משה אפרתי ז"ל, נהרג ביום השני ללחימה מפגיעת רסיס בחזה, בעודו מחפש אחר עמדות ירי. סיפורו הוא חלק ממורשת הקרב של חטיבה 188 של חיל השריון, שרבים ממפקדיה נהרגו בימי המלחמה הראשונים בקרבות הבלימה ברמת הגולן.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אפרתי ז"ל, למד בצעירותו בגימנסיה העברית "הרצליה" שבתל אביב. הוא התגייס לשירות בחיל השיריון לאחר ארבע שנות לימודים בפנימייה צבאית. בתום קורס הקצינים, שובץ לפיקוד על מחלקה גדוד 74 בחיל. כחצי שנה לפני מלחמת יום הכיפורים עבר לגדוד 53. אפרתי, שאהב את הצבא, תיעד בשנה האחרונה לחייו את משימויו ביומן קטן שתמיד נשא עמו - ונמצא רק לאחרונה.
"היומן הזה נמצא במהלך המלחמה על ידי חייל מהגדוד של משה", סיפרה אחותו סימה אפרתי. "הוא עבר דרך מגורי קצינים וראה את כל הארונות שם פתוחים. הוא לקח ושם אותו בכיס. לקח לו 40 שנה להתקשר אלינו ולמסור את זה. כנראה שהיה לו מאוד קשה לעשות את הקשר הזה איתנו. והיומן הזה הגיע לא מזמן אליי, לפני שנה וחצי וזהו הדבר היחידי ואישי היחיד שיש לנו ממנו, מאח שלנו".
לפני כשנתיים, החלה סימה לעבוד יחד עם אחותה תקווה רז, על סרט הנצחה לזכרו של משה. עד אז לא דיברו על מותו שנחשב לאירוע טראומטי בעבור המשפחה כולה. מאז שנמצא היומן, צצו מעל לפני השטח רגשות שבמשך שנים היו מודחקים. במקביל, האחיות טוענות כי ניכרה בהן תחושת שליחות לשימור זיכרונו ומורשתו.
סימה תיארה את הרגע שבו הושב היומן לחיק המשפחה כבלתי נשכח. "אני הייתי המומה", שחזרה. "במשך כמה ימים לא יכולתי להירגע, ישנתי עם היומן מתחת לכרית. עיינתי בו שוב ושוב. בכל פעם רציתי למצוא משהו אחר, עוד שורה ועוד שורה. ראיתי המון מושגים שאני לא מבינה כמו 'מה לעשות עם הזיווד והטנקים'. אבל יחד עם זאת אני רואה את הדמות של אחי לפניי - שהוא כל כך טוטאלי, שהוא רשם כל מטלה, אפילו את הקטנה שבקטנות. ראיתי את אלו שהוא מחק ואני יודעת שהוא נרגע רק אחרי שהוא באמת סימן אותן בפנקס".
גם תקווה הופתעה כששמעה שהיומן קיים והושב לידי המשפחה. "זו פשוט סערת רגשות. לא חלמתי שנמצא משהו כזה ממנו. כל הדברים שלו כתובים כאן יחד עם התזכורות שלו, זו פשוט פיסה מאחינו", הסבירה.
פתח את הפצעים מחדש
משה היה הצעיר מבין חמישה אחים ואחיות, והתייתם מאימו בגיל שנה וחצי. מציאת היומן פתחה במשפחה פצעים שהגלידו לפני שנים רבות. בבית משפחת אפרתי העדיפו שלא להתעסק עם השכול, אך היומן פתח את הכל מחדש. את לפיד הזיכרון נושאות האחיות תקווה וסימה לבדן. "במשך שנה לא התמודדנו עם השכול הנוראי הזה", סיפרו. "כל אחד התמודד עם האבל הזה בשתיקה, לבד. מעולם לא הוצאנו תמונות והנחנו אותן על השולחן ודיברנו. זה אבל נוראי שלא יכולנו לשוחח עליו".
תקווה וסימה אף ציינו כי אחיו של משה אינם שותפים למפעל ההנצחה. "זה קשה להם, הם פשוט לא יכולים להתמודד עם הדבר הזה", הסבירו.
היומן הקטן של משה נראה דל בפרטים ואף טכני במהותו. אבל לאחיותיו, היומן מהווה מעין חלון ראווה לאישיותו של משה, לסגנונו ואופיו. קשה להתעלם מתחושת ההחמצה הניכרת מתיאוריהן של השתיים. בשל לימודיו של משה בפנימייה הצבאית, האחיות טוענות כי לא זכו להיכרות מעמיקה עם אישיותו הבוגרת של משה. "אנחנו מרגישות החמצה נוראית. שלא מיצינו. שלא הכרנו אותו", הסבירו. "הוא היה 4 שנים בפנימייה ובכלל לא הספקנו להיות איתו. לא היה לנו אותו הרבה, רק בילדות".
הגיבורים שמאחורי מורשת הקרב
חטיבה 188 של חיל השיריון לקחה חלק משמעותי בימי הלחימה הראשונים. החטיבה נשאה בעול בלימת הכוחות הסורים ביום הראשון למתקפה ברמת הגולן. לוחמי הגדודים 74 ו-53 היוו את כלל כוחות השריון של צה"ל בקו הקדמי ברמה. בזכות נחישותם, נבלמו הכוחות הסורים ואף הונח הבסיס להכרעת הלחימה בחזית הצפון.
סרן אורן שינדלר, המפקד בימים אלו על פלוגת גולן בגדוד סופה בחטיבה, שמע על סיפור היומן של משה אפרתי ז"ל וציין כי גם הוא נעזר בפנקס שכזה בשגרת יומו. "זאת מזכרת מדהימה למשפחה", אמר שינדלר. "גם אני כמפקד מחלקה ניהלתי פנקס שכזה. רשמתי בו דברים מבצעיים כמו מסדרים, ביקורי בכירים ועניינים מבצעיים, אבל זה לא הסתכם בכך. כתבתי שם גם תזכורות אישיות כמו לקנות חולצות בסופ"ש, או להתקשר לאחי כדי להגיד לו מזל טוב ליום ההולדת. אפילו כתבתי לעצמי להזכיר לאמא שלי להכין קוסקוס לשבת. אולי אלו עניינים קטניםאבל הכי אישיים".
סרן שינדלר התפעל ממציאת הפנקס והוסיף כי משפחתו של משה ז"ל,ברת מזל מעצם מציאתו. "מדהים לחשוב שלאחיות שלו נשאר הפנקס הזה", הסביר שינדלר. "הם עכשיו יודעים מה הוא עשה, איך נראה סדר היום שלו ומה הוא היה צריך. אם היה קורה לי משהו, חס וחלילה, הייתי רוצה שההורים שלי יקבלו את זה". בהמשך הוסיף שינדלר כי סיפורו של משה, הוא חלק ממורשת הקרב של החטיבההמשמשת גם בימים אלה כערך מרכזי המנחה את לוחמיה . "הסיפורים על טנק בודד מול 100 טנקים ממשיכים להדהים גם היום. כל אחד שעמד במרכזו של סיפור שכזה, גיבור בדרכו", הצהיר.
40 שנה למלחמת יום הכיפורים - הסיקור המלא:
היחידה הסודית של חיל היום נחשפת
שיר של אחרי מלחמה: לאן נעלמו שירי המלחמות והאם יש להם עוד מקום?
40 שנה אחרי: פרויקט צילומים מיוחד ממלחמת יום הכיפורים
רינה מצליח נזכרת: "חילקתי גלויות מהבנים שנפלו"
גולדה: "מתייסרת שלא גייסתי מילואים"
גולדה: "חשבנו שעצם הגיוס יזרז מלחמה"
הטלפון האדום: כך הכרזתי על פרוץ המלחמה
גנץ מצטט את דדו: "למודי העבר - מוכנים להמשך הקרב"
מחלקת הנפגעים הוקמה בעקבות המלחמה: "הנקישה בדלת - משנה את החיים למשפחה"
תיעוד מזווית אחרת: הקומיקס והאיורים של מלחמת יום הכיפורים
צפו: אמני ישראל במלחמת יום כיפור
איך נראתה המלחמה בעיניים מצריות?
צפו: דיין על הפעולה נגד המצרים
הקולות מהקרב בחווה הסינית: "טובחים אותנו חזק עם טנקים"
"הרגשה הייתה שהולכת להיות שואה"
האלוף אדן לוועדת אגרנט: "מאשים את עצמי בזלזול"
עדות מפקד חיה"א בוועדת אגרנט: "לא היה חסר מודיעין על ההיערכות"