לפני זמן מה, הצגתי במקום העבודה שלי את המצגת "אינטרנט, טכנולוגיה ושאר ירקות". לעניות דעתי, מלבד השם המדהים שמצאתי למצגת והתכנים המעניינים שדיברתי עליהם, היא הועברה בצורה טובה ועניינית (אמנם אומרים ש"אין הנחתום מעיד על עיסתו", אבל אינני נחתום ואינני מעיד על עיסה).
אני חושב שאספתי כמה לקחים, מסקנות ותובנות על הדרך. אחלוק אותם אתכם.
להעביר מצגת זה קצת דומה לכתיבה בבלוג, אתה חייב להתבטא היטב ולהעביר את המסר שלך בצורה ברורה או שתסתכן באיבוד המאזינים/הקוראים שלך. ההבדל העיקרי הוא שבמהלך המצגת לא כל-כך נעים לאנשים לעזוב כי הם ממש מולך, כך שאתה ממש יכול להתענג על העובדה שלא משנה איזו שטות תגיד, הם יאלצו לשבת, להקשיב ואפילו להנהן בהסכמה מדי פעם. אני אישית נהנה מזה מאד. בבלוג, מצד שני, הם תמיד יכולים להתחפף ברגע שבא להם מבלי להבין כלל וכלל שהם בעצם פוגעים בבלוגר המסכן שרק רוצה לשעשע אותם ולהנעים את זמנם, אבל הם, מה אכפת להם, נכון? מה אכפת לכם? [הפסקה קצרה לבכי. אני כבר חוזר]
1. Less is More – המסקנה הכי חשובה שהגעתי אליה והיא מתייחסת לשני אלמנטים במצגת שלכם: גם מבחינת הזמן שאורכת המצגת וגם מבחינת הטקסט שאתם מציגים במצגת. זמן אידיאלי להחזקת הקשב של המאזינים שלכם הוא 45 דקות. אחרי זה, הקשב יילך ויתדרדר עד למצב של נחירות או בהייה סתמית באוויר (אם הצלחתם להגיע למצב שכל הקהל שלכם בוהה באוויר ומרייר, השמיים הם הגבול למי שמספיק יצירתי ומרושע). מבחינת הטקסט, טקסט רב מידי ומפורט מדי הוא בעייתי; הטקסט אמור לתת לכם נקודות משען לרעיונות שאתם רוצים להעביר, לא לפרט אותן. אחרת, למה אתם עומדים שם? פשוט חלקו דפים!
2. תמונות, רבותיי תמונות – שלא כמו הסעיף הקודם בו יעצתי לכם בחום להפחית את כמות הטקסט, אני מציע להרבות בשימוש בתמונות. כמו הטקסט, מטרת התמונות היא לתת לכם נקודות משען לפיתוח הרעיונות שלכם; טוב תעשו אם תשימו תמונות גדולות וחדות ולא תגזימו במספר התמונות המוצגות יחד בדף המצגת יחיד (אוקי, קצת הגזמתי בשקופית למעלה אבל תודו שזה מדליק לאללה).
4. לא להתבייש ולהתנסות על קהל ידידותי – תמיד טוב לנסות בקהל אוהד לפני שאתם עולים מול קהל שלא מכיר אתכם. גם הפידבקים החוזרים יכולים לעזור מאד ("מורד, המצגת שלך היתה נהדרת, אבל זו הפעם האחרונה, בסדר?").
5. תסתכלו לאנשים בעיניים – זה המינימום שאתם חייבים להם עבור הזמן שאתם הולכים לשרוף להם.
6. תמיד כדאי להתכונן וללמוד מהטובים ביותר – סטיב גוב'ס מעביר מצגות בצורה מעוררת השראה. לא כמוני, אבל עדיין מעוררת השראה. רן יניב הרטשטיין סיכם יפה בנקודות עיקריות את הסוד מאחורי המצגת של מנכ"ל אפל. גם אני עליתי על הטריקים של אדון גוב'ס: מילות תיאור עוצמתיות (מדהים. גדול. עצום. מעורר השראה) - שלא מפסיקות לחזור על עצמן. אין ספק שאחת אחרי השנייה זה מצחיק, אבל אם מכניסים אותן (ואם נהיה פחות תמימים: מטפטפים אותן בכוונה) בצורה הגיונית לתוך הנאום, אנשים יוצאים החוצה וזה מה שהם זוכרים.
פורסם במקור ב-Usability Talking, הובא ברשות.