סמארטפונים הם לא צעצועים, ולמי שעדיין חושב שהם בסך הכל טלפונים עם הרבה הסחות דעת, היצרניות מנסות להוכיח שוב ושוב שמדובר בכלי עבודה של ממש. אחד מנושאי הדגל של הבשורה הזו הוא מותג ה-Note של סמסונג, המציע סמארטפונים ענקיים וטאבלטים בעלי עטי מגע, המאפשרים ביצוע של פעולות רבות המנסות להתחרות במחשב – לא פחות ולא יותר.

המכשיר החדש בסדרה, Note 4, נחת לאחרונה בישראל לצד קמפיין פרסום חסר תקדים, בייחוד לאור העובדה שהוא נחשב למכשיר נישה. נראה שסמסונג החליטה שכבר אין מקום בין משתמשים "מקצוענים" וסתם משתמשים רגילים. האם המכשיר החדש שלה באמת מסוגל להציע יתרונות לכל סוג משתמש?

עיצוב וממשק

נוט 4, Note 4
עיצוב בוגר יותר, ממשק עדיין בוסרי מאוד. Galaxy Note 4

במבט ראשון, נוט 4 נראה כמו כל מכשיר אחר של סמסונג מהשנים האחרונות, ובמיוחד כמו קודמו, נוט 3: הוא מרובע עם פינות מעוגלות ובצידו הקדמי שולטים המסך וכפתור הבית האליפטי שתחתיו. אך במבט נוסף ניתן להבחין במספר שינויים: הגוף כבר אינו בנוי כולו מפלסטיק זול. במקום זאת, ההיקף עשוי רצועת מתכת מוצקה מאוד והפלסטיק בגב מרגיש עמיד יותר מבעבר. מצד שני, הצורה המשודרגת הזו מביאה לכך שהמכשיר אינו נוח לאחיזה, מאחר שצידיו חדים ולא מעוגלים כמו בעבר.

כמובן שהצד האחורי קיבל את הגב הפלסטי בעל מרקם המנסה לחקות עור. הוא לא מצליח להרגיש כמו עור, אבל כן מצליח במטרה האמתית: להרגיש מחוספס ולמנוע החלקה של המכשיר הענק והיקר מהיד בזמן השימוש.

מלבד זה כמעט כל דבר נמצא ונראה במקומו הטבעי: האפרכסת עם המצלמה הקדמית וחיישן התאורה בראש הצד הקדמי, כפתור ההדלקה/כיבוי/נעילה/פתיחה בצד ימין, המצלמה הבולטת מאחור, מעל מד דופק ומבזק LED, חיבור האזניות למעלה וחיבור ההטענה לצד המיקרופון ופתח הכנסת העט בתחתית. שני דברים שלא נמצאים במקום הצפוי הם כפתורי עוצמת השמע, שנמצאים בצידו השמאלי של המכשיר, והרמקול, שממוקם בחלק התחתון של האחוריים – מיקום שגורם לכיסוי שלו בעת האחיזה ביד לעתים קרובות.

לעומת העיצוב, הטוב בסך הכל, הממשק ממש לא מרגיש בשל. TouchWiz של סמסונג, המולבש על גבי אנדרואיד 4.4 (קיטקט), הוא כנראה המסובך ביותר שקיים במכשיר אנדרואיד כלשהו: מסכי בית רבים, תפריט אפליקציות רגיל, תפריט הגדרות שנראה זהה כמעט לחלוטין לתפריט האפליקציות ועשרות קיצורי דרך בווילון ההתראות הצליחו לגרום לנו הרבה בלבול ותסכול.

ממשק השימוש בעט מעט יותר מגובש, אך גם הוא מסובך מאוד ודורש הסתגלות ארוכה למדי. כך, לדוגמא, שליפת העט מגב המכשיר מפעילה אוטומטית את תפריט הפעולות הבסיסיות הזמינות: צילום מסך, בחירת פריטים וכתיבה בפנקס או על גבי צילום מסך. נראה פשוט, אך אם תנסו ללכוד צילום מסך ולשתף אותו עם חברים באמצעות אפליקציה, תגלו שהדבר לא אפשרי בלי לעבור 20 שלבים של שמירה ושליפה של התמונה.

למרות זאת – ומזה אי אפשר להתעלם – העט וכל מה שקשור בו עובד באופן מפעים. זיהוי כתב יד – אחת התכונות העתיקות והבלתי מפוצחות של מכשירים חכמים – הוא הטוב ביותר שיצא לנו לנסות. הוא הצליח לזהות אותיות עבריות שנכתבו על ידי שלושה אנשים ובכמה גדלים ומהירויות, כמו גם מספרים וכמובן גם טקסט באנגלית. החיסרון היחיד בתכונת זיהוי כתב היד הוא שלא ניתן להשתמש בה בעברית ואנגלית יחד, ויש ללחוץ על כפתור החלפת השפה לפני כל מעבר ביניהן.

חלק אחר בממשק שמפתיע לטובה הוא ריבוי המשימות: המכשיר תומך בעבודה עם מספר אפליקציות במקביל, כאשר ניתן לפתוח עד 5 אפליקציות בו-זמנית – אחת בכל אחת מפינות המסך ואחת באמצע. הקטנת אפליקציה פתוחה נעשית באופן אינטואיטיבי מאוד – גרירת האצבע משולי המסך. גם גרירה של האפליקציה בעזרת העיגול המוצג בראש כל חלון או שינוי גודל החלון נוחים ופשוטים. למרות שכמות הפעולות שניתן לבצע במצב זה מוגבלות לגרירת תמונות או קבצים בין האפליקציות, זה בהחלט מספיק כדי להקל על פעולות שונות כמו שיתוף תמונות באופן משמעותי.

חומרה וביצועים

הפאבלט Galaxy Note 4 של סמסונג עם ממשק בעברית (צילום: יאיר מור, NEXTER)
מסך שעובד על בטוח, ממשק שלא בטוח בעצמו|צילום: יאיר מור, NEXTER

מבחינת מפרט, זהו כנראה המכשיר החזק בעולם: הוא מגיע עם מעבד מרובע-ליבות של קואלקום במהירות 2.7 גיגה-הרץ, זיכרון עבודה בנפח 3 גיגה-בייט, אחסון פנימי בנפח 32 גיגה-בייט, מסך בגודל 5.7 אינצ' וברזולוציה מטורפת של 2K (1,440 שורות), חיישני צילום של 16 מגה-פיקסל מאחור ו-3.9 מגה-פיקסל מלפנים, סוללת 3,200 מיליאמפר/שעה ותמיכה בכל סוגי הקישוריות הקיימים, ביניהם דור 4 (גם מה שנקרא בסלקום 4.5) ו-NFC (תקשורת טווח אפס).

בפועל, הביצועים של נוט 4 טובים למדי. הוא עובד מהר, עומד בכל המשימות ועושה זאת בלי להתחמם מרוב מאמץ. הבעיה היא שלעתים קרובות למדי נראה שהתכונות הייחודיות שלו מתנגשות עם המערכת של גוגל וגורמות להבהובים מוזרים על המסך. עם זאת, הדבר מעולם לא גרם לו להיתקע או לעכב את העבודה.

מולטימדיה

כמצופה ממכשיר מהליגה העליונה, כל תוכן נראה טוב על נוט 4 – מאותיות בהודעות, מיילים, אתרים וספרים אלקטרוניים, דרך תמונות ועד וידאו. כמו בכל מסכי סמסונג, הצבעים נוטים להיות קצת רוויים מדי, אך כאן שילבה החברה גם יכולת להחליש את האפקט, הנוצרת בגלל טכנולוגיית המסך שלה. כמו כן, המסך עומד בכבוד גם באור שמש ומאפשר שימוש בימים מזרח תיכוניים אופייניים.

המצלמה האחורית מפיקה תמונות באיכות גבוהה מאוד, בזכות שילוב של חיישן עוצמתי ומנגנון ייצוב אופטי חדש, שנועד להתחרות באלה של נוקיה, אפל, HTC ועוד. גם בווידאו ניכר שיפור ממכשירים קודמים של סמסונג, שהולכת ומצמצמת פערים בכל תחום בו היו כאלה, בדרך להפוך מחברה שמוכרת מיליוני מכשירים "טובים מספיק" לכזו שלא מתפשרת על כלום.

תוספות

מעבר לכל מה שקשור בעט המגע, בו נגענו בפרק הממשק, שאר התוספות במכשיר הן לא משהוא לכתוב עליו הביתה – אפילו לא בכתב יד. חיישן טביעות האצבע עדיין נחות לעומת זה של האייפון ודורש החלקה של כל כרית האצבע הנבחרת במקום הנחה שלה כפי שניתן לעשות במכשירי אפל; מד הדופק הוא לא יותר מתוספת נחמדה ואינו מהווה תחליף אמתי לצמיד או שעון חכם; ומד הצעדים עדיין לא מגיע לרמת הדיוק של Nokia Lumia 930.

חיי סוללה

סמארטפונים גדולים וחזקים הם צרכנים – תחזיקו חזק – גדולים של הסוללה. למזלנו, הגודל שלהם מאפשר גם הגדלה של הסוללות עצמן, מה שמאפשר לפצות על הצריכה המוגברת של אנרגיה. בנוט 4, למרות מפרט עוצמתי מאוד ומסך איכותי מאוד הדורש לטרת אנרגיה משמעותית, מצליחה הסוללה להחזיק יממה שלמה בלי קשיים מיוחדים, ויותר מכך בשימוש קל. גם בשימוש כבד יותר היא תחזיק יום עבודה לפחות, והכי חשוב – גם אם הצלחתם להפתיע את עצמכם ולהיתקע עם סוללה כמעט ריקה לא ייקח הרבה לתקן את הנזק – 30 דקות טעינה מסוגלות להביא את המכשיר מ-0 ל-50 אחוז.

סיכום

נוט 4 הוא סוס – הוא גדול, חזק, מרשים ולא פחות מכך – דורש רוכב מאומן. אחרת היכולות שלו והמחיר שלו - קרוב ל-4,000 שקל - מתבזבזים לגמרי. לדעתנו, הוא עדיין מכשיר נישה למי שזקוק לחיית עבודה בדרכים יותר מאשר מכשיר שמצדיק רכישה עבור מי שבסך הכל רוצה מסך גדול לצפות בו בסרטים באוטובוס (רמז: טאבלט רגיל יותר גדול, יותר זול ומחזיק יותר זמן). אך בקטגוריית מכשירי העבודה הוא ללא ספק מוביל בגדול.