מי שעקב אחרי שוק הסלולר בשנה האחרונה התקשה לפספס את העובדה שקטגוריית מכשירי הפרימיום הגיעה למה שנראה כמו מיצוי מוחלט של כל מה שאפשר היה לחדש בה. עתה, עוברת זירת הקרב העיקרית לקטגוריית הסמארטפונים הזולים, כאשר עוד ועוד חברות מצטרפות לחברות הסיניות ולנוקיה, ששולטות בתחום כבר שנים. אחד המכשירים הנלחמים על השוק הזה הוא Desire 500 של HTC, יצרנית הסמארטפונים הטייוואנית המוכרת, שיצא בקיץ האחרון והגיע לישראל בתחילת החודש.

הסמארטפון HTC  Desire 500 (צילום: PhoneArena)
קטן וזול. HTC Desire 500|צילום: PhoneArena

 

עיצוב וממשק: מינימליזם סטייליסטי

Desire 500 הוא מכשיר קטן יחסית ויפהפה לפי כל קנה מידה. עיצובו מזכיר את מכשיר הדגל של החברה, One, אך ללא מתכת. במקום זה, הקימורים החינניים פוסלו בפלסטיק עם משקל נוצה, מה שאומר שהוא נוח לאחיזה אך מרגיש מעט עדין. בצידו הקדמי נמצא המסך ומתחתיו שני כפתורי מגע במקום השלושה הנהוגים ברוב מכשירי האנדרואיד - בית וחזרה. מעל המסך נמצאת המצלמה הקדמית ומעליה מסתיימת הזכוכית, כאשר האפרכסת ממוקמת בתוך נישת פלסטיק המתחברת לפאנל האחורי הניתן להסרה. בצד האחורי נמצאים המצלמה והמבזק בחלק העליון ורמקול בחלק התחתון.

דופנו השמאלית של המכשיר ריקה, בתחתונה ממוקמים שקע הטעינה והמיקרופון, בעליונה חיבור האזניות וכפתור ההדלקה/כיבוי/נעילה/פתיחה ובימנית כפתורי עצמת השמע. כל שלושת הכפתורים הפיזיים שבדפנות המכשיר משתלבים בעיצוב רצועת ההיקף הצבעונית - עד כדי כך שכמעט בלתי אפשרי למצוא אותם בעזרת תחושה בלבד, שכן הם אינה בולטים כלל מגוף המכשיר.

הסרת הכיסוי האחורי, להחלפת סוללה או הכנסת כרטיסי ה-SIM והזיכרון, לא מאוד מסובכת אך גם לא מאוד פשוטה, כדי למנוע היפרדות בכל נפילה. מה שכן מסובך הוא הוצאת הכרטיסים לאחר הכנסתם, הדורשת ציפורניים חדות מאוד.

ממשק המכשיר הוא Sense של HTC, שנחשב לכבד, הן בשל כך שהוא מאט את הביצועים והן בשל המראה שלו, שאינו מזכיר כמעט במאומה את ממשק ברירת המחדל של אנדרואיד. גם במכשיר הזה קשה לזהות את מערכת ההפעלה של גוגל. עמוד הבית, המכונה BlinkFeed, הוא למעשה ווידג'ט ענק, המציג עדכונים מהרשתות החברתיות של המשתמש ומזרמי העדכונים (RSS) של אתרים שהוא בוחר, בממשק מינימליסטי של טקסט על תמונות.

צילום וידיאו עם המכשיר:

 

לצד ממשק ה-BlinkFeed ניתן למצוא עמוד בית רגיל, עליו ניתן למקם קיצורי דרך לאפליקציות וגם ווידג'טים. אם אין עליו מספיק מקום - ועם 4 שורות של 4 אייקונים זה בהחלט המצב - ניתן להוסיף עוד שלושה מסכים על ידי לחיצה ארוכה על משבצת ריקה או צביטה-החוצה, שמובילות לעריכת מסכי הבית. מלבד הוספת והסרת מסכי בית, ניתן לקבוע איזה מהם יוצג בלחיצה על כפתור הבית. מסיבה לא ברורה, לא ניתן להסיר את מסך ה-BlinkFeed, אף אם אתם לא משתמשים בו.

בתחתית המסך נמצא סרגל האפליקציות הבסיסיות, הכולל (מימין לשמאל) מצלמה, דפדפן, רשימת האפליקציות המותקנות, הודעות טקסט וממשק הטלפון. בניגוד למכשירי אנדרואיד אחרים, לא ניתן להחליף את קיצורי הדרך. עם זאת, ברשימת האפליקציות המלאה ניתן לסדר אותן בתיקיות, מה שעוזר לסדר את הרשימה ולהפוך אותה שמישה יותר מברוב המכשירים האחרים.

גלילתה מטה של שורת ההתראות, שבראש המסך, פותחת את וילון ההתראות, שהחברה לא הכניסה אליו מתגים מהירים להפעלה וכיבוי של סוגי הקישוריות השונים, אלא רק קישור בודד למסך ההגדרות, מה שמסרבל פעולות בסיסיות כמו הפעלת וכיבוי קישוריות סלולרית, GPS.

מקלדת המכשיר היא אחת המקלדות היותר איכותיות שהשתמשתי בהן. המקשים פרושים לכל רוחב המסך, ללא שוליים, כך שהם מרווחים יחסית. בנוסף, ניתן להקליד סימנים כמו סוגריים בלי לעבור למקלדת סימנים ייעודית, שכן החברה כללה על כל מקש אות קיצור דרך לסימן. כמו כן, ניתן להקליד ב-Swype, תכונה המאפשרת להזין מילה בהחלקה רציפה של האצבעות בין האותיות המרכיבות אותה והופכת את ההקלדה לנוחה ומהירה מאוד. מצד שני, התיקון האוטומטי של HTC אגרסיבי מאוד, ואינו מאפשר להזין מילים שאינן נמצאות במילון, אלא מחליף אותן במילה הקרובה ביותר במילון המכשיר בלי לאפשר למשתמש למנוע זאת. הדרך היחידה לכבות את ה"אוטוקורסט" המעצבן היא לכבות כליל את הצעות התיקון, מה שאומר שלא נוכל לתקן שגיאות מבלי למחוק מילים.

תצוגה וביצועים: "בסיסי" היא כבר לא מילה גסה

המכשיר מבוסס על מעבד בעל עוצמה נמוכה יחסית, מה שאומר שלמרות 4 ליבות במהירות 1.2 גיגה-הרץ הוא מרגיש כמו מכשיר בעל שתי ליבות. הוא לא מיועד לעמוד בכבוד במשחקי תלת-ממד כבדים, או לעבור במהירות בין אפליקציות. האנימציות לא חלקות כמו באייפון ופעולות מסוימות דורשות כמה שניות סבלנות. אך הוא פועל לא רע בכלל, למי שלחכות שנייה יותר להפעלת אפליקציה או לוותר על מרדפי מכוניות בגרפיקה ריאליסטית הן אפשרויות סבירות עבורו. האחסון הפנימי - 4 גיגה-בייט בלבד - לא מאפשר להתקין אפליקציות רבות, אלא דורש רכישה של כרטיס הרחבה.

מסך המכשיר, בניגוד למעבד, אינו עושה שום מאמץ לחדש. זהו מסך 4.3 אינצ' פשוט, מאותו סוג שהיה נהוג לשלב במכשירים העתיקים של מוטורולה או LG, אי שם לפני 3 שנים. הרזולוציה שלו אינה קרובה ל-HD והוא אינו מתיימר לספק חווית צפייה אולטימטיבית בווידאו. מצד שני, הוא מספיק טוב לגלישה וצפייה בתוכן ביו-טיוב, ואף עומד בכבוד יחסי בשימוש תחת אור שמש וזווית הצפייה שלו רחבה לא פחות משל מסכים חדישים. סרטונים נראים עליו מעולה, עם צבעים חיים ולא בוהקים מדי ובהירות טובה.

צילום: חוזרים ליסודות

HTC היא יצרנית הסמארטפונים הראשונה שהצליחה לייצר ממשק צילום אחיד לתמונות ווידאו, וגם במכשיר זול שכזה הדבר מורגש: במקום לעבור בין צילום סטילס וסרטונים, אפשר לצלם אותם במקביל, בעזרת שני כפתורי צילום נפרדים המופיעים בתחתית המסך (או בצד, כאשר מחזיקים את המכשיר בתנוחת צילום ראויה).

התמונות שמפיק המכשיר פשוט יפהפיות - הצבעים חיים, האיכות טובה מאוד והמיקוד האוטומטי מהיר ומדויק. כל זה למרות חיישן לא ייחודי של 8 מגה-פיקסל. גם הסרטונים שמצלם המכשיר נראים טוב, אם כי בדיעבד הסתבר שהבחירה באיכות HD לא נשמרה וצילמנו כל הזמן באיכות בסיסית של 480p. ועדיין, באופן כללי יכולות הצילום של Desire 500 מזכירות שאולי לא חייבים מכשיר דגל עם מיליארד פיקסלים כדי לתעד זכרונות יפים.

 
  

מולטימדיה: סאונד בינוני במחיר נמוך

כחלק משיתוף הפעולה של HTC עם מותג המוסיקה של ד"ר דרה, כולל המכשיר את מעבד הקול של "ביטס", המבטיח לשפר את איכות המוסיקה בעת שימוש באזניות. בפועל, המכשיר לא מתבלט בין כל המכשירים באחרים עם מעבדי קול מובנים. גם הרמקול החזק לא מרשים במיוחד, ונשמע בדיוק כמו כל רמקול סלולרי אחר.

שיחות, לעומת זאת, לא נשמעות כמו בכל מכשיר סלולרי אחר. מהתרשמות אישית, נראה שהמשתמש במכשיר שומע היטב את הצד השני בשיחה, אך הצד השני שומע את המשתמש באופן מעומעם, המקשה להבין מה הוא אומר.

אפליקציות ותוכנה: הרבה גוגל

בגרסת המכשיר הנמכרת על ידי היבואנית טאצ'-גרופ, ניתן למצוא בעיקר אפליקציות של גוגל. חיפוש, הנגאאוטס, ג'ימייל, גוגל מאפס, גוגל פלוס וגם - וכאן זה נהיה ביזארי - Play Music ו-Play Newsstand, שתי חנויות תוכן שחסומות למשתמשים בישראל. בנוסף, נכללו במכשיר אפליקציות צד שלישי כמו פייסבוק, טוויטר, אפליקציות לקריאת קבצי מסמכים, דרופבוקס, חנות המוסיקה 7Digital, אפליקציית הרדיו TuneIn ואפליקציות בסיסיות כגון רשמקול ופתקים. בסך הכל, זוהי חבילה בסיסית למדי ללא הפתעות.

חיי סוללה: לא רע

עם קיבולת של 1,800 מיליאמפר/שעה, הסוללה של Desire 500 היא אחת היותר גדולות בקטגוריה שלו - והתוצאות בהתאם. בשימוש שכלל שיחות, הודעות, גלישה ושימוש באפליקציות (אך לא משחקים) - הוא החזיק יום שלם. עם מצב החיסכון בסוללה, המכבה את החיבור לאינטרנט כאשר המסך כבוי, אפשר גם להתעלל במכשיר עם צפייה בווידאו ומשחקים במהלך היום והוא עדיין ישרוד יום עבודה או לימודים סטנדרטי.

סיכום

Desire 500 הוא סמארטפון בסיסי למי שאין לו דרישות גבוהות מהמכשיר שלו. הוא לא מצטיין באף תחום, אבל מסוגל לספק את רוב הצרכים של משתמש לא מאוד כבד, בין אם זה גלישה באינטרנט, האזנה למוסיקה או צילום מזדמן של חומרים לרשתות חברתיות. אמנם, במחיר של כ-1,400 שקל אפשר למצוא מכשירים סינים עם פרט חומרה מעט טוב יותר, אבל המכשיר הזה נותן תמורה טובה מבית טוב למחיר טוב.