לפני מספר שנים, בכיר ביצרנית האלקטרוניקה הקוריאנית LG הבטיח ש-LG עוד תתחרה עם אפל על הבכורה בשוק הסמארטפונים. אפל היתה אז היצרנית הגדולה בעולם של טלפונים חכמים, וב-LG טענו כי מכיוון שהם מייצרים כמה מהרכיבים למכשירי אפל (ובראשם המסכים המעולים), אין סיבה שלא יוכלו לייצר מכשיר טוב יותר על ידי שימוש בחלקים של עצמם.

סדרת G של החברה נראית כהתגשמות החזון הזה ועם כל שנה שעוברת היא (וגם שני מכשירי הנקסוס המצוינים שייצרה החברה עבור גוגל) מעלה עוד קצת את מעמדה של החברה בשוק העולמי. בישראל היא כבר הצליחה להגיע למקום השלישי עם 22% ממכירות הסמארטפונים ברבעון הראשון של 2015. האם המכשיר החדש בסדרה, G4, טוב מספיק לקרב אותה למקום השני?

עיצוב: מרשים, נוח לאחיזה

LG G4 עם גב מעור (צילום: LG,  יחסי ציבור )
נראה טוב, לא מרגיש שונה מהיתר. גרסת העור של LG G4|צילום: LG, יחסי ציבור

G4 הוא מכשיר הדגל הראשון של יצרנית סלולר כלשהי שמגיע כסטנדרט בעיצוב שובר מוסכמות, ולא בגרסה רגילה וגרסה עם גימיק כמו עם הגלקסי האחרון (שמגיע גם בגרסה עם המסך הגולש). אחרי שמונה שנים של לבנות שטוחות, אימצה LG את העיצוב הקעור-קלות של מכשירי ה-Flex הניסיוניים שלה לרוב מכשיריה, ובראשם מכשיר הדגל, שמלבד צורה מקושתת במקצת נראה כמעט זהה לקודמו.

הצד הקדמי של המכשיר עדיין כולל רק את המסך הגדול, אפרכסת בקצה העליון ולוגו LG בקצה התחתון; בצד האחורי נמצאים כפתורי עוצמת השמע וההדלקה/כיבוי/נעילה/פתיחה, מתחת למצלמה, ורמקול קרוב לתחתית; בתחתית המכשיר נמצאים מיקרופון, שקע הטענה ולצערנו הרב גם שקע האוזניות - טרנד מעצבן שהתחיל באייפון וצובר לאחרונה תאוצה; בדופן העליונה נמצאים מיקרופון נוסף ורכיב תת-אדום לשימוש כשלט למכשירים; והדפנות הצידיות ריקות לחלוטין.

הגרסה אותה קיבלנו היא הגרסה היקרה של המכשיר, עם גב מעור אמתי, שנותן מראה ותחושה יוקרתיים אבל גם רגיש יותר לשריטות מגב פלסטיק רגיל.

באופן כללי, למרות הקימורים וגב העור המקנים לו מראה מרשים מאוד, המכשיר לא נוח לאחיזה יותר מכל סמארטפון שטוח רגיל, כך שמי שסמך על כך שהמכשיר "יידבק לו ליד" ולא יגרום לו לרצות להניח אותו לעולם - טועה. והאמת - טוב שכך, כי גם ככה אנחנו מבזבזים יותר מדי זמן בבהייה בסמארטפון.

כמו כן, אנחנו עדיין לא מבינים איך אפשר להסתדר עם העובדה שהכפתורים הפיזיים נמצאים מאחור ופתיחת המכשיר בלי לגשש עם האצבע קרוב לעדשת המצלמה (מה, אתם באמת רוצים ללכלך אותה בטביעות אצבע?) כרוכה בהקשה כפולה במהירות מאוד מסוימת (שניתנת להתאמה, מה שלא פותר את הבעיה שגורמת לנו באופן טבעי להקיש בשעות הבוקר לאט בהרבה מאשר בשעות הצהריים).

צילום ומולטימדיה: הכי טובה שיש 

כידוע, LG טוענת כי המצלמה היא השדרוג הגדול ביותר ב-G4 - כן, יותר מהעיצוב הקעור. ואכן - המצלמה החדשה, המשלבת חיישן של סוני עם עדשה איכותית ומפתח צמצם הרחב ביותר הקיים כיום בסמארטפון, גורמת למתחרים להחוויר מעט. באור יום התמונות יוצאות חדות, בצבעים נאמנים למציאות ככל שיכולנו לראות. גם בצילום בחדר מוחשך עם תאורה חלקית מאוד לא מצאנו כמעט "רעש" בתמונה והצבעים עדיין היו מושלמים. את הכל עושה המכשיר מייד עם הלחיצה, ללא פאוזה להתמקדות - בזכות יכולת המיקוד המהירה המסתייעת בעינית לייזר.

מבחן צילום LG G4 (צילום: יאיר מור, NEXTER)
צבעים חיים ובלי רעש. צילום ב-LG G4|צילום: יאיר מור, NEXTER
מבחן צילום LG G4 (צילום: יאיר מור, NEXTER)
גם בחדר מוחשך עם תאורה חלקית, אין כמעט רעש בתמונה. צילום ב-LG G4|צילום: יאיר מור, NEXTER

בצילום וידאו ניתן לראות כי מייצב התמונה המשודרג עושה עבודה לא רעה בכלל, אם כי עדיין ניתן להבחין ברעידות שהוא מנסה לתקן בצפייה על מסך מחשב או טלוויזיה.

גם הצפייה בחומרים שצילמנו היתה מהנה מאוד, כמו השימוש במכשיר בכלל - המסך של LG, בגודל 5.5 אינצ' ורזולוציית 2K, בהיר מאוד ונראה מצוין גם באור השמש הישראלית. רק הפער בבהירות האוטומטית בין בהירות חוץ לבהירות פנים הצליח להוציא אותנו מעט מאיזון ולאלץ אותנו להמתין מספר שניות עד שהעיניים יתרגלו לבהירות המופחתת כשנכנסנו לתוך מבנה.

איכות הקול במכשיר גם היא מצוינת, וניכרת היטב בעת שיחות קוליות ובעת צפייה ביוטיוב ללא אוזניות - הרמקול המובנה חזק ואיכותי, גם אם אינו סטריאופוני כפי שמציעה המתחרה הטייוואנית HTC.

חיי סוללה: משתחררים מהמטען

הסוללה של G4 מגיעה בקיבולת רגילה למדי של 3,000 מיליאמפר/שעה. אבל בישראל הוא משווק עם שתיים מהן, כמין התרסה של היבואן המקומי רונלייט מול המתחרה הקוריאנית הגדולה סמסונג, שהצטרפה השנה לאפל וציידה את הסמארטפון שלה בסוללה שלא ניתן להחליף לבד. כדי לוודא ששתי הסוללות מלאות, מגיעה הרזרווית עם מטען שולחני (אך ללא כבל נפרד), בנוסף לקופסת נשיאה.

לכן, החלטנו לעשות ניסוי ולהסתובב עם המכשיר לכל אורך השבועיים האחרונים ללא כבל. לא חיברנו אותו לחשמל, לא למחשב ואפילו לא לסתם סוללה חיצונית. התחלנו ביום ראשון בבוקר והחלפנו סוללה רק כשהמכשיר נכבה מעצמו. התוצאה: רק בעת פרסום הכתבה נגמרה הסוללה הנוספת ואילצה אותנו לחבר את המכשיר לראשונה למטען. 4.5 ימי עבודה, מתוכם 2.5 עם הסוללה הראשונה (שימוש קל שכלל שיחות, הודעות, פייסבוק ומעט גלישה) וכמעט 2 (או ליתר דיוק: כ-44 שעות) עם השנייה, עליה הכבדנו מעט יותר עם האזנה למוזיקה בהזרמה מהרשת מאוזניות בלוטות' שעתיים ויותר ביום. לדעתנו, ניתן להחזיק עם המכשיר הזה לא רק ארבעה ימים אלא אף שבוע עבודה שלם בשימוש בסיסי יחסית ואם נותנים לו להפעיל את מצב החיסכון לקראת הסוף - מה שאנחנו לא עשינו.

תוכנה: אפליקציות מובנות מרגיזות, אך מקלדת נוחה

המכשיר מריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד לוליפופ (5.0) עם ממשק של LG. מצד אחד, הוא מינימליסטי ויפה, אך מצד שני סובל מפיצול אישיות: חלקי הממשק שאומצו מגוגל מלבניים מאוד, בעוד תפריטי ההגדרות של LG מעוצבים בעיגולים. לטעמנו, היה אפשר ליצור מראה אחיד יותר, אך אין בכך כדי להפריע לחווית השימוש הכללית.

מה שמפריע הרבה יותר הוא האפליקציות המובנות, המעוצבות ברובן כאילו נתקעו אי-שם ב-2012 - מלבד כפתור "+" באפליקציית ה-SMS, שנראה כמו כפתור ההודעה החדשה באפליקציית ג'ימייל. יחד עם העיצוב, גם נוחות השימוש של אפליקציות החייגן, ההודעות, אנשי הקשר, לוקה בחסר, ומאלצת יותר מדי שלבים בהוספת ועריכת פרטים וחזרה לאנשים שניסו ליצור קשר. עם זאת, כמה ימי שימוש בהחלט מספיקים כדי להתרגל לממשקים המינימליסטיים-להחריד שעוצבו בהשראת גוגל עצמה אך הצליחו לצאת קצת משליטה.

למרות הממשק הלא אחיד, מדובר בסך הכל בגרסה לא רעה בכלל לאנדרואיד החדשה, עם מסך בית המעוצב באופן קל להפעלה ועם מסך המציג "כרטיסים" כגון מידע מאפליקציית הכושר המובנית, פגישות קרובות וקיצור דרך לשליטה בנגן המוסיקה. גם מגירת האפליקציות לא רעה, אם כי בניגוד למסך הבית מציגה אינדיקציה למיקום הנוכחי רק בעת גלילה בין המסכים.

המקלדת בה משתמשת LG היא אחת היותר נוחות במכשירי אנדרואיד - היא כוללת אפשרויות לשינוי גובה המקלדת, אפשרות להקליד בגרירת האצבע בין אותיות המילה והרמתה בסיום, שורת מקשי מספרים מעל האותיות והקלדת סימני פיסוק בלחיצה ארוכה על אותיות - שתי התכונות האחרונות כמעט מייתרות את המעבר בין מקלדת האותיות למקלדת הספרות והסימנים, ועל כך מגיע ל-LG ולכל חברה שמתמשת בשיטה הזו ציון לשבח.

תכונת תוכנה נוספת ש-LG מצטיינת בה היא כפתורי הניווט, שמוצגים על גבי המסך ולא כסימנים קבועים מתחתיו. כך יכול המשתמש לשנות את סדרם ואף להוסיף כפתורים נוספים מרשימה של כפתורים זמינים - אפשרות מבורכת לטעמנו.

ערכת ה-LG G4 המשווקת בישראל (צילום: יאיר מור, NEXTER)
הערכה המקומית, מימין לשמאל: שתי הסוללות, המטען השולחני וקופסת האחסון לסוללה הנוספת, המכשיר עצמו|צילום: יאיר מור, NEXTER

חומרה וביצועים: שש ליבות

בניגוד למכשירי דגל אחרים, בחרה LG שלא לצייד את G4 במעבד מתומן-ליבות, אלא ב-Snapdragon 808 בעל שש ליבות - שתיים מהירות (1.8 גיגה-הרץ) וארבע איטיות יותר (1.4 גיגה-הרץ). מלבד המעבד כולל המכשיר זיכרון עבודה בנפח 3 גיגה-בייט, אחסן פנימי בנפח 32 גיגה-בייט וכל סוגי הקישוריות הקיימים.

"חסרונן" של שתי ליבות לעומת המתחרים לא מורגש - G4 עומד בכל המשימות היומיומיות בכבוד ובמהירות, בלי להתחמם מעבר לממוצע ובלי להיתקע או לגמגם.

סיכום

G4 הוא לא מכשיר מיוחד, למרות העיצוב שלו. המפרט שלו אינו נועז בשום צורה, אלא פשוט מיועד "לדפוק עבודה". והוא עושה את זה בגדול. המצלמה שלו עולה על כל המתחרות - אפילו על מכשירים עם אותו חיישן. אם מתרגלים לאפליקציות המובנות או מחליפים אותן באפליקציות אלטרנטיביות מהמלאי הענק בחנות של גוגל, הוא בהחלט יכול להיחשב לחוויית שימוש אנדרואידית אולטימטיבית. במחיר זול מהמתחרים (כ-3,400 שקל לגרסת הבסיס עם גב פלסטיק וכ-3,700 לגרסת העור) ועם סוללה נוספת כלולה במחיר, הוא מכשיר הדגל המשתלם בישראל.