את הנקודות לסקירה הזאת של הגלקסי נוט 5 רשמתי בכתב יד באמצעות עט הסטיילוס. זה, לצד כל מיני שרבוטים אחרים וציורים שלא שמרתי. בשאר הזמן, כשהסטיילוס היה בחוץ, בעיקר נזהרתי לא להכניס אותו הפוך (שלא ייתקע) והשמשתי בו במקום האצבע לתפעול הפאבלט.
יש קהל מאוד מסוים שעט הפלסטיק הזה, שנשאר מימי מחשבי כף היד המוקדמים משנות ה-90, עדיין משמש אותו - בעיקר לציורים, סימונים על גבי מצגות, חיתוכים מדויקים של תמונות ושרבוטים מהירים שקל יותר לכתוב בכתב יד. ובגירסה הזאת, גם כשהמסך כבוי (טוב, לא באמת כבוי - זה גימיק. המסך נדלק כשמוציאים את העט אבל מושחר). בשבילם הגלקסי נוט 5 הוא מכשיר אידיאלי ומצוין. אם לא חייבים סטיילוס - יש מגוון רחב של מתחרים טובים. חלקם גם עולה או יעלה פחות מ-3,500 שקל - מחירו של הנוט 5 אם הצלחתם למצוא חנות זולה יחסית.
הנוט הוא פאבלט בגודל של 5.7 אינץ', בעל מסגרת מתכת נוחה ויפה וגב חלק שלכד לא מעט טביעות אצבעות. הגודל הזה, נרצה או לא, הופך להיות פופולארי. מי שמעדיף משהו קומפקטי יצטרף לרוב להסתפק במכשירי ביניים או בדגמים בעלי מפרט נמוך יותר. כך או אחרת, הנוט 5 די צר, ובסך הכל השליטה עליו, גם ביד אחת, די נוחה. המסך שלו חד במיוחד וגם תחת תאורת פלואורוסצנט משרדית או שמש יוקדת אפשר לקרוא עליו טקסט כמעט תמיד. זו עדיין נקודת תורפה של לא מעט מכשירים אחרים.
מצלמה מהירה, טעינה מהירה
המצלמה: יש בעיקר מחמאות. לחיצה כפולה על כפתור הבית - והיא נלדקת, פוקוס מיידי ואפשר לצלם. התהליך מרגע שתופסים את המכשיר ביד כשהמסך כבוי ועד שיש תמונה הוא מהיר מרוב הסמארטפונים האחרים, והצבעים נראים טוב, לפעמים עשירים קצת יותר מהמציאות - תכונה מוכרת בדגמים רבים של סמסונג. אלה שני הדברים שלמעשה הכי חשובים במצלמה הסלולרית.
הסוללה: הנוט הצליח להחזיק יותר מיום עבודה - בערך 16 שעות בשימוש יום-יומי ממוצע של גלישה בפייסבוק, קריאת מיילים, ניווט פעם-פעמיים ביום ושליחה של הודעות בשלל אפליקציות התקשורת שקיימות במכשיר. עם זאת, המטען המהיר באמת מהיר - בחיבור בכבל לחשמל, שעה וחצי עד שעתיים והסוללה מלאה. הסוללה לא ניתנת לשליפה, כך שלא ניתן להתוסבב עם סוללה נוספת, אלא רק סוללת גיבוי חיצונית כזו או אחרת.
הרמקול: גם בסביבה רועשת, הרמקול הצליח לגבור על הכל ולהשמע טוב, אך בסרטונים ביוטיוב ובמוזיקה שומעים טוב יותר מאשר בשיחות. המיקום של הרמקול בתחתית, בדומה לסמארטפונים רבים אחרים, עלול להסתם על ידי האצבע כשמחזיקים אותו - ואז לא שומעים כלום.
הסטיילוס: עט הפלסטיק הזה מאוד מדויק (אך לא בהבדל משמעותי מהנוט 4) ויכול להיות נוח, למי שאוהב לקשקש בו. תכונה נחמדה היא האפשרות להדביק לעצמכם פתקים בכתב יד על מסך הבית, שיצופו גם מעל אפליקציות אחרות. אפשרות נוספת היא לכידת מסך גדול יותר ממה שרואים - כלומר: כפי שהוא נראה כולל הגלילה, מלמעלה עד למטה. זה נוח אם רוצים לצלם שיחה מתמשכת בווטסאפ, או עמוד אינטרנט שלם שאותו רוצים לשתף או לשלוח לחברים.
תמונות של הכיס
הבעיות הקטנות שבכל זאת יש לנו: הסטיילוס עלול להתקע בחריץ שלו (ועל כך דובר בהרחבה. צריך פשוט להזהר, ואין מה לעשות). כפתור הבית שלו רגיש מדי, ולא פעם נלחץ בטעות בכיס ומפעיל את המסך או המצלמה - יש ברשותי תמונות מרתקות של מגוון כיסי ג'ינסים מבפנים. המסך עצמו מגיב טוב ומהר. המכשיר צר והמסך רחב והשוליים ממש קטנים. זה נהדר, אך יש לזה מחיר - כרית כף היד לחצה מדי פעם על המסך בזמן השימוש ופתחה לינקים לאתרים שלא זכרתי שרציתי לפתוח מתוך פייסבוק. גם בזמן שיחת טלפון, מדי פעם האוזן הקישה על כפתור ההשתקה.
מה אין? בנוט אין את המגע בתלת-ממד, כפי שאפל קוראת לו, או ה-Force Touch כפי שוואוי מכנה אותו. המכשירים של אפל ושל וואווי יצאו אחרי הנוט והציגו את החידוש הזה (כאשר לאפל היה אותו כבר בשעון). זה לא משהו שחסר כרגע, אבל בשנה הקרובה, כשסמארטפונים נוספים יגיעו עם טכנולוגיה כזאת, יתכן שלא נדע איך הסתדרנו בלעדיה והנוט ייראה מיושן.
שיר של מצלמה וסטיילוס
הנוט 5 הוא מכשיר טוב, אפילו אחד הטובים שיש. אבל הוא לא בהכרח טוב יותר ממכשירי דגל אחרים שיש בשוק, וכאלה שיגיעו בשבועות הקרובים לישראל, בהם האייפון 6s, האקספריה Z5, הוואווי מייט S ועוד, שגם יציגו מפרטים טובים יותר. בסוני, למשל יש מסך בעל רזולוציה גבוהה יותר. ההבדל לא תמיד ניכר, אבל המגמה של המתחרים היא תמיד לנסות לנצח במשהו. גם המצלמה של סוני, לפחות מהצצה ראשונה, מרשימה במהירות ובחדות שלה. היתרונות הגדולים של הנוט, כרגע, הם המצלמה הטובה ומאוד-מהירה, ועט הסטיילוס, למי שזה כלי עבודה יום יומי בשבילו.