דרור גלוברמן, תמונת טור (צילום: שלומי פרי )
דרור גלוברמן, תמונת טור|צילום: שלומי פרי

סדרת ההשקות של ChatGPT השבוע הפכו אותה מניסוי מעבדה גלובלי לכלי עבודה רציני. הנה השדרוגים הבולטים ששווה לכם להשתמש בהם: 

  • היי צ'אטי מה הולך: רוצים לפטפט עם הצ׳אט? תלחצו כאן ותיפתח לכם לכם שיחת וואסטאפ עם ChatGPT. המודל מאחורי הוא אמנם GPT4, שנחשב כבר למודל ישן יחסית. אבל זו הזדמנות מעולה להכניס לסיפור בקלות גם אנשים שעוד לא התחברו.
  • הרבה יותר הגיוני: התכונה המעולה מכולן - קאנבס, הפכה זמינה לכולם. כשמפעילים אותה, התשובות של הצ׳אט מתקבלות בחלון נפרד מחלון השאלות, מה שמאפשר לשלוט בהן בצורה הרבה יותר קלה ונוחה. אפשר לערוך רק חלק מהתשובה (ולא לבקש כל פעם לכתוב מחדש הכל). אפשר גם לשנות את האורך ואת רמת הכתיבה בעזרת כפתור קטן ונוח. התכונה הזו זמינה לכל המנויים, וכדאי לכולם להשתמש בה. כך עושים את זה:

  • סדר בבקשה: יש לכם פרויקט עם כמה שיחות עם הצ׳אט? אפשר לכנס מספר שיחות, קבצים והוראות מיוחדות תחת רשימה חדשה בשם "פרויקטים". כרגע למשלמים, בקרוב לכולם.
  • בתוך האייפון: היכולות של ChatGPT נכנסו לתוך מערכת ההפעלה החדשה של אפל, ה-iOS 18.2. מענה לשאלות, ציור בעזרת דאלי ועוד.
  • כלי יצירת הוידאו: Sora שהודגם לפני יותר מחצי שנה, נפתח למנויים. זה נשמע כמו כלי פלא, והוא אכן כזה. אבל, וזה אבל גדול, לוקח זמן להשתלט עליו ולהוציא ממנו מה שאתם באמת רוצים. זה לא מיידי. זה בינתיים הניסיון שלי: 


גם גוגל העלו את הקצב, והשיקו שורה של כלים ליצירת תמונות, שכרגע עוד לא זמינים בישראל. זוכרים את "הפודקאסט לבקשתך" בפרויקט NotebookLM, ההוא שנותנים לו חומר בתחום מסוים ומייצר ממנו פודקאסט? עכשיו אפשר להתערב בשיחה בין "המגישים", ולשאול שאלות ולקבל מהם תשובות. 

וגם זו רשימה חלקית של קצב השקות מטורף מהימים האחרונים. מה כל זה אומר? 

בואו לשחק איתי

אתם עומדים בתוך מגרש משחקים ענק. מפוזרות עליו אבני לגו גדולות וצבעוניות. כל אבן היא מכונה קטנה שעושה משהו אחר. 


הנה האבן הצהובה. זו בעצם מכונה קטנה שיודעת להסתכל על בן אדם ולנבא מה מעניין כל אחד ואחת מאיתנו. הנה האבן האדומה - היא בעצם מכונה קטנה שאם נותנים לה נושא או תחום - יודעת למצוא המון מידע בתחום הזה ולכתוב אותו מחדש בצורה פשוטה. והנה אבן ירוקה שאם נותנים לה טקסט- הוא מחזירה קובץ קולי ובו קריין שמקריא את הטקסט. אם נחבר את החלקים מה נקבל? מכונה שמייצרת תוכנית רדיו או פודקאסט לפי בקשתכם.

מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. עוד טורים כאן

ככה נראה עולם הבינה המלאכותית היוצרת היום. כל אחד יכול לחבר אבנים למכונה קטנה. לא צריך להיות מתכנת או מהנדסת.
ויש עוד המון חלקים במגרש. החלק הוורוד יודע לקבל משפט ולייצר ממנו תמונה. הסגול לוקח משפט ומכין ממנו סרטון וידאו. הירוק מזהה פרצופים בעזרת מצלמה, הכתום יודע לקבל תמונה של פרצוף ולהבין איך הוא מרגיש עכשיו, האיש מאחורי הפרצוף הזה. ויש חלק בצבע זהב שיודע לנבא מחירים בשוק, וחלק כסוף שיודע לכתוב תוכנות ואפליקציות. והם כולם מתחברים אחד לשני, ומוכנים לקבל הנחיות שמתאימות בדיוק לצרכים - או לחלומות שלכם. 

אז מה קשה? לחלום. לדמיין מה אפשר לבנות עם כל החלקים האלה. כי יש כל כך הרבה אפשרויות.  

גם אלה שמחוברים לבינה מלאכותית, לא מדמיינים כמה מהמשימות שכבר מעסיקות אותנו ביום יום - אפשר כבר להעביר לידי הקוביות האלה. והם לא מדמיינים את העתיד - את זה שכל דקה נופלת לתוך המגרש אבן חדשה בצבע חדש, שמאפשרת לבנות עוד מיליון מכונות חדשות, לחסוך המון זמן ולהגשים עוד המון חלומות.
(וכמובן, קחו את כל מה שכתבתי כאן, ושימו את זה בידיים של מישהו אחר. הוא יגשים את החלומות שלו, לא את שלכם. והחלומות שלו עלולים להיות הסיוט שלכם). 

סבתא זפטה

אחרי ארבע שנים וחצי ו-200 פרקים, "בזמן שעבדתם" הוא לא רק פודקאסט הטכנולוגיה המואזן בישראל ופודקאסט השנה של גיקטיים בטכנולוגיה (שלוש שנים ברציפות!), אלא גם בקביעות אחד מעשרת הפודקאסטים המואזנים בישראל. זה לא רק התוכן והאישיות הקורנת של מגישיו. נדמה לי שהוא מצליח לחבר קהלים שלא התחברו קודם - קהילת ההיי-טק ועם ישראל. 

אני שומע את זה ברחוב. מיזמיות וממתכנתים - אבל גם מפועלי בניין ומסבתות. ולא מעט. העובדה שהפודקאסט גם דוחף קדימה, אבל גם מסתכל לצדדים לראות מי במאזינים אולי פספס איזה מונח ואת מי אפשר עוד לחבר לתוך הרכבת הזו, הפכה אותו למקום שבו כולם מוזמנים, לא רק אנשים עם rsu בקומפנסיישן פאקג' וטסלה טרייה. 

ולזה יש משמעות חברתית ותרבותית עצומה. 

כי כשמספרים לישראל ישראלי שההיי-טק הוא הקטר של המשק, ושצריך לעניין אותו מה חושבים משקיעים זרים ב-Bay Area - זה רחוק ממעגלי היום יום שלו. צריך לעזור לו להתחבר לזה, להרגיש חלק מהסיפור, כי הוא חלק מהסיפור. 

זה רלוונטי בעוד רמה - כשמספרים לישראל ישראלי שצונאמי ענק של בינה מלאכותית עומד לשטוף אותו ואת הפרנסה שלו, צריך לחבר אותו באופן נגיש ושימושי למסקנות האלה, ולתת לו ביד איזו עצה או קצה חוט של פתרון. ואם אין, אז שיידע ממה באמת לפחד ויצא לפחות עם איזו דאחקה מעודדת. 

וכשחלק גדול מהשיחה האקטואלית סביבו עוסקת בלהפריד אותו לפרודה החברתית הכי קטנה, סגורה וזועמת, נדמה לי ש"בזמן שעבדתם" בא מזווית אחרת לחבר בין ישראל הראשונה לישראל הראשונה, ישראל 1.4, ישראל 2.0 ולכל גרסאות ההמשך.

ובגלל זה שמחנו במיוחד על ההזדמנות להיפגש השבוע באירוע השנה של "בזמן שעבדתם" בהיכל התרבות בתל אביב. הקהל כל כך אקלקטי ומגוון: מאזינות וצופים, יזמיות ומשקיעים, מילואימניקים וגם סבתות. המשותף לכולנו? הרצון להסתכל אל העתיד בעין הכי פקוחה שיש. 

כנס בזמן שעבדתם (צילום: רגב זרקה)
צילום: רגב זרקה

אלה הדברים שעניינו והטרידו אותנו במיוחד: עתיד ההייטק הישראלי, עתיד הבינה המלאכותית, עתיד הדמוקרטיה והתחרות החופשית בעידן ענקיות הטכנולוגיה, ומה כל זה אומר על הכסף שלנו. אורחי ההפתעה שלנו כללו את פרופ׳ אמנון שעשוע; דרור בין, מנכ"ל רשות התחרות; ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון לדמוקרטיה; מיכה קאופמן, מייסד ומנכ"ל פייבר; אופיר ארליך, מייסד איון; מיכל הלפרין, לשעבר הממונה על התחרות; יסמין לוקאץ׳, הכרישה ומייסדת אייקון, עמליה דואק מהחדשות ועוד. 
אם פספסתם את הכנס בלייב ותרצו לראות אותו - הוא מחכה לכם כאן.