בשקט בשקט, בלי כל המהומה והבאזז שמאפיינים אפליקציות צעירות ומתוקשרות כמו ווטסאפ, סנאפצ'אט או מסנג'ר של פייסבוק, צומחת לה מתחת לרדאר האפליקציה הישראלית הפופולרית ביותר בעולם. עם 754 מיליון מנויים רשומים וכ-250 מיליון משתמשים פעילים בחודש, וייבר (Viber) הוותיקה יחסית הולכת ותופסת את מקומה כאחד השחקנים המובילים בעולם בתחום אפליקציות המסרים המיידיים.
הסיפור של וייבר יוצא דופן בגלל שתי סיבות מרכזיות. הראשונה היא שווייבר היא אחת הדוגמאות הבודדות של אפליקציות צרכניות שיצאו מישראל (המפורסמת בעיקר כיצואנית מוצרים ארגוניים) והצליחו בעולם. עוד דוגמאות הן ווייז, שיש לה יותר מ-50 מיליון משתמשים פעילים בחודש לפי נתוני גוגל, וגט (לשעבר גט טקסי), שהשווקים העיקריים שלה הם ישראל ורוסיה, ובימים אלה נערכת להשקה בגרמניה.
לפי נתוני וייבר, לחברה יש 754 מיליון משתמשים רשומים. לפי נתוני חברת המחקר Statista, נכון לאפריל לוייבר יש 249 מיליון משתמשים פעילים, שהופכים אותה לאפליקציה הישראלית בעלת התפוצה הרחבה בעולם.
גם סיפור המכירה של וייבר לא היה שגרתי להיי־טק הישראלי, לפחות מבחינת זהות החברה הרוכשת. ב-6 בפברואר הפתיעה פייסבוק את עולם הטכנולוגיה והפיננסים, כשהודיעה כי רכשה את וואטסאפ בעסקת ענק של 22 מיליארד דולר. לוואטסאפ היו באותה תקופה 400 מיליון משתמשים, והכנסות זניחות ממשתמשים ששילמו על הורדת האפליקציה לסמארטפון.
פחות משבוע לאחר מכן הודיעה חברת ראקוטן היפנית על רכישת וייבר הישראלית ב-900 מיליון דולר. לווייבר היו כ-300 מיליון התקנות של האפליקציה בזמן המכירה. גם לווייבר, שמומנה על ידי משקיעים פרטיים ולא על ידי קרנות הון סיכון, היו הכנסות שנבעו ממכירת שיחות על גבי האינטרנט למספרי טלפון קוויים, אך בוודאי לא כאלו שהצדיקו את תג המחיר הגבוה לאפליקציה.
"וייבר ו-ווייז הן שתי דוגמאות נהדרות לחברות שנרכשו ונשארו אוטונומיות מבחינת הפיתוח - זה מחדד את העובדה שרוצים שנמשיך לצמוח. זו הבעת אמון ביכולת של ישראל להמשיך לייצר מוצרים כאלה. אנחנו מנסים לתרום ולהעביר את הניסיון שלנו ולתמוך בחברות קטנות ויותר, קצת כמו אח גדול", אומר מיכאל שמילוב, סמנכ"ל התפעול של וייבר, שמנהל את פעילות החברה בישראל. שמילוב נמנה עם הצוות המייסד של וייבר, שלמעשה התחילה את דרכה כמוצר בתוך חברת iMesh של טלמון מרקו ושותפים נוספים. שמילוב היה מנהל המוצר של וייבר בתוך iMesh ועובד בחברה כבר תשע שנים.
במשרדי וייבר בבני ברק מועסקים כיום כ-190 עובדים, הכפופים להנהלת התאגיד ביפן. זו היתה הרכישה הראשונה בקנה מידה כזה של חברה יפנית בישראל. בשנה האחרונה הצטרפה גם סוני לשחקניות היפניות הפועלות בישראל, עם רכישת חברת השבבים אלטייר מהוד השרון.
"יש כיום מרכז פיתוח די גדול של ראקוטן בישראל, שממשיך לגדול. אנחנו מגייסים הרבה מאוד עובדים - יש לנו משרות פתוחות כמעט בכל תפקיד טכני אפשרי. זה דבר טוב לשוק שלנו - שנרכשה חברה והיא גדלה מאז כמרכז פיתוח בישראל שמגייס עובדים וממשיך לייצר מוצרים טובים", מוסיף שמילוב. "ככל שנראה את זה יותר בשוק, נלך ונתחזק כתעשייה. אומרים שאקזיט מונע יצירת חברות גדולות בישראל. לא בהכרח, לפעמים זה מייצר אופציה מאוד מעניינת".
בנוסף לצמיחה האורגנית שלה, ביולי רכשה וייבר ב-9 מיליון דולר את הסטארט־אפ הישראלי נקסטפיר (NextPeer), המספק תשתית חברתית למשחקים במובייל.
"בזכות היפנים למדנו לחשוב יותר גלובלי"
"הסכום שראקוטן שילמה לא היה גדול בהתחשב בזה שעכשיו אחד השחקנים הגדולים בעולם שייכים לה", קובע שמילוב על עסקת ה-900 מיליון דולר. "ראקוטן עשו מהלך מעניין - זו חברה שהתחילה כפלטפורמת מסחר מקוון, והצליחה לייצר אקו־סיסטם ביפן והתפתחה לשירותים פיננסיים, תיירות וביטוח. מה שמחבר בין כל החלקים הוא חברוּת - אנשים צוברים נקודות ששוות כסף בהזמנת מוצרים, ועם הנקודות הם יכולים לקנות דברים אחרים. הרעיון היה ליצור את זה מחוץ ליפן והם ראו בווייבר הזדמנות לקבל קהל משתמשים גדול. בנוסף, בגלל שזה מוצר תקשורת, הוא יכול לחבר את החברים שלהם".
בעת הרכישה היו לווייבר 300 מיליון משתמשים רשומים, כשליש מהם באסיה. ביפן הם בכלל לא היו שחקן דומיננטי - השחקן המוביל שם היה אפליקציית Line, שעד היום ראקוטן משתפת איתה פעולה ביפן. "האג'נדה היתה גלובלית", מסביר שמילוב.
"מאז הרכישה היתה תקופה מעניינת. נתנו לנו להמשיך לעבוד, ווייבר התפתחה, וכמובן שגם השתנתה", מספר שמילוב. "למדנו הרבה על יפן - זה שוק מטורף. ככל שהתעשייה הישראלית תלמד עליו, זה יפתח יותר דלתות להרבה הזדמנויות מעניינות. בתחום המוצר למדנו לחשוב יותר גלובלי - למדנו שלהיות גלובלי זה לא אומר לתרגם מלה פה או שם, אלא להסתכל לרוחב ולחשוב למשל איך המוצר יתקבל בתרבויות שונות".
אלעד קוז׳וקרו, סמנכ"ל שיווק גלובלי בווייבר, מוסיף: "האסטרטגיה הגלובלית שלנו מותאמת שוק, גם ברמת המוצר והשיווק. אין כזה דבר להסתכל על העולם כשוק אחד - הוא משתנה ממדינה למדינה. ההבדלים באים לידי ביטוי במבנה התחרות, הדרך בה משתמשים במוצרים, העבודה עם התקשורת ואיך שמסתכלים על המשתמשים".
לא מוטרדים מהמעבר מקול לטקסט
בשנתיים שחלפו מאז הרכישה נהנתה וייבר מהתחממות עולם המסרים המיידיים - שנהפך לגדול יותר מעולם הרשתות החברתיות. מאז רכישתה, מספר המשתמשים שהורידו את אפליקציית וייבר גדל ביותר מפי שניים - מכ-300 מיליון בעת הרכישה ל-754 מיליון היום. לשם השוואה, גם מספר המשתמשים בווטסאפ יותר מהוכפל בתקופה זו וחצה בפברואר את רף מיליארד המשתמשים.
מספר העובדים בווייבר גדל גם הוא: כיום מעסיקה החברה 350 עובדים במשרדיה ברחבי העולם, בהשוואה ל-130 עובדים שהועסקו בזמן הרכישה. מהם, כ-190 מועסקים במרכז בבני ברק, שצמח גם הוא מאז הרכישה.
בחברה מסרבים לשתף פרטים לגבי ההכנסות של וייבר ושיעור המשתמשים המשלמים. "ראקוטן רואים תוצאות. יש לנו מטרות כחברה, יצירת רווחים היא לא אחת מהן. המיקוד שלנו הוא לגדל את המוצר. לכן אנחנו בונים מוצרים שייצרו רווחים, וגם שואפים כמובן למקומות של רווחיות, אבל זה לא המיקוד הראשי של החברה", אומר שמילוב.
הנהלת החברה כיום היא יפנית, אך לישראל עדיין תפקיד משמעותי בהובלתה. כחברה שמפתחת מוצר צרכני, המרכז של וייבר בישראל עוסק לא רק בפיתוח טכנולוגי ו-QA, אלא גם בתחומים שהולכים ומתחזקים בישראל - כולל ניהול מוצר, שיווק גלובלי ותמיכה. עד סוף השנה, החברה מתכננת להגדיל את כוח האדם שלה בישראל ב-30%.
"נוצר בישראל ובחברה ידע בתחום מוצר. הידע קיים, הניסיון גדל וככל שהדבר קורה יהיו יותר חברות שיצליחו", מעריך שמילוב.
"השוק הישראלי הבשיל בשנים האחרונות והתחיל לייצר מוצרים צרכניים (B2C) גלובליים. רואים את זה בחברות כמו וייבר, ווייז ופלייטיקה. ברמת השיווק יש הרבה חברות שיודעות לעשות שיווק גלובלי. בישראל יש מוקד ידע בתחום של פרסום מוכוון תוצאות (performing marketing), שפונה לקהל גלובלי", אומר קוז'וקרו. לדבריו פעילות השיווק של החברה, שהיא ברובה דיגיטלית, מובלת מישראל בגלל הקרבה לניהול המוצר ולנתונים של המשתמשים, המאפשרים לבצע שיווק דיגיטלי ממוקד קהלי מטרה מפולחים. בנוסף נעשית פעילות שיווק מקומית בחלק משוקי היעד של החברה כדי להתאים את הפנייה לקהלים.
וייבר ו-ווטסאפ הציעו שירותים שונים במעט בזמן הרכישה: הראשונה היתה ממוקדת בהודעות טקסט והשנייה בשיחות קוליות על גבי האינטרנט. אך עם השנים המרחק ביניהן הצטמצם. כיום שתיהן שחקניות בולטות ומובילות בעולם המסרים המיידיים ובכל יום מיליארדי אנשים בעולם מתקשרים באמצעותן על ידי שליחת הודעות פרטיות, קבוצתיות ושיחות קוליות.
מעניין ללמוד מווייבר על הרגלי השימוש באפליקציה, שהפכה כבר לחלק בלתי נפרד מאמצעי התקשורת של משתמשים רבים בעולם. "כמות השיחות שמבצעים משתמשים הולכת וגדלה עם הזמן, אבל ככל שעובר הזמן שולחים גם יותר ויותר הודעות, והפער בין כמות הודעות הטקסט והשיחות גדל כל הזמן", אומר שמילוב.
לדבריו, גם היקף שליחת תמונות וסרטוני וידאו גדל. "ככל שחברות התקשורת, שמספקות את הרשת, הולכות ומנגישות את הרשת עצמה, המחירים יורדים, האיכות משתפרת וגוברת היכולת לצרוך תוכן איכותי יותר".
לטענתו, בחלק מהשווקים האתגר של החברה הוא למצוא דרכים לשלוח נתונים באיכות גבוהה ביעילות. "בישראל הרשת יחסית טובה, והמצב טוב יותר מרוסיה, אירופה ומקומות רבים אחרים בעולם. הישראלים גם משתמשים בהתאם - הם צרכנים גדולים של דאטה ופעילים כל הזמן", אומר שמילוב.
בחברה, שנולדה כאפליקציית שיחות קוליות, לא מוטרדים מהמעבר מקול לטקסט. "וייבר היא מוצר תקשורת, לא אפליקציית שיחות. נהיה איפה שהשוק צריך, לכן זה לא מטריד אותנו אם השוק הולך ליותר או פחות שיחות", אומר קוז׳וקרו.
פיצ׳ר נוסף שהשיקה וייבר הוא סטיקרים - ערכות נושא של איורים, אותם המשתמשים יכולים להוריד ולצרף להודעות. המודל העסקי של החברה מבוסס בין השאר על כך שחלק מהערכות ניתנות להורדה בתשלום ועל שיתופי פעולה עם גופים מסחריים, כמו בנקים ברוסיה ואוקראינה, שמשלמים עבור הפצת ערכה ממותגת.
"הסטיקרים מאפשרים מנעד רחב יותר של רגשות והבעה עצמית שטקסט מקשה להביע", מסביר קוז׳וקרו את הפופלריות של פיצ׳ר זה באפליקציה. כעשרה אנשים בחברה עובדים על פיתוח הסטיקרים, חלקם במרכז בישראל. שיתופי פעולה נוספים של וייבר מתבצעים עם חברות משחקים שמשתמשות בפלטפורמה שלה, בהן חברות ישראליות. "אנחנו עובדים עם הרבה חברות משחקים בארץ על גדילה מבחינה עסקית ומבחינת המוצר. יש לנו מודל של שיתוף פעולה ויצירת שכבת שיתוף שזמינה רק למשתמשי וייבר", אומר שמילוב.
בדומה לווטסאפ, גם וייבר שיפרה בשנה האחרונה את רמת האבטחה והתחילה להצפין את השיחות באפליקציה. בנוסף, וייבר הכניסה אפשרות למחוק הודעות לאחר שהן נשלחו ואפילו נקראו על ידי המשתמשים.
דווקא על שיתוף הפעולה עם ראקוטן, בעלת וייבר, נמנעים בחברה מלהרחיב. "הרבה דברים שאנחנו עובדים איתם עליהם יופיעו בקרוב", רומז שמילוב. "אחרי הרכישה אמרו לנו ׳תמשיכו לעשות את מה שאתם עושים׳, כלומר לגדול, ושלאט לאט נחפש הזדמנויות לסינגריות. בחצי השנה האחרונה אנחנו עושים דברים יחד שמאפשרים לעוד חברות להציע שירותים המתבססים על וייבר".
האתגר: להיכנס לעולם הבוטים
לא תמיד התחרות המרכזית של וייבר היתה מצד ווטסאפ או פייסבוק. בתחילת הדרך, לפני שש שנים, המוצר המרכזי של החברה היה שיחות קוליות על גבי האינטרנט - שהתחרה בסקייפ, אותה רכשה מיקרוסופט ב-2011 ב-8.5 מיליארד דולר. "וייבר התפשטה בישראל כי התשלום על שיחות טלפון באותה תקופה לא היה בלתי מוגבל (אנלימיטד), ואנשים שילמו עליהן הרבה כסף. אפשר היה להשתמש בווייבר לשיחות בחינם, ההרשמה היתה מבוססת על מספר הטלפון של המשתמשים", נזכר שמילוב.
לדבריו אפליקציית האייפון של וייבר התחילה כניסוי של חברת האם, iMesh, שהוכתר כהצלחה. זמן לא רב לאחר מכן יצאה לשוק גם אפליקציית אנדרואיד והתווספה אפשרות לשלוח מסרים כתובים - כיום הפיצ׳ר המרכזי של החברה.
אפליקציות מסרים הן מקרה קלאסי של אפקט רשת - ככל שיש יותר משתמשים באפליקציה, הערך שלה לשאר המשתמשים עולה כי הם יכולים לתקשר עם יותר אנשים. דפוס זה הופך את האפליקציות למצליחות יותר ככל שהן דומיננטיות. כתוצאה מכך בכל מדינה ישנה לרוב אפליקציית מסרים שהיא הפופולרית ביותר באותו שוק ונמצאת בשימוש אצל רוב המשתמשים.
"תדמיין את מה שאתה רואה שקורה עם ווטסאפ בישראל, קורה במדינות אחרות עם מוצר ישראלי", אומר שמילוב על תפוצת וייבר בעולם. מאז המכירה השתנה תמהיל המשתמשים בווייבר וכיום השווקים המרכזיים של החברה הם במזרח אירופה ורוסיה, כולל מדינות הבלקן, בהן יוון ובולגריה.
לדברי שמילוב, וייבר רואה צמיחה בשימוש במדינות אפריקה. "אפילו בישראל, שהיא ׳מדינת ווטסאפ׳, יש לנו מספרים לא מבוטלים של מאות אלפי משתמשים", אומר שמילוב. "בתחום ההודעות חשובה הדומיננטיות, כי אתה לא משתמש בזה לבד. הרעיון הוא כמה חברים יש לך באפליקציה, ולכן ככל שאתה דומיננטי יותר זה הופך אותך לשחקן משמעותי".
כל אחת מהחברות בתחום בו פועלת וייבר מעדיפה להציג נתוני שימוש שונים. וייבר מעדיפה להציג את מספר המדינות בהן היא אפליקציית המסרים הפופלרית ביותר, שמספרן עולה על עשר - כך לפי נתוני SimilarWeb הישראלית שפורסמו לאחרונה ובדקו נתוני שימוש במכשירי אנדרואיד ב-187 מדינות. נתונים אלו לא כוללים משתמשים באייפונים, שמשפיעים על תמונת המצב בעיקר במדינות מפותחות.
לפי הנתונים, וייבר פופולרית במיוחד במזרח אירופה, והיא אפליקציית המסרים העיקרית בבלרוסיה, מולדובה ואוקראינה, שבה האפליקציה הותקנה על 65% ממכשירי האנדרואיד במדינה ומשתמש ממוצע השתמש 16 דקות ביום באפליקציה נכון לחודש אפריל. שווקים אקזוטיים נוספים בהם וייבר פופולרית הם עיראק, לוב וסרי לנקה. לפי נתוני SimilarWeb, ווטסאפ היא מובילת שוק ב-55% ממדינות העולם, כולל ברזיל, מקסיקו, הודו ורוסיה. המסנג׳ר של פייסבוק מוביל ב-49 מדינות, כולל אוסטרליה, קנדה וארה״ב.
בווייבר מתקשים לאפיין את המשתמש הממוצע באפליקציה. לדברי שמילוב, במקומות בהם שיעור החדירה נמוך יותר, קהל המשתמשים הוא לרוב אנשי עסקים או קהל מטייל. "בישראל לדוגמה משתמש טיפוסי נמצא בקשר עם משתמשים במדינה שאנחנו גדולים בה, או שהוא מטייל וצריך יותר גמישות. במדינות בהן אנחנו גדולים, אין פרופיל משתמש ממוצע", אומר שמילוב.
מה מבדל את המוצר שלכם מאפליקציות המסרים האחרות? "בשוק תחרותי בידול הופך למשהו אובססיבי. אנחנו לא מסתכלים על זה, אלא על הקהל הקיים ואיך משפרים את המוצר שיעבוד חלק מבחינה טכנולוגית. אפליקציית תקשורת צריכה לעבוד גם במקרה של רעידת אדמה ואירועים אחרים בהם אנשים מתחילים להשתמש במוצר באופן אינטנסיבי לתקופה קצרה. הפעם האחרונה בה נתקלנו במצב כזה היתה בפיגוע בבריסל - ישר רואים צמיחה בשימוש במאות אחוזים", אומר שמילוב.
לדבריו, תחומים נוספים בהם משקיעה החברה הם במעבר בין השימוש במוצר מהמובייל למחשב או פלטפורמות אחרות, וחיסכון בצריכת דאטה (נתונים) בשיחות קוליות והודעות. "האתגר הוא לייצר משהו שימושי. המוצר די פשוט וטריוויאלי. זה מייצר אתגר - איך להשתמש ביכולת חדשה. לא פעם ויתרנו על פיצ'ר כי לא מצאנו דרך להנגיש אותו מספיק".
אחת המגמות המרכזיות בעולם הטכנולוגיה ב-2016 היא הפיכתן של אפליקציות המסרים לפלטפורמות שירותים, דרכן מגיעים גופי צד שלישי ללקוחות הקצה, למשל בנקים. בשנים הקרובות מגמה זו צפויה להתחזק - וייבר תושפע גם היא. "במשך 30 שנה נרכשו כ-300 מיליון מחשבים - בתוך פחות מעשר שנים נמכרו 1.5 מיליארד סמארטפונים. זו מציאות חדשה", קובע שמילוב.
"דפוס השימוש עובר מהרשת לאפליקציה, חברות דוחפות אותך להוריד את האפליקציה שלהן. אנשים מבינים שבמובייל יש את כל היכולות והחיישנים שקיימים. במקביל הטרנד הוא שמשתמשים מורידים עד 24 אפליקציות ומשתמשים על בסיס יומי בעד חמש אפליקציות. זה אומר שאותן חמש אפליקציות הופכות לשער הכניסה לרשת. יש להן פוטנציאל להפוך לנקודת גישה לשירותים קיימים - וזה מה שמייצר את הטרנד שאנחנו רואים היום". עם זאת, שמילוב מעריך כי אפליקציות המסרים לא יהפכו לפלטפורמה היחידה בה למשתמשים תהיה אינטראקציה עם עסקים.
היבט נוסף של שינוי זה הוא היווצרות בוטים - ממשקי שימוש שמתבססים על תקשורת כתובה (צ'ט) בין המשתמש לבין השירות. "אנחנו עובדים כדי לאפשר תקשורת בין משתמשים רגילים לחברות וארגונים. הפוקוס הוא על מציאת השימושים המתאימים והטכנולוגיה המתאימה", מתאר שמילוב את היערכות וייבר לעידן הבוטים. "בחלק מהמדינות, למשל רוסיה ואוקראינה, אנחנו כבר מאפשרים תקשורת בין הבנק למשתמש".
איך תיראה וייבר בעוד חמש שנים? "הרשת נהיית מהירה יותר, נראה יותר וידאו עובר, יותר מציאות וירטואלית וחוויות שמשלבות את עולם הבוטים. כדי לקבוע פגישה למשל, תפני למזכירה שתקבע אותה באופן אוטומטי. הטכנולוגיה קיימת כבר כיום אבל מעטים משתמשים בה כי לא יודעים שהיא זמינה ומתאימה. כשהדברים יתחברו בפלטפורמה בצורה פשוטה ויומיומית נתחיל לראות דפוסי שימוש שלא הכרנו עד עכשיו כבני אדם".
עוד ב-TheMarker:
המשקפיים הישראלים שווים 15 מיליון דולר
בישראל יש אינטרנט ממש מהיר - רק שהוא מכובה
