אלפי בני אדם בישראל מתים מדי שנה כתוצאה מזיהומים שונים שנרכשו בזמן שהייה בבתי החולים - כך קובע דוח מבקר המדינה יוסף שפירא, שחושף שורה של כשלים בהתנהלות המוסדות הרפואיים בישראל ובהיערכות לקויה לתופעה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מבדיקה שערכה היחידה הארצית למניעת זיהומים של משרד הבריאות עולה כי בשנת 2012 בלבד מתו כ-6,000-4,000 חולים בישראל כתוצאה ממחלות זיהומיות שהועברו אליהם במהלך זמן אשפוזם. למרות שבבתי החולים אין מעקב קליני של רופא מומחה למחלות זיהומיות מעריך מבקר המדינה כי חלק ניכר ממקרי המוות, כ-4,500-1,000, ניתן היה למנוע אם היו נשמרים כללי ההיגיינה הבסיסיים.
דוח המבקר מסביר את התופעה בשורה של גורמים שעשויים להפתיע בפשטותם. הראשון שבהם הוא היגיינת ידיים לקויה של אנשי הצוות הרפואי. בבתי החולים הסבירו את התופעה בעומס הרב המוטל על אנשי הצוות הרפואי, שלא מאפשר להם להקפיד כראוי על השמירה על כללי ההיגיינה המתבקשים במוסדות.
"מערכת הבריאות אינה יכולה להשלים עם אי-הקפדה על הכללים בדבר שמירת היגיינת ידיים. על כל הגורמים במערכת הבריאות לפעול בכל האמצעים האפשריים להגברת ההיענות בתחום זה, ובין היתר נדרשת מעורבות פעילה יותר של דרגי הניהול הבכירים בבתי החולים", נכתב בדוח.
המבקר מצביע גם על הצפיפות הרבה בחדרי האשפוז, במסדרונות החמחלקות ובחדרי האוכל כגורם עיקרי לתופעה. כתוצאה מהדוחק המורגש היטב במרבית בתי החולים, ציוד רפואי מאוחסן סמוך לאזורים מזוהמים, בהם מאוחסנים עגלות כביסה מלוכלכות ובחדרי סירים.
בגלל הצפיפות והעומס: חולים לא מועברים לבידוד
בניגוד להנחיות משרד הבריאות, וכתוצאה מהעומס הרב, חולים אשר קיים חשש שהם נשאים של מחלות זיהומיות לא מועברים לבידוד. גם במקרים שבהם כבר אובחן החולה בתור נשא של מחלה זיהומית אין אפשרות להבטיח שיאושפז בתנאי בידוד כפי שנדרש.
גורם נוסף להגברת סכנת ההידבקות הוא אי העמידה של בתי החולים בהנחיות משרד הבריאות באשר לניקוי, חיטוי ועיקור של מכשירים רפואיים ובראשם מכשירי הסתכלות תוך גופיים. במספר בתי חולים תהליכי הניקוי התבצעו במחתמים שאינם יעודיים לכך וזאת בניגוד לתקנים הסטריילים שנקבעו. האחריות לפיקוח על הנושא, כך מסביר המבקר, הועברה למרכז הארצי למניעת זיהומים, אך לשם כך לא הוקצו משרות יעודייות ואין מומחה העוסק בנושא.
על פי המלצות הדוח, שיפור בתנאי האישפוז יביא לצמצום ניכר של התחלואה ושיעור הפטירות עקב זיהומים הנרכשים בבתי החולים. "צריך להקטין את הצפיפות, להוסיף תקני כוח אדם - רפואי וסיעודי, לרבות כוח אדם ייעודי ביחידות", נכתב בדוח.
עוד ממליץ המבקר כי הצוותים שעוסקים במניעת הזיהומים במשרד הבריאות יוסמכו להורות על ביצוע פעולות מתקנות במקרים בהם יתגלו מקרי הזנחה. במקרים קיצוניים עליהם יהיה לערב את הגורמים הבכירים באותו מוסד רפואי ואף את מנכ"ל משרד הבריאות. במקרה הצורך יוכלו הצוותים להורות גם על ביטול פעילות רפואית מתוכננת ובהם גם ניתוחים במקרה שהליקויים לא יתוקנו.
לקריאת הפרק המלא בנושא בדוח מבקר המדינה
להלן תגובת משרד הבריאות:
נושא | התייחסות |
חוסר בנתונים בנוגע לזיהומים ולתמותה ישירה מהם | הנחת המבקר הינה, כי מתוך הכמות הכללית של כ- 5000 מקרי פטירה מזיהומים נרכשים בבתי החולים הכלליים בשנה בממוצע, ניתן למנוע בין רבע לשלושה רבעים. לדעתנו, המספר המצוין לעיל כבר מגלם בתוכו את תוצאות העשייה האינטנסיבית, אשר בוצעה בנושא זה בהובלת משרד הבריאות בשנים האחרונות, ומשקף למעשה את המצב שלאחר המניעה. לשם המחשה, בתי החולים השקיעו בשנים האחרונות למעלה מ- 150 מש"ח ברכש ציוד למניעת זיהומים וביצעו תכניות הסברה והדרכה לצוותים. משרד הבריאות הציב יעד להורדת שיעור הזיהומים הנרכשים והתווה תכנית וכלים כדי להשיג יעד זה, הכוללים חוזרים, הנחיות, בקרות, מדידות, התייחסות לשימוש באנטיביוטיקה ועוד. מנכ"ל משהב"ר עוסק אישית בנושא, מבקר באופן יעודי בבתי החולים, מבצע מעקב על הדוחות המתקבלים בלשכתו ובעת הצורך גם מזמן אליו מנהלים לבירור. |
היגיינת ידיים לקויה | העומס על צוותי בתי החולים אינו דומה לזה שבמדינות מערביות מתקדמות. גם תנאי האשפוז הם כאלו שאינם מעודדים התנהגות נאותה. יחד עם זאת, משהב"ר דוחה זאת כהסבר להיגיינה ירודה. המצב המתואר מחייב את בתי החולים להקפדה יתירה. הנושא עלה בכל דיון של תכניות עבודה מול בתי החולים. מדובר בהתערבות מורכבת הקשורה לשינוי התנהגות מרמת הצוות הבכיר ביותר. מרבית בתי החולים בארץ מנהלים מסעי הסברה בנושא (כל בתיה"ח של הכללית, הדסה, ממשלתיים ועוד), אך קידום הנושא דורש גישה רבת-פנים (multifaceted interventions). גישה זו דורשת מאמצים רבים וצוות מניעת זיהומים הולם לקדם פעילות זו.
בתי חולים הטמיעו צופים נסתרים וציון מחלקות ע"פ שיעור ההיגיינה הנכונה והמומלצת, בתי"ח אחרים החלו ביוזמה של מערכות אלקטרוניות, שנבדקות גם בבתי חולים אחרים. משהב"ר בוחן פיילוט נרחב של מערכת שכזאת, שנוסתה בבתיה"ח רמב"ם ואסותא, ונבחנת כיום בבי"ח שע"צ. בנושא חוזר מנהל רפואה משנת 2009 (מס' 24/2009) – החובה לנטר את היענות הצוות לקיום ההנחיות הנוגעות להיגיינת ידיים מוטלת בסעיף 5.3 לחוזר על הממונה על מניעת זיהומים ומנהל המוסד הרפואי. מצ"ב החוזר(אסמכתא 59792012). |
חוסר מודעות של הציבור: "ראוי שהמשרד ובתי חולים יבחנו את הצורך בקיום פעולות הסברה לציבור על המותר והאסור בעת ביקור חולה..." | האחריות לנהלי התנהגות של אורחים היא באחריות הנהלת בית חולים ומנהל המחלקה. אין כללים אחידים בנושא. ככול שמדובר בזיהומים צולבים, אחריות ההנהלה והיחידה לזיהומים צולבים בבית החולים להוציא הנחיות המתאימות לתשתיות ולתנאי בית החולים. |
תנאי אשפוז ומחסור בכוח אדם | I. כח אדם רפואי מתוך הכרה במצוקת כוח האדם הרפואי, מנכ"ל המשרד דאז, פרופ' אבי ישראלי, מינה ועדה לתכנון כוח אדם רפואי וסיעודי אשר הגישה את מסקנותיה ביוני 2011 (מצ"ב דוח הוועדה-אסמכתא 21028510) חלקים מהמלצות אלו יושמו במסגרת ההסכם עם הרופאים. במסגרת בחינת התאמתם של תקנים ומדדים אושרה תוספת של 180 תקני רופאים, וכן 960 מיטות חדשות בפריסה ל-6 שנים. על מנת לעודד רופאים בקרב מקצועות במצוקה להמשיך ולתפקד באופן קליני, הוסכם על מתן אפשרות לדחיית גיל הפרישה למקצועות במצוקה ובפריפריה. קופות החולים נתבקשו להכין תכניות ארוכות טווח בתחום תכנון כ"א רפואי וסיעודי ואופן פריסתו. מנהל הסיעוד עוקב בשוטף אחר הצרכים ובהתאם מתכנן את ההכשרה. דוח על פעילות זו מתפרסם מידי שנה במסגרת הדוח השנתי של מנהל הסיעוד. בנוסף לכך המשרד פעל במספר מישורים נוספים:
1. הקמת בית הספר לרפואה בצפת ותחילת הלימודים באוקטובר 2011. כ-130 סטודנטים החלו את לימודיהם החל מאוקטובר 2011. 2. התבצעה עבודה מול המל"ג להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה לכ-700 בשנה. 3. נבחנת המשמעות של הגבלה בגידול מספר הסטודנטים לרפואה תלמידי חו"ל שלומדים בישראל. 4. פעילות מול בתי הספר לרפואה בהונגריה והסטודנטים הישראלים שלומדים בהם לצורך הגדלת מספר הרופאים מקבלי הרישיון בארץ. 5. פעילות מול משרד הקליטה ומול הסוכנות היהודית לעידוד עליה של בעלי מקצועות רפואה ולהחזרת רופאים ישראלים שהיגרו לחו"ל. 6. מתקיימת עבודה לבחינת הקלות בבחינות הרישוי לרופאים בוגרי חו"ל, וכן הכרה אוטומאטית בבוגרי ארצות נוספות. 7. נפתחו מקומות לימוד נוספים בסיעוד במוסדות אקדמיים ברחבי הארץ 8. ביצוע קמפיין פרסומי באמצעות הטלוויזיה והאינטרנט ללימודי סיעוד בתוכנית אקדמית ותוכניות הסבת אקדמאים. 9. בחינה של מקצועות פרא-רפואיים חדשים- עוזר רופא ואחות מקצועית, להקלת העומס על המערכת הרפואית ולגישור על פערי הרופאים, וכן הכנסת אחות מעשית לצד האחות המוסמכת האקדמאית ובכך להשלים את הדרישה לכוח אדם סיעודי. II. תשתיות תקציב הפיתוח נקבע שרירותית בלא כל קשר והלימה להיקף הצרכים. תקציב של 150 - 100 מיליון ₪ בשנה אינו יכול לתת מענה לצרכי בינוי ותשתיות בהיקף של מיליארדים (בלא לקחת בחשבון בינוי של מיטות נוספות).
|
ביצוע חלקי בלבד של בידוד חולים למניעת העברת זיהומים, בשל מחסור בחדרים ובצוות. | משרד הבריאות התייחס בצורה מפורטת לנושא המחסור החמור בתשתיות במסגרת תשובתו למבקר המדינה מחודש נובמבר 2012, בנושא דו"ח תשתיות ובינוי. התשובה פירטה את המצב התקציבי הקשה עימו מתמודדת מערכת הבריאות בנושא זה. לשם המחשה נביא את הציטוט הבא: "תקציב הפיתוח נקבע שרירותית בלא כל קשר והלימה להיקף הצרכים. גודלו של התקציב השנתי הוא בסדר עלות פרויקט אחד, כמו המחלקה לרפואה דחופה בנהריה שבנייתה הסתיימה לא מכבר. כיצד 100-150 מיליון ₪ בשנה יכולים לתת מענה לצרכי בינוי ותשתיות בהיקף של מיליארדים (בלא לקחת בחשבון בינוי של מיטות נוספות), אלא אם כן מתכוונים לפתור בעיות אלו במהלך של 30 שנה !!!" עם זאת, נושא ההקצאות עולה בתכניות העבודה והתקציב של בתי החולים והוא חלק מהדיון בסדרי עדיפויות. משרד הבריאות בוחן את בתי החולים בהיבטים של התמודדות עם זיהומים צולבים באופן שוטף.
כמו-כן, בדיקת המבקר מעלה פער בין דיווחי בתי החולים, לפיהם כ 75% מהחולים הדורשים בידוד זוכים לבידוד בפועל, למול הערכת היחידה המרכזית, לפיה מספר זה הינו נמוך מ 25% . משרד הבריאות התבקש לאמת נתונים אלו. בעקבות הערת המבקר הנושא יבחן בהנהלת המשרד.
|
תהליכי עיקור מבוצעים במתחם חדרי הניתוח בסטנדרטים שאינם אופטימאליים | משרד הבריאות יוציא חוזר במהלך 2013 המסדיר את נהלי הניקוי והעיקור של ציוד ואביזרים בבתי החולים – ביחידה לאספקה סטרילית ובחדרי ניתוח.
יש לציין, כי המשרד עומד להפיץ חוזר בנושא עיקור אנדוסקופים אשר עודכן באוגוסט 2012 (נעשו התאמות למכשור של אף אוזן גרון) צפי לסיום: יולי 2013
|
אי הסדרת נושא מחזור ציוד חד פעמי | התקדמות חשובה בטיפול בסוגיה זו נעשתה במסגרת העבודה על חוק הציוד הרפואי, אשר עבר בכנסת במאי 2012, אשר במסגרתו התמודד המשרד עם סוגיה זו ונקבעה סמכות שר הבריאות לקבוע תקנות נושא זה (סמכות אשר קודם לכן לא הייתה קיימת): להלן הסעיפים הרלוונטיים מתוך החוק: "מיחזור ציוד רפואי" - מכלול הפעולות הנחוצות לעשיית שימוש חוזר בציוד רפואי המיועד לשימוש חד–פעמי; סעיף 5 לחוק: "מחזור של ציוד רפואי על אף הוראות סעיף 2(א), השר רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר אופן המיחזור של ציוד רפואי, חובת קבלת אישור למיחזורו, בדיקתו, וכן אריזתו של ציוד רפואי ממוחזר, סימונו, המסחר בו, אחסונו והשימוש בו, וכן רשאי הוא לקבוע לעניין זה הוראות שונות לסוגים שונים של ציוד רפואי; קבע השר הוראות כאמור, לא יעסוק אדם במיחזור של ציוד רפואי, ישווקו או יעשה בו שימוש בטיפול רפואי אלא בהתאם להוראות שנקבעו לעניין זה." לאחר כניסת החוק לתוקף (עם התקנת תקנות שתיקונן הוא תנאי לכניסתו לתוקף) יגיש שר הבריאות גם תקנות לעניין זה אשר יסתמכו על טיוטת הנוהל שקיימת בנושא זה ואשר פורסמה להערות מספר פעמים. אנו צופים כי הטיפול בטיוטת תקנות אלה יחל רק לאחר שיתוקנו התקנות המחויבות על פי החוק במהלך קיץ 2013 (תקנות לעניין סדרי רישום בפנקס, תקנות לעניין פטור מרישום בפנקס).
|
האחריות להסדרת הטיפול בניקוי, חיטוי ועיקור של ציוד ואביזרים הועבר למרכז הארצי אולם לא הוקצו לו משרות לכך | |
הערכת האפקטיביות של הפעילות למניעת זיהומים | |
הפקת לקחים ותיקון הליקויים שעלו בבקרות המשרד-"דוחות הבקרה מציינים רק את הליקוי ללא הוראה ביצוע פעולה מתקנת ובלא תאריך יעד לתיקון הליקוי"
"הליקויים שנמצאו אינם מובאים לידיעת המוסדות הבריאות השונים"
"כפילות תפקידים" | בעקבות הערת המבקר הוסף משפט הסיום הבא לסיכומי הבקרות: " תיקון ליקויים: נבקש לקבל התייחסות בכתב לליקויים המתוארים בדוח זה תוך חודש מיום הפצתו."
המשרד קבל את המלצת המבקר בסוגית ההודעה הרוחבית על סוג הליקויים שנמצאו. הדוחות נשלחים באופן שוטף לראש מנהל הרפואה של משרד הבריאות. בבקרות שמתקיימות מטעם האגפים השונים במשרד, הליקויים הנצפים במהלך הבקרות מופיעים בסוף הדוח עם הנחיות לשיפור ולוחות זמנים: מיידי, תוך שלושה חודשים, שישה חודשים, עד שנה, בהתחשב בחומרת הליקוי. |
דוחות נוספים מטעם מבקר המדינה:
אחד מכל חמישה אתיופים נושר מצה"ל
תוחלת החיים קצרה יותר בפריפריה
חשש מביצוע ניתוחים שאינם משיקולים רפואיים
ראש עיריית אור יהודה קיבל הטבות בשווי אלפי שקלים מקופת העירייה בעת שהעלה מופעי סטנד אפ
בכיר לשעבר בנמל אשדוד שהה 93 ימים בחו"ל ב-3 שנים
המשפחות החד הוריות בישראל חוות קשיים ואין אף גוף אחד שמרכז את הטיפול בהן
אחד מכל שלושה מורים המלמדים בחטיבות ובתיכונים לא הוכשר למקצוע אותו הוא מלמד
טיפול לקוי של האוניברסיטאות בהטרדה מינית
מבקר המדינה: טובות הנאה ברשויות המקומיות
חוסר שוויון בהנצחת ראשי המדינה