קוראים לי אור אליעז, ונמאס לי. נמאס לי מטלפונים זהים ומשעממים ומלבניים שהאקשן היחידי שמתרחש סביבם הוא האם המסך הוא עם או בלי מגרעת, או כמה מגה פיקסלים יש במצלמה. כל ניסיון של חברת טלפונים לצאת מהשבלונה הזו ולנסות להביא לנו משהו קצת אחר הוא מבורך בעיניי.
נכון, המגמה הזו התחילה ברגל שמאל, בעיקר בגלל הסמסונג פולד שהיה מפורסם יותר ביכולתו להישבר ובתג המחיר המפלצתי מאשר בהיותו טלפון שמיש. והנה עכשיו LG, שהייתה בצללים בשנים האחרונות, מנסה לחזור לקדמת הבמה עם רעיון משלה לטלפון בעל שני מסכים. זהו ה-Wing. בואו נפרק אותו לגורמים ונבין האם כדאי לכם לקנות אותו.
המנגנון
הרעיון הוא כזה: סמארטפון שנראה בנאלי, אבל כשמחליקים את המסך ימינה, מקבלים מסך נוסף ושימושי; יחד הם יוצרים צורת T שמאפשרת להשתמש במכשיר מזוויות שונות ובכיוונים רבים. ניתן, למשל, לכתוב בווטסאפ תוך כדי צפייה בסרטונים, להשתמש בשתי אפליקציות במקביל, לשחק במשחק כמו עם ג'ויסטיק, ואם הופכים את המסך – גם לקבל מקלדת מלאה שמאפשרת להקליד לתוך המסך השני. יצירתי ומגניב.
למנגנון פתיחת המסך קוראים ב-LG בשם Swivel; אנחנו נתרגם את זה ל"סבסוב". סבסוב המסך בנוי טוב ומרגיש איכותי, ונראה שהמנגנון עמיד יותר מזה שראינו בסמסונג פולד. למכשיר הגנת IP54 בלבד, שמגינה על המכשיר מהתזות מים רנדומליו, והוא לא מציב תנאי שימוש מוזרים (כמו להימנע מהקשות עם הציפורניים). הבעיה היחידה עם המנגנון: המסך נפתח מימין לשמאל, ולכן נוח לימניים בלבד. אני שמאלי, והסבסוב לא ניתן לביצוע ביד שמאל.
גב המכשיר מזכיר מאוד את הסמסונג גלקסי נוט 20 וכולל שלוש מצלמות, שעליהן עוד נדבר בהמשך. החיבורים במכשיר סטנדרטיים, עם USB-C שמשמש גם כיציאת אוזניות (לא, אין כאן 3.5 מילימטר), אך הנדסת האנוש תמוהה מעט. בצד שמאל תמצאו את מגירת הסים, ובצד ימין - שימו לב, בצד ימין - תמצאו את מקשי הווליום והדלקת המכשיר. אגב, כשהמכשיר פתוח על שני מסכיו אנחנו בבעיה: אין גישה לכפתורי הווליום וההדלקה. חבל.
המסכים
המסך הגדול מבין השניים הוא מסך P-OLED בגודל המרשים של 6.8 אינץ'. הצבעים שלו מעולים וכך גם הרזולוציה (2460x1080 פיקסלים). בהתאם, כל מה שמנוגן על המסך הזה נראה מצוין גם בתנאי תאורה קשים, וכיף לצפות בו בסרטונים ובמשחקים. המסך השני, לעומת זאת, הוא מסך G-OLED בגודל 3.9 אינץ'. הוא קצת פחות איכותי ונראה כאילו הצבעים שלו סגולים יותר מהצבעים שמציג המסך המרכזי.
מתחת למכסה המנוע
זו נקודת החולשה העיקרית של המכשיר: LG שידכה לווינג את המעבד קוואלקום סנאפדרגון 765G. נכון, יש תמיכה בדור החמישי, אך השוק מוצף במעבדים חזקים יותר, וניתן אפילו למצוא אותם במכשירים זולים יותר כמו השיאומי פוקופון F2 PRO, שמגיע עם סנאפדרגון 865 (וכולל גם הוא 5G). למעבד שודכו 8 ג'יגה בייט של זיכרון RAM, וניתן לקבל את המכשיר עם נפח אחסון של 128 או 256 ג'יגה בייט.
התוצאה היא מכשיר חלש יחסית. התוצאה במבחן העיבוד של גיקבנץ' היא 1905 בלבד, פחות ממכשירים מהדור הקודם כמו שיאומי מי 9 פרו (2451) או הוואן פלוס 7 פרו (2629). עם שני מסכים יש לו גם כך לא מעט משימות לבצע. אם אתם בונים על משחקים עם גרפיקה כבדה, תתכוננו לאיטיות קלה.
המצלמה
המצלמה הקדמית במכשיר היא מצלמת פופ-אפ שקופצת מחלקו העליון של המכשיר; עם חיישן ברזולוציה של 32 מגה פיקסל, היא הצליחה להנפיק תוצאות סבירות. מערך הצילום האחורי כולל שלוש עדשות: חיישן מרכזי ברזולוציה של 64 מגה פיקסל ושתי עדשות רחבות עם חיישנים של 12 ו-13 מגה פיקסל. במצב סטילס התוצאות לא רעות, אך בתנאי תאורה קשים יותר התמונות כבר נעשות מטושטשות.
בווידאו, לעומת זאת, הסבסוב חוזר להיות רלוונטי: הווינג לוקח לא מעט פיצ'רים מהגימבלים למצלמות ולסמארטפונים ומכניס אותם למכשיר. ניתן, למשל, לשנות הגדרות צילום שונות במסך השני, או להגדיר פוקוס על אובייקט מסויים ולקבל תנועה חלקה כשמזיזים את המצלמה. למעשה, ניתן להציג על המסך ג'ויסטיק שמאפשר לנו להזיז את המצלמה באופן אלקטרוני - ונותן תוצאות לא רעות בכלל.
כל אלה הופכים את המכשיר למצלמת וידאו מצוינת. יש כמובן מייצב אופטי במצלמות, אך המבנה שלו הופך אותו ליציב יותר באופן אינהרנטי, והתוצר מפתיע. לא, זה עדיין לא גימבל, אבל התוצאות טובות בהרבה מסמארטפונים רגילים.
סיכום
בווינג יש הרבה דברים טובים. הסבסוב מאפשר לנו להשתמש בטלפון באופן יצירתי, הבנייה מרגישה איכותית (בתקווה שזה לא יתפוצץ לנו בפנים כמו עם הגלקסי פולד), וכדאי לזכור גם את מצלמת הווידאו היציבה והאיכותית ואת התמיכה בדור החמישי. מצד השני, למכשיר חסרונות בולטים: החומרה לא איכותית מספיק, וכפתורי הווליום וההדלקה ממש הפריעו לנו.
בנקודה זו צריך גם לדבר על המחיר של הווינג: 3,200 שקלים, זהה כמעט למחירו של הסמסונג נוט 20 אולטרה, זול בכ-700 שקלים מהוואן פלוס 8 פרו – אך יקר בהרבה מהפוקופון F2 פרו. כאן אנחנו חייבים לתת מילה טובה ליבואנית הרשמית, רונלייט, שמצליחה למכור את הווינג בישראל במחיר הנמוך בעולם (מחירו בארה"ב הוא כ-1,000 דולר).
בכל מקרה, LG פתחה את הראש וחשפה קונספט מעניין, בלי לתמחר אותו מבעד להישג ידם של רוב הצרכנים. חבל רק שהחומרה לא הולמת את החדשנות. אם אתם חובבי גאדג'טים וחידושים ונוהגים לצלם וידאו בתנועה – הווינג תפור עליכם. מצד שני, אם שני מסכים לא מדגדגים לכם באצבעות – אז יש מכשירים אחרים, זולים יותר וטובים יותר.