השבוע האחרון היה מבין המדממים של התקופה האחרונה, כשהצעדות על הגדר הביאו למותם של 60 מתושבי רצועת עזה. בעקבות האירועים הללו נשמעה ביקורת בינלאומית על התגובה של צה"ל לאירועים הללו, אבל מה באמת קרה שם?
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"אם אנחנו לא היינו על הגדר השבוע, דואגים שחמאס ואחרים לא יעברו וכשהם הגיעו לגדר הם פגשו קיר בטון, האספסוף הזה היה חודר ליישובים", מסביר אל"מ קובי, מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה. השבוע הזה נגמר מבלי שהפלסטינים יחצו את מרחב הגדר ואף מחבל לא חדר ליישוב, אבל המשימה עלתה לצבא במחיר גבוה של יותר מ-60 פלסטינים הרוגים ואלפים פצועים.
45 אלף פלסטינים משולהבים ומוסתים הגיעו מול מספר בודד של חיילים. הביקורת שנשמעה בעולם היא שהיה ירי חסר פרופורציה וששימוש בצלפים היה צעד אגרסיבי ומוגזם של ישראל. "זה לא צלף מחליט 'אני יורה', זה רחוק מזה", מבהיר סא"ל דקיסה, מג"ד בחטיבה 7 של השריון, "יש לזה מדרג מאוד מאוד מסוגר".
"הסיפור הזה הוא אלים כמו בשדה קרב", אומר סא"ל דקיסה. הוא מוסיף כי "כשההמון מתקרב הוא דואג לעצור בנקודה מסויימת, ואז הם משליכים רימון רסס או מטען - ואין לך אופציה אחרת". צה"ל טוען שזו הייתה מתקפה מתוכננת ומתוזמנת כשבשבעה מקומות לאורך הגדר ניסו הפלסטינים בכסות נשים וילדים שנשלחו בראש לפרוץ לישראל.
"יש לך אלפים משולהבים שהציתו אותם, והם הגיעו לגדר. אם הם לא היו מתקרבים לא היה קורה להם דבר", מסביר אל"מ קובי. "בסוף כל האנשים שמגיעים לגדר עושים זאת חד משמעית בהובלה של החמאס. סינוואר, הנייה ואחרים הגיעו לגדר ביום שישי, ובשני לא ראו אותם כי הם חששו. זו ההוכחה שההרתעה עבדה", הוסיף.
כשנרגעו האירועים, שני הצדדים הלכו ללמוד אחד את הצלחותיו וכשליו של השני - ועדיין לא ברור הדרך שיבחר חמאס: החרפה של האירועים, רקטות, פיגועים או אולי אפילו הידברות בתיווך מצרי. עכשיו הכדור בידיים של הדרג המדיני: האם למנף את ההישג שהביא לו הצבא, או להשאיר את המציאות הקיימת?