אם אתם מאלה שאוהבים גימיקים, ודאי שמחתם כשסמסונג החליטה להביא לישראל את גלקסי Note Edge, מכשיר שמובטח לכם שיוציא את העיניים לאנשים סביבכם (לפחות עד שגם להם יהיו כאלה). כזכור, הגימיק מסובב-הראשים של סמסונג הוא פאבלט (סמארטפון בגודל טאבלט) בעל מסך המתעגל בקצה המכשיר, מה שיוצר רצועת תצוגה נוספת הפונה הצידה. אך האם יש כאן בשורה ממשית, מעבר לגימיק? הסתובבנו עם המכשיר שבוע וקצת ואלו מסקנותנו:
Edge נאמן למדי לעיצוב סדרת הנוט של סמסונג, אליה הוא משתייך. בדומה למכשיר עליו הוא מבוסס, Note 4, הוא נראה כמלבן שטוח שבקדמתו מסך גדול מאוד (5.6 אינצ'), אפרכסת, שני חרירים לחיישנים ואחד רחב יותר למצלמה הקדמית וכפתור בית רחב (המשמש גם כסורק טביעות אצבע), ובאחוריו מצלמה ומבזק (המשמש גם כמד פעימות לב). בתחתיתו שקע ההטענה הסטנדרטי לצד העט המסורתי של הסדרה. בדופן העליונה נמצאים שקע האזניות וכפתור ההדלקה/כיבוי, הממוקם בצורה חסרת המחשבה ביותר שנתקלנו בה מעולם וגרמה לנו לא מעט תסכול. בצד השמאלי כפתורי הווליום, שבמקרה (או שלא) דווקא בסדרה זו תמיד היו ממוקמים בצד זה, ההפוך מהסטנדרט בכל סמארטפו אחר.
במקרה הזה, כמובן, המיקום השונה של מקשי עוצמת השמע הכרחי, מכיוון שאת מקומם הרגיל בצד ימין תופס המסך הקמור, שמעניק למכשיר מראה לא סימטרי ולא סטנדרטי בעליל.
גם בעת השימוש במכשיר אי אפשר להתעלם מאותו קימור במסך. על ממשק ה-TouchWiz של סמסונג, המוכר לכל מי שהשתמש בסמארטפון של החברה בשנים האחרונות, נוסף אלמנט חדש של רצועת צד בעלת אוטונומיה חלקית:
בזמן העלאת מסך הבית, מוצגת ברצועת הצד סדרת קיצורי דרך לאפליקציות נפוצות - כך, אפליקציות הטלפון וההודעות עברו ממקומן הרגיל בתחתית מסך הבית אל צידו, כמו גם אנשי הקשר, הדפדפן, המצלמה, חנות האפליקציות של גוגל ותיקיית אפליקציות גוגל אחרות. כמובן שאם תרצו, תוכלו להחליף את קיצורי הדרך שמיקמה סמסונג ברצועת הצד בקיצורים אחרים, אך יש להניח שבסוף תגלו שרובם בחירות הכרחיות שמקצרות את הדרך לשימושים הנפוצים ביותר במכשיר.
החלקה הצידה על גבי רצועת הצד מחליפה בין רצועות תצוגה שונות, כאשר סמסונג מספקת רצועת עדכוני מניות, רצועת ווידג'ט מזג אוויר המשולבת בהתראות כגון שיחות והודעות שעוד לא קראתם, רצועת ספורט המציגה את נתוני הפעילות הגופנית שלכם כפי שנמדדה על ידי סופר הצעדים במכשיר ורצועת שליטה על נגן המוסיקה, המופעלת רק כאשר נגן המוסיקה פועל.
כמו כן, כוללת הרצועה קיצורי דרך מובנים לאפליקציות מוגדרות מראש אותן לא ניתן להחליף, המופעלים בגרירה מראש הרצועה: סרגל, סטופר,פנס והקלטת קול.
בעת שימוש באפליקציות, רצועת הצד מתכווצת לפס שחור דק עם לוגו המכשיר ומחכה שתקראו לו על ידי מחוות משיכה מצד ימין (כלומר: מקצה המסך פנימה). מצד אחד, נחמד ש"רצועת המשימות" של סמסונג מפנה מעט יותר מקום לאפליקציות על המסך, אך מצד שני, ההכרח "לקרוא" לה בכל פעם שרוצים לבצע פעולה הורסת חלקית את המטרה לשמה היא קיימת: לחסוך למשתמש את החזרה למסך הבית כדי לעבור בין אפליקציות.
בנוסף, לא יכולנו שלא להבחין בחוסר הרציפות בפעולתה של הרצועה: חלק מהתכנים מוצגים באופן אנכי בעוד אחרים מוצגים אופקית; עבור אלה המוצגים אופקית, בחרת סמסונג כברירת מחדל צורת תצוגה המניחה כי אתם אוחזים את הסמארטפון ביד ומתייחסים עליה כראש המסך, ולכן הטקסט מוצג כשתחתיתו פונה אל החלק השטוח במסך. כאשר מגיעה התרעה על SMS לדוגמה, היא מוצגת הפוך (הצד העליון של האותיות מופנה אל החלק השטוח במסך), מתוך הנחה שהמכשיר מונח על השולחן כאשר הקימור קרוב אליכם; אם אתם משתמשים באפליקציה של סמסונג שהותאמה למכשיר ומחזיקים את המכשיר אופקית, הוא יהפוך את תצוגת ההתרעות כך שתתאים לנקודת המבט שלכם - אך באפליקציות אחרות ההתראות יוצגו כברירת מחדל לפי ההנחה שאתם מתייחסים לקימור כצידו העליון של המסך, מה שלא תמיד נכון; בכל מקרה, ההתראות מוצגות לפרק זמן שלדעתנו אינו מספיק כדי לחסוך את הכניסה לאפליקציות מהן הן מגיעות. חיסרון נוסף הוא הנטייה של הרצועה להגיב לכף היד האוחזת במכשיר כאל אצבע, מה שגורם לפעולות בלתי רצויות ולהתעלמות מלחיצות אצבע, במיוחד כאשר מנסים למתוח אתה אל צידו הרחוק (השמאלי) של המסך.
דוגמה לחיסרון האחרון ניתן למצוא בעת הפעלת המצלמה: כפתור הצילום מוצג על הקימור, במקום בו היה אמור להיצא כפתור פיזי לו היה במכשיר מקום לכזה. אך מכיוון שאחיזה יציבה במכשיר הרגילה אותנו לאחוז אותו בערך באותה נקודה, הגענו למצב של מאות תמונות שצולמו בטעות (כן, מאות, רובן בגלל נגיעות שהפעילו את מצב "צילום רצף").
עם זאת, נראה שלרוב החסרונות הללו ניתן להתרגל עם הזמן, ואולי 8 הימים שבילינו עם הנוט פשוט לא הספיקו כדי להרגיל אותנו לצורת האחיזה הנדרשת כדי לנצל במיטבה את רצועת הצד בלי תקלות.
סיכום
עד כאן החלק העוסק בייחודו של האדג'. מלבד זאת, כמובן שככל הפאבלטים של סמסונג, הוא כולל שלל שימושים המנצלים את המסך הגדול ועט המגע, ובהם עסקנו כבר בסקירת Galaxy Note 4. ההבדל הנוסף היחיד בין המכשירים הוא הנטייה של אדג' להגיב לאט יותר מאחיו הפחות נועז לנגיעות ופעולות על המסך. לדעתנו, מדובר באיטיות שנוצרת בשל התוכנה הניסיונית של רצועת הצד ועוד תיפתר בעדכוני תוכנה עתידיים. גם חיי הסוללה לא נפגעים מהגימיק, ולמרות הקטנה של הסוללה עדיין מחזיק בקלות רבה יממה שלמה, ואף יותר מכך בשימוש סביר.
בשורה התחתונה, מדובר בשדרוג מעניין לחיית העבודה של סמסונג, שפותח בפנינו אפשרויות חדשות לדרכי השימוש בסמארטפון שעתידות ככל הנראה להתרחב בקרוב עם הצגת גרסה בעלת מסך קמור בשני הצדדים של Galaxy S6. עם זאת, העובדה שבניגוד להרגלנו עם מכשירים חדשים לא הצלחנו להתמכר ולהתרגל לשימוש בגימיק מעידה כאלף עדים כי כרגע השדרוג הזה בוסרי, ותוספת המחיר שהוא משית על הקונים - יותר מ-1,500 שקל הפרש (מחירו של האדג' בישראל 5,500 שקל, בעוד מחיר Note 4 ירד לאחרונה אל מתחת ל-3,800 שקל) - אינו מצדיק לטעמנו את ההשקעה. מומלץ להמתין לירידת מחיר ולעדכוני תוכנה של סמסונג, כדי לראות האם השימושיות של רצועת הצד אכן הופכת לבונוס אמיתי ומשמעותי בלי לפגוע בביצועי שאר הפונקציות במכשיר.