סמים קשים, יחסים רעים, בדידות, עבודה 24/7, קנאה, גאונות, נטילת סיכונים, תאוות בצע, התמוטטות עצבים ועוד סמים - אלה החומרים שמרכיבים סיפור יפה על סטארט-אפ מצליח. ככה לפי הספר הלא לגמרי ביוגרפי של היזם הסדרתי שאול אולמרט, "מוכרי החלומות", שסיימתי בזכות יומיים במצפה הימים.  

שאול אולמרט (צילום: קשת 12, באדיבות ספורט 1)
שאול אולמרמט. העיקר שנשאר מזה סיפור יפה? |צילום: קשת 12, באדיבות ספורט 1

כל אלה מסחררים שם את ראשו של היזם גיבור הספר - עד שמפעל חייו, הסטארט-אפ שלו, בסכנת קריסה. בלי ספוילרים, המשפט האחרון בספר הוא - ״העיקר שנשאר מזה סיפור יפה״. סיפור יפה שממנו עשויים החלומות שהיזמים מספרים לכל העולם - אנחנו גאונים, אנחנו מצליחים, אנחנו נשנה את העולם, החיים שלנו תותים ודולרים, תקנאו בנו. ויש גם את הסיפור שהיזמים מספרים לעצמם - אני גיבור על, גאון עם ביצים של פיל, אני מנהל את העולם והעולם מעריץ אותי.

כולנו סימון ביילס

ופתאום נהייתה לי תחושה לא נעימה בבטן.  כי את הסיפורים האלה, את החלום הזה, אנחנו במידה רבה אלה שמספרים. אנחנו מתדלקים את הבועה - עיתונאי החדשנות והטכנולוגיה. אלה שמתלהבים מהמספרים והחדשנות ומתעלמים לפעמים מהמחיר. מהעובדה שהרוב הגדול בכלל נכשלים, מהלחצים והפחדים, מהבדידות ומהסיכונים, מהעבודה הבאמת סיזיפית ומהמשפחות שמתפרקות בדרך. 

גם אם אתה נורא מצליח, הלחץ עלול לנצח אותך. ראינו את סימון ביילס, הספורטאית המדהימה שציפיות כבדות הוטלו על כתפיה, פורשת מחלק מהתחרויות באולימפיאדה ומסבירה שההתמודדות עלולה לסכן אותה גופנית ונפשית. 

סימון ביילס תרגיל הקורה (צילום: Elsa, AFP)
ביילס. לא צריך להיות ספורטאית אולימפית כדי להבין שלחץ משתק|צילום: Elsa, AFP

לא צריך להיות אלופה אולימפית כדי להבין את זה. גם היום-היום שלנו הופך ליותר ויותר מלחיץ. איך לא נהיה בלחץ כשאפשר להשיג אותנו בכל מקום ובכל שעה? שלא לדבר על הקורונה ואי הוודאות שסביבה. המון לחץ.  

כל הדברים האלה נכונים מאוד לעולם ההייטק. כולם - גם אני - מתפעלים מהצדדים הזוהרים של היוניקורנס: הכסף הגדול, הביקוש לעובדים, הפינוקים. על הלחץ בהייטק פחות מדברים. 52% מעובדי ההייטק באנגליה דיווחו על דיכאון, חרדה או מתח. בישראל עוד לא ראיתי מחקר כזה.

למה הייטקיסטים כל כך בלחץ? כי עובדים שעות ארוכות בקצב מהיר, זה כל הקטע של סטארט-אפ. וכשאצלנו כבר ערב, הלקוחות באמריקה רק מתעוררים. שנית, עם הסכומים הגבוהים באות ציפיות ואחריות. ושלישית, העובדים בהייטק נמדדים כל הזמן. מכירות, תפוקות, מי עומד ביעדים ומי לא. אולי זו שיטה מעולה לדרבן ולתמרץ, אבל יש לה גם מחיר, ולא מהיום.  

המחיר: מאות מיליארדי דולרים 

וגם מחוץ להייטק - דיכאון הוא הגורם הרפואי בעל ההשפעה השלילית יותר על ניהול זמן ופרודוקטיביות, ועולה לכלכלה העולמית מאות מיליארדי דולרים. חברות שבאמת מתחרות על עובדים כבר הבינו שצריך להציע חבילה שכוללת גם בריאות נפשית: לעודד עובדים לצאת לחופשה, לקצר פגישות, להפסיק לעבוד בסופשבוע, אפילו לסבסד טיפולים.

טקס פתיחת המסחר של חברת מאנדיי (צילום: נאסד
ההנפקה של מאנדיי. כולם מתמפעלים מהצדדים הזוהרים של היוניקורנס|צילום: נאסד"ק

נשמע כמו עניין שולי? ממש לא. חרדה ודיכאון הן מהמחלות הנפוצות במאה הזו - וכמו שהן נפוצות, כך הן מודחקות ומוסתרות. זה חשוב גם לחברות המסחריות, כי עובדים שמחים עובדים טוב יותר ונשארים יותר זמן בחברה. ואם נקשיב רגע לסימון ביילס: "צריך לדבר הרבה יותר על בריאות נפשית, כי בסופו של דבר אנחנו לא רק בדרנים, אנחנו בני אדם". 

אם תשחק, יבוא שוטר

1. וואטסאפ מתחדשת בלא מעט חידושים - דיברנו עליהם השבוע בנקסט (חמישי ב-23:30 בקשת 12).

2. "משחקי מחשב הם אופיום להמונים", כך טוען עכשיו המשטר הסיני. סין, במקרה או שלא, היא ביתן של כמה מחברות המשחקים הגדולות בעולם. בפודקאסט "בזמן שעבדתם" דיברנו על ממשלת סין, שממשיכה במו ידיה להחליש את מגזר ההיי-טק האדיר שבנתה בעמל רב. וגם: על הדלת שפתחה אפל לארגוני אכיפת החוק אל תוך התמונות הפרטיות שלכם - ומסיבה מוצדקת. מוזמנים להאזין

>> לטור הקודם של דרור גלוברמן: מה את מתערבת