זהו, חברים, זה מגיע. תחזיקו חזק. גלי הפיטורים מתחילים להכות בחופינו. היום זה העיתון הגרמני בילד, הנמכר ביותר באירופה, שעומד להחליף חלק ממשרות העריכה שלו בבינה מלאכותית, כחלק מתוכנית קיצוצים.
"למרבה הצער, העיתון ייפרד מעמיתים שיש להם משימות, שבעולם הדיגיטלי מבוצעות על ידי בינה מלאכותית", הודיעה אקסל-שפרינגר, ההוצאה לאור שהיא הבעלים של העיתון. הודעות כאלה נראה בשנים הקרובות יוצאות ממשרדי עורכי דין, רואי חשבון, ספקיות תוכנה, לוגיסטיקה, ועוד ועוד. אולי יישמט ממנה ה"למרבה הצער" הלא-מצטער במיוחד.
במהלך הרצאה בפני מנהלים מחברות רבות וגדולות, אמרתי השבוע שאנחנו "מקווים שלא נראה סמנכ"לים זרוקים מתחת לגשר" כמו בתמונה הזו שהכנתי עם מידג'רני.
בסוף ההרצאה ניגש אלי אחד הנוכחים עם פרצוף של בשביל-מה-זה-היה-טוב ואמר, למה הראית את התמונה הזו. אנשים התכווצו בקהל. סמנכ"לים זרוקים מתחת לגשר? אלה הסמנכ"לים, הקהל הזה. לא נעים.
חייכתי בהכנעה. אבל אז חשבתי על זה עד קצת.
א. מה עדיף? לייפות את המציאות? לתת לצונאמי להטביע אנשים שלא מוכנים לזה בכלל?
ב. הנה לא רק סמנכ"לים. גם אנשי תקשורת כמוני נזרקים מתחת לגשר.
ג. האמת, צודק. מי אמר שזה התפקיד שלי לסמן לאנשים לאנשים דד-ליין מעיק. הרצאה לפעמים צריכה לעשות נעים. אז מהיום אשאל את המזמין האם להראות את התמונה או לא. בסך הכל, גם אני מעדיף לנסוע מעל הגשר ולא לחפש מחסה מתחת, לא ככה?
לא נמאס לי לחזור ולהגיד את זה: זה אתגר והזדמנות כל כך גדולים, שממשלת ישראל חייבת להירתם אליה ברמת הכלכלה הלאומית. איך עוזרים למיליוני רופאות, עורכי דין, מהנדסים, ארכיטקטיות, נציגי שירות, מורים וכמעט כל מקצוע אחר - להתמודד עם הצונאמי שכבר מרעיד את המחטים הסייסמוגרפיים. ללמוד מהר כלים חדשים, לשנות את המיקוד המקצועי בהתאם, כדי להיבנות איתם ולא להידרס תחתיהם.
וזה אתגר שעומד מעבר לשאלות שבהן כבר עסקנו כאן, כמו איך מובילים בפיתוח הבינה המלאכותית יחסית למדינות אחרות, ואיך נזהרים מסכנותיה האחרות.
מה אני עושה לגבי זה? מתנדב כמדריך בקייטנה. בחיי. קייטנת AI מקוונת בחינם, שאמורה לעזור לילדים של כולנו להתחבר לגל הזה ולרכוב עליו במקום לטבוע מתחתיו. אבישי פריז ורון קלדס אספו כמה מהמדריכים והשיעורים הטובים בארץ לקייטנה אחת בשבוע של ה-16 ביולי. סחבק אחראי על מפגש הפתיחה. הכל לייב וחינם ובלי שום מטרה מסחרית. רק לעזור לילדים שלנו לשחות במים גועשים. להגיד לכם שאין גם להורים שלהם מה להרוויח פה? יש.
מוזמנים לרשום ילדים מעל גיל 10 כאן. (למיטב ידיעתי אף אחד לא יבדוק את גילאי הקייטנים, רק אומר).
ערבי להמונים
בשבוע שעבר ראיתי את הישראלי הכי משפיע ברשתות, אולי יותר מגל גדות: נוסייר יאסין, שאתם מכירים כנאס דיילי, בכנס שלו, NasSummit, שהגיע לראשונה לתל אביב אחרי סיבוב בינלאומי עצום. הראיון המלא פה.
הנה כמה היילייטס:
בכנס שלך ראיתי ערבי פלסטיני שמצליח לקבל אהבה מאלף ישראלים. איך אתה מצליח לשבור את החומה הזאת?
"אני פלסטיני ישראלי. לא רק פלסטיני ערבי. אני חלק מהמדינה והמדינה זה חלק מהחיים שלי. מבחינת יוצרי התוכן אתה יודע, הם מסתכלים מעבר לפוליטיקה. אתה יודע, הם מסתכלים על מי אתה כבן-אדם. הם אוהבים את מי שאתה כבן-אדם. לא איכפת להם מהדת שלך, לא איכפת להם מצבע העור שלך. אם אתה בן-אדם טוב, יתמכו בך. זה היופי של הרשתות החברתיות".
רבים כועסים עליך. בעיקר ערבים ופלסטינים. ה-BDS מחרים אותך. למה בעצם?
"סליחה דרור, מה זה BDS?"
באמת?
"זו בדיחה, אין דבר כזה. זה כלום. הרבה אנשים מחוץ לישראל לא מסוגלים לקבל את העובדה שאני מישראל. יש לי שתי אפשרויות: אחת - אני אומר את מה שהם רוצים לשמוע, ואני נכנע להם. או שתיים - אני חי את האמת שלי. אני אומר להם - אני מישראל. ואני בוחר במספר שתיים. מספר שתיים מגיע עם הרבה יותר שנאה, אבל לפחות אני חי בצורה אותנטית. תמצא לי בן אדם אחד שעשה משהו משמעותי בלי לחטוף ביקורת. אין כאלה, וזה דבר טוב. אז תודה לכל השונאים, תודה לכל האוהבים. אני אוהב את העובדה שאתם קיימים".
התחלת כוידיאו בלוגר, היום אתה מעצמת מדיה של מיליונים. בוא נסתכל קדימה: איפה יהיו הסרטונים, ההשפעה, הצריכה, איפה יהיה הכסף? כי אתה מאמין שקבוצות פרטיות בוואטסאפ ובטלגרם הולכות להחליף את הרשתות החברתיות?
"אנחנו משתמשים קצת בוואטסאפ, קצת בטלגרם, קצת בפייסבוק, קצת באינסטגרם, קצת בטיקטוק, קצת ביוטיוב, קצת בסנאפצ’אט. חלק מהאינטראקציות החברתיות המרגשות ביותר בימינו מתרחשות בוואטסאפ. בקבוצות פרטיות שאף אחד לא רואה. החברה שלי NasIO נבנתה כדי לעזור לאנשים להרוויח כסף
מקהילה ברשת החברתית. אני חושב שזה הולך להיות רגע מכונן לחמש שנים הקרובות. אנחנו רואים המון אנשים שגובים תשלום תמורת גישה לקבוצת הווטסאפ שלהם. אז אם אני רוצה גישה לקבוצת ווטסאפ של דרור, אני צריך לשלם לך עשרה שקלים בחודש. למה לא, נכון? ויש לנו אנשים שמרוויחים 8000 דולר בחודש מקבוצות ווטסאפ. כי אנשים רוצים גישה לידע שהם חולקים בתוך הקבוצה. יש שיעורים שקורים בווטסאפ, ניוזלטרים, קהילות. אז NasIO עוזרת לך להרוויח מזה".
נפרדת לאחרונה מהחברה שלך ודיברת על זה בהרחבה. אני מאחל לך הרבה אהבה, אבל כשהרגע יגיע ויהיו לך ילדים, איפה תרצה לגדל אותם? בניו-יורק? בתל-אביב? בדובאי? או בעראבה, ליד סבתא?
"וואו, איזו שאלה קשה. אני יודע איפה אני אמות. אני אסיים את החיים שלי בישראל. אבל אני לא יודע איפה אני אחיה. אז אני חושב שבעשר שנים הקרובות. אני בטח אגור בדובאי, אני בטח אביא ילדים שם או באמריקה. אבל בסוף כולנו נעשה עלייה. ערבים עושים עלייה לישראל. וכנראה אגור שם ושם אמות".
לגמור ולרוץ לספר
הנה תמונה חגיגית מהשבוע. קנצלר גרמניה אולף שולץ ומנכ"ל אינטל פט גלסינגר מכריזים יחד שאינטל תשקיע 33 מיליארד דולר במפעל חדש בגרמניה. אינטל הודיעה שתקים מפעלים גם בפולין ובאירלנד.
גם ממשלת ישראל הודיעה בחגיגיות שאינטל תשקיע 25 מיליארד דולר במפעל חדשני בישראל. רק שלא מצאנו תמונה דומה עם ראש הממשלה שלנו. לחיצת יד. חתימה, הסכם, הודעה. משהו. מאינטל? דממה. לא מאשרת את הסכום. גם הודעה לבורסה לא יצאה. היא פלטה איזה "נרחיב את ההשקעה בישראל" בלתי מחייב. איפה האמת?
הנה: יש מו"מ והבנות, עוד אין הסכם חתום. ההשקעה היא לא 25 מיליארד דולר, אלא 15 מיליארד. 10 מיליארד זו התחייבות ישנה מ-2019 שלא בוצעה. מי אמר שעכשיו כן יבצעו? אפשר לקוות. אולי זה קשור לתהליכים פוליטיים אחרים בכלל: לוויכוח האם הרפורמה או ההפיכה טובה או רעה להייטק. אפשר לשאול האם ממשלת ישראל מנצלת את אינטל כדי לקדם אג'נדה פוליטית, ולהוכיח שהשינויים לא פוגעים בהייטק ובכלכלה. אפשר גם לתהות על הכיוון ההפוך: יכול להיות שאינטל בכלל מנצלת את האינטרס של הממשלה כדי לחלץ הטבות - הרי אינטל הענקית הולכת לשלם פה חמישית מהמס שאנחנו משלמים. 7.5% ליתר דיוק.
בכל מקרה, מפעלים חדשים זה מצוין. רק נקווה שהאופי הישראלי, של לרוץ לספר לחבר'ה לפני שסגרת את ההסכם, לא יקלקל בדרך.
אחינעם לא יודעת
השבוע בנקסט
- זה הפרצוף של אחינעם בר, שדרנית גלגלצ, כשהפתענו אותה בשידור עם הקול שלה בגרסת AI. ותודה לאורי בז'רנו המלך, שיצר את הקול בשבילנו. מוזמנים לשמוע את הקטע שיצר על שאולי ומלחמת האזרחים.
- "כולם בישיבה של חסידות גור ידעו שמשה לא עף מהלימודים כדי ללמוד אוריגמי. למשגיח הייתה דרך לברר אם יש למישהו רישיון נהיגה. הוא גילה שמשה הוציא רישיון בהיחבא, ובזה נגמר הסיפור של משה".
כבר שנים שמוסדות חרדים מנצלים פירצה באתר של משרד התחבורה כדי לברר מי מהתלמידים הוציא רישיון נהיגה ולהדיחו מהישיבה. משרד התחבורה, משום מה, לא ממהר לתקן. - רחפני נפץ הפכו ללהיט של ארגוני פשע, לצרכי התנקשות ופיגועים פליליים אחרים. רשויות החוק עוד לא יודעות להתמודד, כפי שלא ידעו להתמודד עם רחפנים שמבריחים סמים וסים-קארד לתוך בתי הכלא. טכנולוגיות, אגב, לא חסרות. אז מה הבעיה? או.