם עושים עבודה יסודית מאוד ויורדים עד לפרטי-הפרטים של איך מתנהלים העסקים בישראל. לטענת אותם גורמים, נראה כי החוקרים סבורים כי יש בידיהם תשתית לטענה כי לגוגל ופייסבוק מערכת יחסים עם השוק המקומי שמצדיקה תשלום מסים.
פייסבוק וגוגל רשומות כחברות שפעילותן באירלנד - מקלט מס ידוע ומצב המאפשר להן לא לשלם מסים בישראל. הטענה המרכזית של שתיהן לאורך השנים הייתה כי הן לא מחזיקות פעילות מכירות בישראל, וכי כל התשתית שהן בנו היא של יועצים בלבד.
עבור המדינה מדובר באובדן הכנסות עצום, שכן שתי החברות מחזיקות נתח הולך וגדל בשוק הפרסום. לאיש אין נתונים מדויקים לגבי היקפי הפעילות שלהן, שאותה ניתן לחלק בגדול לשניים: פעילות שוק הפרסום המקומי לקהל המקומי ופעילות חברות ישראליות היושבות בארץ ומפרסמות לשווקים בחו"ל.
על היקפי הפרסום בשוק המקומי ניתן ללמוד מההערכות הבאות: מכלל עוגת הפרסום בישראל, מהווה הדיגיטל יותר מ-30%. כ-60% ממנו מופנה לפרסום בגוגל ופייסבוק. לפי הערכות גסות, כ-800 מיליון שקל בפרסום המקומי עוברים דרך פייסבוק וגוגל. גוגל היא השחקן המשמעותי יותר ואחראית לסדרי גודל של 550-600 מיליון שקל, ופייסבוק לשאר.
שאלות רגולטוריות
אבל כאמור, זהו רק קצה הקרחון של פעילות החברות בישראל, שכן יש עולם שלם שאינו גלוי מבחינת היקפיו: התקציבים שמפנות חברות ישראליות לפרסום בחו"ל - כמו בתחום הגיימינג. בשוק טוענים כי היקפים אלה גדולים משמעותית.
השחקנית הוותיקה מבין השתיים מבחינת הפעילות בישראל היא גוגל, שהמטה שלה בישראל קיים כבר למעלה מעשור. פייסבוק הקימה נציגות בארץ הרבה אחריה, ב-2014, אך פורמט הפעילות שלה לא מאוד שונה. בחברות המדיה מספרים כי לשתיהן משרדים ועובדים שפועלים מול השוק בישראל, לוקחים חלק בגיבוש קמפיינים - ולא רק בתפישה של 'הנחת הקמפיינים המוכנים על הפלטפורמה'. לגוגל ולפייסבוק יש אנשי קריאייטיב שחלק מתפקידם הוא לייצר קמפיינים אפקטיביים יותר.
ואולם, למרות הכנסות לא מבוטלות שיש לשתיים מהפעילות בישראל, הן אינן משלמות עליהן מס, כי הן לא חברות ישראליות, והטענה שלהן עד עכשיו הייתה שכל פעילותן בישראל מסתכמת בהחזקת אנשי מכירות ויועצים.
ישראל אינה המדינה היחידה שבה מתמודדים עם שאלות רגולטוריות קשות מול שתי הענקיות הבינלאומיות. בכל רחבי העולם מתמודדים רגולטורים עם שאלות קשות שהביא אתו העידן הדיגיטלי, שבו מתקיימות למעשה חברות שהן מעין מדינות על-לאומיות, שהחוקים המסורתיים לכאורה לא חלים עליהן.
ברשות המסים ובגוגל בחרו שלא להתייחס לידיעה. מפייסבוק נמסר: "פייסבוק מצייתת לכל חוקי המס במדינות בהן היא פועלת".
החוק לא שונה, אך החברות הזרות כבר נדרשות לשלם מס של 25%
בדיקת רשות המסים בנוגע להיקף פעילותן של החברות הרב-לאומיות בישראל לא נולדה בחלל ריק. בשנים האחרונות, על רקע ביקורת ציבורית על הקלות והטבות המס שלהן זוכות החברות הללו, החלו רשות המסים ומשרד האוצר לבחון את עמדתם בנוגע להיקף המס שיוטל עליהן, כמו גם היקף חובות הדיווח שיוטלו עליהן.
הנושא נדון בשנים האחרונות, בין היתר בבג"ץ שהוגש נגד המדינה ובו דרישה למסות את גוגל, פייסבוק, אמזון, מיקרוסופט וחברות בינלאומיות אחרות, בוועדה המיוחדת שהוקמה לנושא ברשות המסים, בדיונים במליאת ה-OECD בעניין מיסוי בעידן הדיגיטלי ובמסגרת פרויקט ה-BEPS (ר"ת: Base Erosion and Profit Shifting), שכלל המלצות למיסוי חברות הפועלות באינטרנט.
על רקע זה, באפריל אשתקד הודיעה רשות המסים, במסגרת חוזר מקצועי שפרסמה, על "מהפכה" בתחום מיסוי החברות הבינלאומיות הפועלות בישראל באמצעות האינטרנט. אז הודיעה רשות המסים באופן סופי ורשמי כי בהתקיים תנאים מסוימים, חברות האינטרנט הזרות המקיימות פעילות עסקית מהותית בישראל ומעניקות שירותים ללקוחות בישראל - ובהם שירותי פרסום, הורדת קבצים, קידום לקוחות באתרי אינטרנט ועוד - חייבות בתשלום מס בישראל.
לפי המצב החוקי שהיה נהוג עד פרסום החוזר, הכנסות תאגיד זר ממתן שירותים לתושבי ישראל חויבו במס הכנסה אם הן הופקו בישראל. אם התאגיד הזר הוא תושב מדינה עמה יש למדינת ישראל הסכם למניעת כפל מס (אמנת מס) – הוא חויב במס בישראל רק אם פעילותו הגיעה לכדי "מוסד קבע".
החוזר לכאורה פירש את החוק האמור, תוך שהוא קובע כי בתנאים מסוימים, תאגידים רב-לאומיים הפועלים משטחה של מדינת ישראל ישלמו מס חברות.
חיוב במס חדש
הגם שלכאורה רשות המסים לא שינתה את החקיקה הקיימת, הלכה למעשה הטיל החוזר חיוב מס חדש, בשיעור של 25%, על הכנסות החברות הזרות שעונות לתנאים שנקבעו בו.
ההערכות בשוק היו כי המס החדש ישפיע דרמטית על חבות המס של חברות ענק, כמו גוגל, פייסבוק ואמזון, ואולי אף ישנה את התנהלותן העסקית וייקר עלויות של חלק מהמוצרים שהן מוכרות לאזרח הישראלי דרך האינטרנט.
גורמים ברשות המסים מסרו ל"גלובס" כי בשומות פתוחות שהיו בדיונים במשרדי הרשות במועד קביעת המדיניות, וכן שומות שנפתחו לאחר פרסום החוזר, כבר מחויבות החברות הזרות בחיוב "המס החדש".
במקביל לחוזר שפורסם, רשות המסים קידמה תזכיר חוק הקובע כי חברות זרות המוכרות מוצרים באינטרנט ללקוחות בישראל יחויבו להירשם כעוסקים בישראל ולשלם מע"מ בגין העסקאות שיבצעו. התזכיר קובע כי תושב חוץ המספק שירות דיגיטלי, או מפעיל חנות מקוונת שבאמצעותה ניתן שירות דיגיטלי, יהיה חייב ברישום כעסק בישראל במרשם מיוחד שינוהל לטובת העניין, וכן יידרש להגיש דוח לרשות המסים, בצירוף תשלום המס הנובע ממנו.
לפי המוצע, החברות הזרות ישלמו מס בגין אספקת שירותים אלקטרוניים, שירותי תקשורת (טלפוניה, פקס, שירותי גישה לאינטרנט וכדומה) ושידורי רדיו וטלוויזיה לתושב ישראל. בין השירותים האלקטרוניים שיחויבו במס ייכללו, בין היתר, אספקת תוכנות, מוצרי בידור, הימורים, משחקים, תוכניות טלוויזיה, סרטים, שידורי אינטרנט ושירותי הוראה מרחוק.
מדיניות מיסוי החברות הרב-לאומיות העסיקה גם את מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, אשר ביקר את מדיניות הרשות לגבי חיובן במס של חברות בינלאומיות הפועלות באמצעות האינטרנט בישראל, במסגרת הדוח השנתי שפרסם בנובמבר אשתקד.
המבקר מצא כי עניינים שונים בחוזר שפורסם אינם ברורים ומולידים מחלוקות מס עם נישומים רבים. עוד התברר למבקר כי חברות זרות רבות המבצעות בישראל פעילות ענפה בתחום הסחר המקוון, כלל לא נרשמו ברשות המסים הישראלית. "אחד מהליקויים שיש לטפל בהם הוא הסטת רווחים על-ידי חברות רב-לאומיות אל מקלטי מס, ובעקבות כך תשלום מס נמוך או אי-תשלום מס כלל בישראל", כתב המבקר.
המבקר ציין עוד כי לרשות לא הייתה מדיניות סדורה בנוגע לחיובן במע"מ של חברות רב-לאומיות הפועלות בישראל באמצעות האינטרנט.