ב-2016 צפויים להימכר כ-1.6 מיליארד סמארטפונים ברחבי העולם, עלייה של 11% לעומת השנה הקודמת - כך עולה מדו"ח של פירמת רואי החשבון והייעוץ דלויט שפורסם בשבוע שעבר. הנתונים הללו בוודאי מעודדים חברות ענק כמו אפל וסמסונג , וגם תעשיות תומכות שלרוב מוכרות פחות לצרכן - חברות השבבים שמהוות חלק מרצפת הייצור של אותם המכשירים.

על פי דו"ח של גרטנר מיולי האחרון, תעשיית השבבים העולמית הראתה ב–2015 צמיחה של 2.2% בהשוואה ל-2014, וצופים כי תגיע לנפח של 348 מיליארד דולר. תחום הסמארטפונים, נכתב בדו"ח, ימשיך להיות הקטר של התעשייה. גם תחום המחשוב הלביש צומח, למרות שהוא עדיין זעיר יחסית - כ–1% 
מכלל תעשיית השבבים.

באחרונה זוכה תעשיית השבבים המקומית לעדנה מחודשת, עם אקזיטים מפוארים כדוגמת רכישת אלטייר על ידי סוני ב–220 מיליון דולר, וחברת ליבה שנקנתה על ידי סיסקו ב-320 מיליון דולר.

שחקנית ותיקה ומוכרת פחות בתחום המוליכים־למחצה היא KLA–Tencor, המעסיקה כ-450 עובדים בישראל. החברה, שחוגגת השבוע 30 שנה למפעל הייצור שלה במגדל העמק, מהווה חוליה נוספת בשרשרת ייצור השבבים העולמית, תחת הקטגוריה של בקרת התהליכים והמטרולוגיה.

ד
ד"ר עמי אפלבום, מנכ"ל KLA–Tencor בישראל|צילום: אלירן רובין, TheMarker

הפעילות נפרדת, בארה"ב מרוצים

"אנחנו מספקים לחברות כמו אינטל וסמסונג את המכונות שמאפשרות לייצר כראוי את הצ'יפים שיושבים בסמארטפונים", ציין נשיא KLA–Tencor ישראל, ד"ר עמי אפלבום, במהלך סיור בחדריו הסטריליים של המפעל במגדל העמק. "אנחנו מפתחים כיום את המכונות שיישבו בעתיד בתהליך הייצור של דגם אייפון 7", ציין.

אין תמונה
בייצור ההאייפון הבא ישתמשו במכונות של KLA

KLA–Tencor הוקמה בישראל ב-1986 על ידי דן וילנסקי וצוות מהנדסים, שחלקם עדיין עובדים בחברה. וילנסקי, הקים את החברה במגדל העמק, ובמסגרת חיפושים לשותף אסטרטגי הגיע לקן לוי (KL) ולשותפו בוב אנדרסון (A), שעסקו גם הם בבקרה בתהליכי ייצור שבבים. השניים, שהתעניינו בטכנולוגיה ובצוות ההנדסי של החברה, רכשו לימים את כל מניותיה. וילנסקי כיהן כמה שנים כמנכ"ל השלוחה הישראלית. כעת המפעל בישראל משמש לפיתוח ולייצור, ומהווה זרוע של החברה האם, שיושבת בעמק הסיליקון בקליפורניה.

לפני כמה חודשים, באוקטובר 2015, חברת KLA–Tencor וחברת Lam Research חתמו על הסכם מיזוג שאושר על ידי הדירקטוריונים של שתי החברות ועל ידי בעלי המניות. על פי ההסכם, לם תשלם לבעלי המניות של KLA סכום כולל של 10.6 מיליארד דולר. העסקה צפויה להסתיים באמצע השנה, עם קבלת כל האישורים הרגולטוריים, ביניהם של רשות ההגבלים האמריקאית.

לאור מקרים אחרים שבהם הביא מיזוג של חברה גדולה לפיטורים בתעשייה המקומית, הדגיש אפלבום כי פעילות החברות עדיין נעשית בנפרד, וכי ישנה שביעות רצון מהפעילות בישראל. "יש כוונה להגדיל את ההשקעות בפעילות הישראלית. מדובר באחד פלוס אחד שגדול יותר משניים", ציין אפלבום. בנוסף, הוא חזר והדגיש כי בחברה "ממשיכים לעבוד ולייצר מקומות עבודה. מנכ"ל חברת לם ריסרץ' אמר שאין לו כוונה לפגוע בערך שהמפעל הישראלי מעניק לחברה". וילנסקי הוסיף שהוא מתכנן להיפגש בעתיד עם נשיא לם ריסרץ' ולבקש ממנו להרחיב את הפעילות בישראל.

בין אם מדובר ברכיבים המשולבים בסמארטפון, במחשב או במכונית, השבבים שמפתחות חברות כמו אינטל ו–TSMC הטייוואנית נדרשים במערכת שלמה לבדיקת תהליך הייצור, כדי להבטיח את איכות השבב.

עוד ב-TheMarker

"בתוך כל צ'יפ יש עיר שלמה, מלאה שכונות"

כשהם מכוסים מכף רגל ועד ראש בציוד שלא היה מבייש חדרי ניתוח, הסבירו אנשי החברה כי איכות השבב, גודלו ותכונות כמו מהירות ונפח, נמדדות בין היתר על ידי הסימטריה של השכבות השונות המרכיבות אותו, ומהחיבורים שבין השכבות האלה.

“יש עיר שלמה בתוך כל צ’יפ כזה. מלאה תנועה ושכונות. כדי שהמכשירים יעבדו מהר ולא יצרכו המון סוללה - מאד חשוב לייצר את הצ’יפים ברמת דיוק מאד גבוהה. הדיוקים שאנחנו מדברים עליהם הם ברמה של עשירית ומאית ננומטר - קטן יותר מחיידק", הסביר אורי תדמור, מנכ"ל חטיבת 
ה-Overlay - המכשור האחראי על בדיקות אלה.

מערכות ה-Overlay, שאותן מייצרים במפעל הישראלי ומוכרים לחברות הייצור הגדולות בעיקר במזרח, מבצעות בדיקות להבטחת הדיוק של אותן השכבות של השבב, על ידי מערכות אופטיקה מורכבות הכוללות מיקרוסקופים שנבנים במפעל. "אנחנו הסין של הסינים בכל הקשור לייצור המכונות לבדיקת הצ'יפים. הוצאנו מישראל יותר מ–3,600 מכונות", מספר תדמור.

"אנחנו עובדים על פלטפורמה שתאפשר פיתוח של דברים שכולם יודעים שיגיעו בקרוב, כמו סוגים שונים של מכשור לביש, רכב אוטונומי ורחפנים. לכן אנחנו תמיד בתהליכי גיוס עובדים ומשקיעים כרבע מיליון דולר מדי שנה בשיתופי פעולה עם מוסדות האקדמיה בישראל", אמר אפלבום.

בחברה מציינים כי לאור הגידול בצריכת השבבים בעולם, הם נהנים מקצב גדילה תמידי. "כולם מדברים על אפליקציות וגידול אינטרנטי ודיגיטלי, אבל אנחנו מרגישים את הגידול ממקום אחר לגמרי. התקופה הגדולה של המוליכים-למחצה עוד לפנינו - גם הטכנולוגיה תתקדם וגם הכמות", סיכם אפלבום בנימה אופטימית.

הכתבה פורסמה במקור ב-TheMarker