תעשיית הסלולר תחרותית מאוד מבחינת המחירים והחבילות שהיא מציעה ללקוחות, אך כדי למכור יותר טלפונים, דקות שיחה ושאר שירותים, למדו אנשי השיווק בענף לשחק לא מעט עם סמנטיקה בפרסומות מפתות ומעורפלות.
הטרמינולוגיה של חברות הסלולר והמניפולציה שהן עושות לשפה העברית גורמות לצרכנים לחשוב שהם עומדים לרכוש מוצר במחיר מסוים או בתנאים מסוימים, ובמקרים רבים התמורה שונה לגמרי מההבטחה.
המצב אמנם השתפר מאז המפץ הסלולרי של מאי 2012, שהיה נקודת מפנה בשיח שבין הצרכנים לחברות, לא רק בגלל המחירים שירדו, אלא בגלל הכרזתה של גולן טלקום על שינוי הטרמינולוגיה המבלבלת (כפי שהכריז בשעתו מיכאל גולן: "בלי טריקים ובלי שטיקים"). אבל עדיין, גם היום נאלצים הצרכנים להשלים עם השימוש המתעתע במונח "ללא הגבלה", בעיקר כשמדובר בחברות הסלולר הגדולות.
"גלובס" מביא את המילון העברי-סלולרי, שיעזור להבין כבר בשלב הצפייה בפרסומות מה הצרכן באמת מקבל.
חבילה ללא הגבלה: כן - אבל אל תגלשו יותר מדי, אחרת הקצב יואט
בחבילות הנפוצות ללא הגבלה אפשר היום לקבל אפילו ב-50 שקל, לזמן מוגבל, הבטחה לשיחות ומסרונים ללא
הגבלה.
* התרגום הסלולרי: לרוב ההבטחה לשיחות ולמסרונים מתקיימת, אך לעתים יש הגבלה לאלפי דקות שיחה. הבעיה העיקרית נוגעת לגלישה: חבילת הגלישה עדיין כן מוגבלות בנפח שלהן, כמו במקרה של גולן טלקום (עד 3 ג'יגה), או שלאחר נפח מסוים המשתמש סובל מהאטה במהירות (בחברות הסלולר הגדולות).
אנשי השיווק של מפעילות הסלולר צריכים להבין ש"ללא הגבלה" זה אומר ללא הגבלה. האטה למהירות איטית מאוד לא אומרת שהחבילה ללא הגבלה - אבל זה רק אומר שהלקוח יתעצבן מכך שדף אינטרנט נטען במשך דקות ארוכות.
מסלול גלישה חופשי: כן - אבל עד 5 ג'יגה לחודש
המושג "גלישה חופשית" הפך בחודשים האחרונים לנפוץ מאוד, ובקלות אפשר לחשוב שמדובר בחבילת גלישה ללא הגבלה, שתאפשר ליהנות מהאינטרנט הסלולרי ללא חרדות מיותרות.
* התרגום הסלולרי: במציאות, מדובר בחבילה מוגבלת בנפח הגלישה, למשל, 2 עד 5 ג'יגה לחודש. בפלאפון אפילו מתחו את המושג חופשי בחבילת הגלישה שלהם לחו"ל, כאשר מעבר להגבלה בנפח הגלישה, הם גם מגבילים את כמות תעבורת הנתונים היומית שהצרכן יכול לקבל.
מודל חיוב-זיכוי/סבסוד על סלולרי: כן - אבל המכשיר יקר
המודל שבו הלקוח מקבל סבסוד על חבילת התקשורת או הסלולרי הוא פחות נפוץ בענף.
* התרגום הסלולרי: כדאי לשים לב שכאשר המפעילה מציעה או מקשרת בצורה כלשהי את הטלפון למכשיר, גם הסלולרי וגם חבילת התקשורת נמכרים במחיר גבוה יותר ממחיר השוק האמיתי שלהם. אצל המפעילות הקטנות ובחנויות הטלפונים אפשר למצוא גם תעריפים זולים יותר וגם מכשירים זולים יותר.
36 תשלומים: כן - אבל עדיף לפרוס לפחות תשלומים
פריסה ל-36 תשלומים ברכישת טלפון היא אולי ההמצאה הכי מזוהה עם מפעילות הסלולר. מדובר בדרך עקיפה לגרום ללקוח להתחייב לחברה, בכך שפריסת התשלומים והזיכוי על הטלפון מתחלקת על פני 3 שנים.
* התרגום הסלולרי: במבט ראשון, נראה כי החברה הולכת לקראת הלקוח בכך שהיא מאפשרת לו פריסה ארוכה מאוד של התשלומים. אולם כאשר מתעמקים בנושא, אפשר לראות שמחירי הטלפונים בשיטה הזו נמכרים במחירים הגבוהים במאות שקלים ממחירי השוק. צריך לזכור שניתן לקבל פריסת תשלומים מצומצמת בהרבה, אבל במחירים נמוכים יותר, ברשתות האלקטרוניקה הגדולות.
השיחה מוקלטת לצורכי בקרה ושיפור השירות: כן - אבל לעולם לא תוכל להאזין לה
רוב מפעילות הסלולר, וגם חברות שירות שלא קשורות לתחום הזה, נוהגת להודיע בתחילת השיחה שהיא מוקלטת לצורכי בקרה ושיפור השירות. הלקוחות חשים אמון במפעילה משום שהשיחה עם המוקדן מוקלטת, מתוך הנחה שבמקרה שתהיה בעיה עם הבטחות הנציג, או במקרה של חוסר הבנה של הלקוח, תשלוף המפעילה בקלות את השיחה המוקלטת.
* התרגום הסלולרי: ממקרים רבים של לקוחות אפשר להבין ששיחה שהמפעילה הקליטה כנראה תעבוד רק לטובת המפעילה עצמה. למה? ללקוחות יהיה קשה מאוד לגרום למפעילה לשלוף את ההקלטה. במקרה הזה, הלקוחות יכולים לסמוך רק על עצמם ולהקליט כל שיחה עם נציגי השירות.
השירות שלנו יקר אבל טוב: כן? לא בטוח
אחד המשפטים האהובים על נציגי מפעילות הסלולר הוותיקות הוא שהשירות שלהם טוב יותר ולכן יקר יותר.
* התרגום הסלולרי: הבטחות לחוד ומציאות לחוד. הסרבול הכרוך בעסקה עם חברות הסלולר הוותיקות, הבטחות-שווא של נציגי שירות או נציגים שלא חוזרים לשיחות, רק גורמים להבין שאם גם ככה השירות לא משהו - לפחות עדיף לשלם עליו פחות בחברה אחרת.
