הבחירות לאירן הסתיימו, אולי כצפוי ואולי שלא כרצונם של רבים, בניצחונו המוחץ של הנשיא המכהן, מחמוד אחמדינג'אד. ניתן לערער על טוהר הבחירות ועל מהימנות התוצאות, בין השאר לאור העובדה כי הצמרת השלטונית רצתה בהמשך כהונתו של אחמדינג'אד, ובכלל זה קריאתו של המנהיג הרוחני של אירן לא להצביע עבור מועמד פרו-מערבי.
אכן נראה כי קיימת אכזבה רבה בקרב ציבור נרחב מהמצביעים האירנים, שלא לומר הלם מתוצאות אלה. זאת לאור הדיווחים על הקרב הצמוד בין אחמדינג'אד למוסאווי שהסתיים בניצחונו המוחץ של הראשון: 62.63% לעומת 33.75%.
עם התברר התוצאות החלו גלי ההדף של ההלם הציבורי להכות בבירה. מוסאווי כינס מסיבת עיתונאים דחופה, טען כי תוצאות הבחירות זוייפו והאשים אישית את אחמדינג'אד במעל. עם זאת, הוא קרא למצביעיו לשמור על שקט.
אכזבה ברחובות
תומכו, הנשיא לשעבר עלי אכבר האשמי רפסנג'אני, אשר לו סמכות פוליטית רבה, התפטר מתפקידיו. ארה"ב העניקה רוח גבית לטענות אלה בהודעה לא רשמית המטילה ספק במהימנות הבחירות. מנגד האשים אחמדינג'אד בנאום הניצחון שלו אתמול את הערוצים הזרים בהבערת המצב הפנימי במדינה.
ברחוב, תחושות אלה של אכזבה, חוסר צדק ואף זיוף תוצאות הבחירות, הביאו במהרה אלפים מתושבי הבירה להפגין בשבת ברחובותיה ולקרוא "מוות לדיקטטורה", נגד אחמדינג'אד ובעד מוסאווי אותו הכתירו כנשיא. הם חסמו את התנועה בעיר והחלו להתעמת עם המשטרה באופן אשר לא נראה כמותו מאז הפגנות הסטודנטים בשנת 1999.
מקורות שונים דיווחו על שביתות שבת, עימותים אלימים עם כוחות הביטחון (בעיקר באזור משרד הפנים), פריצה לחנויות והצתה של עגלות אשפה, צמיגים וכן אוטובוס ריק. ב-Youtube ניתן למצוא סרטונים רבים אודות ההפגנות וההתנגשויות בבירה. הפגנות אלה הביאו עד כה למותם של שלושה מפגינים. מנגד, כוחות הביטחון התפרסו ברובע בו גרים רבים מתומכי הרפורמיסטים ומנהיגיהם.
מדינה מנותקת
השלטונות פועלים במקביל להגבלת התקשורת המקומית והזרה. לפני הבחירות נמסר על פעילות הממשל בזירה המקוונת להצר את צעדי האופוזיציה ובכלל זה הגבלות טכניות על משלוח הודעות SMS במדינה. בסוף השבוע דווח על המשך מניעת תקשורת SMS, חסימת האתר פייסבוק ומספר אתרי אינטרנט התומכים במוסאווי. עוד דווח כי השלטונות הורו לעיתונאים זרים לעזוב את המדינה.
ההלם הרב והרצון בשינוי בקרב קהלים רבים ברחוב האירני הובילו אלפים לרחובות גם במחיר של עימות עם כוחות הביטחון. הדבר יכול בהחלט להוות נקודה למחשבה ומקור לעידוד בדבר עומק הרצון בשינוי באירן. אולם ייתכן והאירועים ברחובותיה של טהרן וההפגנות בכיכר ואנאכ יהיו לא יותר מאשר אפיזודה חולפת כמו אלו שבכיכר טינאנמן.
לשלטון הנוכחי יש מה להפסיד ולמערב יש מה להרוויח מערעור לגיטימיות השלטון הקיים. החל בהפעלת לחץ מערבי על אירן להשגת ויתורים בדיאלוג הגרעיני וכלה בעידוד הפעילות העממית למען החלפת השלטון הקיים. זוהי הזדמנות פז שנקרתה בידי המערב, ועליו לדעת לנצלה.
ד"ר טל פבל הינו מומחה לאינטרנט ולטכנולוגיה במזרח התיכון ובעולם האסלאמי. לפניות: Info@TalPavel.com.
בחירות באירן - סיקור מיוחד:
מהומות אלימות בטהרן אחרי התוצאות הרשמיות
אירן החליטה כבר בסיבוב ראשון: אחמדינג'אד