"חגיגה ססגונית של עונג נשי"; "מיניות נשית מוחצנת וחסרת בושה"; "קליפ שחוגג מבלי להתנצל את החושניות והמיניות הנשיים"; "הפיכה של נשים למשתתפות אקטיביות במין ולבעלות יכולת בחירה חופשית"; "ייתכן שתזדקקו למגבון". אלף דרכים מייבשות לתאר את WAP, השיר החדש של קארדי בי ומייגן די סטאליון, ולנקז ממנו כל טיפת לחות. WAP, למי שפיסת המידע הזו הצליחה לחמוק ממנו, הם ראשי תיבות ל"כוס רטוב לאללה" (Wet Ass Pussy, להלן: וואפ). כאן אשתדל ככל הניתן שלא לתרום לתהליך המידבּוּר המואץ שמבקרים גורמים לו באמצעות תיאורים כאלה, ולהימנע משימוש במינוחים מדכדכים דומים, אבל אני יכולה להבטיח בביטחון כמעט מלא שאכשל.
המלכוד הזה לא מקרי. הלשון הנקייה שמאפיינת חלק גדול מהביקורות שפורסמו על השיר מצביעה על מרכיב חשוב בהצלחה והחדשנות שלו: חדוות הכוּס. בקליפ, שכבר צבר 160 מיליון צפיות, קארדי בי ומייגן די סטאליון מסתובבות באחוזה שבה מפלי ברטולין מציפים את המסדרונות. מאחורי כל דלת מסתתרים טיגריסים משתגלים, נחשים מתלטפים, ראפריות מטוורקקות, וברקע קארדי ומייגן מבקשות דלי ומגב במערכת הכריזה. קארדי בי גואלת אותנו מהמנעד המוגבל של שיח הכוס, שנע בין החוג למגדר לבין רומן רומנטי, בלי הרבה גוונים באמצע. החלוקה הזו משאירה למי שרוצה לעסוק בנושא שביל צר מאוד ללכת בו. קארדי מציעה אוצר מילים שלא שאוב מ"חמישים גוונים" ולא מוגבל למגוון של איבר "רוגש" או "גודש". היא גם לא מדכאת כל יצר עם מניפסטים על נשיות משוחררת. קארדי מציגה אופציה חדשה: כיף. בעוד שציצים ותחת תמיד היו איברים שאפשר לבלות איתם, הווגינה חמורת סבר. היא "מונולוגים מה-", היא גרד, היא פטרת. הכי היתולי שהסכמנו ללכת איתה זו אישה שמסתובבת עם פטריית ענק ברחבי העיר בפרסומת. הווגינה היא מקסימום משוחררת או מאוּוררת, אבל אף פעם לא כיפית ובטח שלא מצחיקה.
גם הביקורת השמרנית שהושמעה נגד השיר, גם הביקורות המהללות - שתיהן ממקמות את שיח הכוס כחלק מסדרת חינוך. או שאסור להשמיע אותו כי הוא מתייחס לווגינה בצורה מינית מדי, או שחייבים להשמיע אותו בדיוק מאותה הסיבה. גם הליברלים שפורקים משאיות של מאמרים לטובתו, בסופו של דבר מוכנים לקבל אותו רק כ"המנון מעצים" או "הופך תבניות מגדריות" - שני דברים שיש הרבה לומר לזכותם, אבל מצמצמים אותנו שוב לאותו משעול צר. בעוד שבהיפ הופ גברי הנושאים הפרובוקטיביים מובנים מאליהם, כשמדברים על ראפרית לא מספיק להגיד "שיר אש", "מילים קורעות", "ביט מרים". תמיד צריך להיות ערך מוסף, חייבת להיות קצת תרופה בכפית הסוכר. שלא יגידו שאנחנו סתם כיפיות, כי זה בטח אומר גם שאנחנו מטומטמות ושרלילות. ואם לסמוך על מישהי שתכניס חדווה לסיפור הזה, ולא מפחדת מהתואר שרלילה, אז על קארדי. אישה שתגידו מה שתגידו, אוהבת ליהנות. לא פחות משהשיר מסמן טריטוריה חדשה לשיח הכוס, הוא מסמן פאזה חדשה לקארדי בי.
מידאס של האינטרנט
קארדי בי נכנסת למועדון חשפנות בניגריה עם צ'ימידן מלא בשטרות ומתחילה להמטיר. היא מניחה את הראש שלה על ישבן עגול שרוטט מתחת לזרם הדולרים, ונראית כמי שמתכוננת לתנומה קלה. כשסביבה צבא קטן של נשים מתערטלות, כל אחת מתאמצת יותר מחברתה כדי ללכוד את תשומת הלב, היא נראית מאושרת. ההתרחשות הזו תועדה בסטורי אחד מני רבים שקארדי בי העלתה בסיבוב ההופעות הראשון שלה באפריקה, בדצמבר האחרון. בכל תחנה שעצרה בה, היא ביקרה במועדון חשפנות.
מי שפרצה בתור "החשפנית שהפכה לראפרית", אוהבת להיזכר בעובדה הזו. כשהיא חוגגת יום הולדת, תקליט פלטינה משולש או ביקור ביבשת חדשה – התחנה הראשונה שלה היא הפוסיקט, והפעם היא זו שמחכה ללאפ-דאנס. אבל קארדי היא כבר מזמן הרבה יותר מחשפנית לשעבר. היחס המיוחד שלה לריקודי עמוד הוא טיפה קטנה במזרקה השוצפת שהיא קארדי בי. וואפ הוא רגע של כיול מחדש, שממצב את קארדי בפאזה החדשה שלה. בשלושת השבועות מאז שיצא, וואפ הספיק לשבור את השיא למספר האזנות בסטרימינג בשבוע בכורה (93 מיליון בארה"ב בלבד), לגרום לרפובליקנים לקרוא להחרמתו ("גרם לי לרצות לשפוך מים קדושים לאוזניים"), לליברלים לכתוב אלפי מילים בשבח שחרור מיני, ולטיקטוקרים שניסו לשחזר את אתגר הריקוד שלו להישלח למיון.
זה קאמבק אדיר עבור קארדי (27), וגם רגע של אנחת רווחה לקראת האלבום השני והמצופה שלה. כשהאלבום הראשון שלה יצא הוא זינק הישר לראש מצעד בילבורד, שבר שיאי האזנות בסטרימינג ועשה היסטוריה כשהפך אותה לאישה הראשונה שזכתה בגראמי על אלבום הראפ הטוב ביותר. עם רף ציפיות כזה, בהחלט מתחשק לנמנם רגע על ישבן רוטט לפני הצעד הבא.
מעט מגוחך לקרוא לזה קאמבק, בהינתן העובדה שקארדי פרצה כמוזיקאית מצליחה רק לפני שלוש שנים. ועדיין, כשכמעט בכל רגע נתון אפשר למצוא בטוויטר האשטאג שמכריז על סוף עידן קארדי, אלבום שני הוא הזדמנות פז לכל מי שמחכים לה בפינה. עבורה זה הרגע להוכיח שהיא לא גימיק חולף, ונסיעת המבחן של וואפ מסמנת אותו כהצלחה מסחררת.
קארדי היא הרבה יותר מראפרית, היא חוויה. היא מיצג אור-קולי. לכל אורך הדרך, האישיות שלה נמצאת בפרונט: מצחיקה, חדה, מהירת לשון, מעט מוטרפת. היא התחילה ככוכבת רשת ואישיות ריאליטי הרבה לפני שהייתה מוזיקאית, וגם במוזיקה שלה המבטא, המילים, האטיטיוד – כולם חלק מהמנגינה. ויש לה אופי. מלא. כל כך הרבה שמי שפותח את האינסטגרם שלה עלול להסתנוור. ברור שהיא כוכבת כשהיא מרוקנת חמגשית של לובסטרים במטוס הפרטי שלה, לבושה בחלוק מגבת והסכו"ם היחיד שהיא משתמשת בו היא ציפורן באורך מחוגה. כשהיא שרה את השירים שלה עם הרדיו כמו מעריצה. כשהיא מתחננת בפני קולצ'ר בת השנתיים שמסרבת לישון בשלוש בלילה שתואיל כבר לאבד את ההכרה. כשהיא צורחת על הטלוויזיה בזמן נאום של טראמפ, ואפילו כשהיא מעלה 11 סרטונים ברצף שבהם היא מתפוצצת מעצבים על ניקי מינאז', עם רולים בשיער ובלי טיפת איפור.
הבעיה היא שהאישיות של קארדי גדולה עליה. היא עול שהיא מתקשה לשאת בו לעיתים, יש לה את מגע מידאס של האינטרנט. כשקארדי מעלה סרטון שבו היא מתפלצת מהידיעות על נגיף הקורונה שהולך ומתפשט ברחבי ארה"ב, גולש שאפתן מיד הופך אותו לרימיקס ומשם הוא מזנק והופך ללהיט של הגל הראשון עם 12 מיליון צפיות. גם מבלי שהיא מוציאה מוזיקה חדשה, מספר העוקבים שלה מטפס ואמירות אגביות שלה הופכות לכותרות, שהופכות בתורן לסכסוכים. קל להבין איך אישיות כזו לפעמים מרגישה כמו קללה, וקארדי מודה שכבר ניסתה לרסן אותה. "הבנתי שאם אני רוצה להיות אמנית אני צריכה לצנזר את עצמי יותר, כי האישיות שלי מאפילה על הכל", הסבירה בראיון רגע לפני הפריצה הגדולה, "אני לא רוצה שהאישיות תבלע את הכישרון שלי". מאותו רגע היא תחבה פנימה את כל החלקים באישיות שלה שנראו לה לא מתאימים לתבנית האמנית המצליחה. אבל עם כל כך הרבה אופי, הקצוות בכל זאת קופצים מדי פעם החוצה.
זה מה שקורה למי שמחליטה לטנף עליי
מאז הפריצה בקיץ 2017 קארדי התעקשה לעשות הכל נכון. יש לה 72 מיליון עוקבים באינסטגרם, גראמי אחד, חמישה שיאי גינס והון מוערך של 24 מיליון דולר (וזו כנראה הערכת חסר). למי שעקב אחריה היה ברור מהרגע הראשון שהיא לא מסתפקת בכסף ובפרסום. לצד ציוני הדרך המקצועיים היא רצתה את סמלי הסטטוס ואת האישור של האליטות, והיא קטפה אותם אחד אחד. היא בוחרת בקפידה את הפרויקטים שלה כמו גם את האקססוריז, ונוהגת להסביר לעוקבים שלה מה החשיבות התרבותית של כל פריט שהיא מציגה לראווה ("זה לא איזה גוצ'י, שכל אחד עם כסף יכול לקנות").
יש לה עניין בתחכום, במה משדר כסף ישן ומה משדר כסף חדש. במה מקרין טעם טוב, הבנה ומודעות, ומה סתם יקר ומביך. כן, היא תרכוש שתי מכוניות למבורגיני תואמות לה ולאופסט (שליש מהרכב ההיפ הופ מיגוס, בעלה ואבי בתה של קארדי) למרות שהיא לא יודעת לנהוג, אבל היא גם תלמד על תולדות האופנה, תשתחל לרשימת המוזמנים של אנה וינטור ותלבש את הלוק המצטיין של המט גאלה על הפעם הראשונה שתגיע אליה. כדי לאזן, כמה חודשים מאוחר יותר, כשהיא תגיע סוף סוף למסיבה הכי נחשבת של שבוע האופנה בניו יורק, היא תצא משם עם חתיכה מתוספות השיער של ניקי מינאז' בין הציפורניים ועם נעל אחת בלבד.
המסיבה ההיא לא הייתה אירוע חריג עבור קארדי. הסכסוך המתוקשר והארוך שלה עם ניקי הוא אמנם המשמעותי מכולם, אבל הוא אחד משרשרת תאקלים שהיא נוהגת להסתבך בהם, החל מקרב ציוצים עם קרול בסקין (מי שעומדת במרכז הדוקו "טייגר קינג" של נטפליקס ששודר השנה) וכלה בתקיפה של מאהבת של אופסט, פרשה שההליכים המשפטיים סביבה טרם מוצו. אחד הרגעים שהפכו אותה לכוכבת ב"אהבה והיפ הופ", הריאליטי של VH1 שהשתתפה בו רגע לפני שפרצה, היה כשנעל על עקב בגובה 12 ס"מ חצתה את האולפן בתעופה ונחתה הישר על גשר האף של אסיה דייויס, הנמסיס שלה בתכנית. ממול, באזור הספות, קארדי בי נעמדה והבהירה: "זה מה שקורה כשאת מחליטה לטנף עליי". למרות הרגע הזה, קארדי לא לוהקה בתור המעיין חודדה של התכנית. היא נבחרה ככוכבת רשת שהסרטונים שלה יצרו עדת מעריצים באינסטגרם וב-Vine תנצב"ה, הרבה לפני שהיא הביעה עניין בהיפ הופ או באהבה. היא הגיעה לשם בשם האישיות, והאישיות הזו היא, אם להתעצל רגע בבחירת המילים, מורכבת.
לצד השלכת הנעליים ובניית הציפורניים, יש לה תחומי עניין של גבר שעורך בדסק החוץ ב"הארץ": מדעי המדינה, טריוויה על נשיאים אמריקאים, אוכל רחוב מושחת, זכויות מיעוטים. "אני אוהבת את פרנקלין דלאנו רוזוולט". במילים האלה נפתחה כתבת פרופיל מדוברת ב-GQ שהציגה את קארדי לעולם. שם היא הסבירה למראיינת על התכנית של רוזוולט כדי לחלץ את ארה"ב מהשפל הגדול, ההישג הגדול שלו בייסוד ביטוח לאומי, החשיבות של הניו דיל והרלוונטיות שלה לימינו. מהרגע הראשון, קארדי החליטה לרתום את הכוח שלה כדי לעורר שיח פוליטי. כמי שנסקה בשיא עידן טראמפ, היא השתמשה בפלטפורמות שלה שוב ושוב כדי להסביר סוגיות כלכליות וחברתיות, לקרוא למעריצים שלה להצביע בבחירות המקומיות והכלליות, וכמובן לקדם את ברני סנדרס.
בשלוש השנים מאז שפרצה היא עשתה את האופירה אסייג, והפכה מהמראיינת הכי לא מתבקשת - זו שעושה כותרות רק מעצם היומרה לעסוק בפוליטיקה - לתחנה הכרחית בכל קמפיין. זה התחיל עם ההתגייסות שלה כתומכת נלהבת של סנדרס, עד שהפכה לתחנה קבועה שלו בכל פעם שרצה להנגיש מידע למילניאלים. היא הפכה לצינור בינו לבין בני דורה, ונהגה להעלות אותו לשידור חי באינסטגרם או לערוך ראיונות איתו בפלטפורמות שונות (המפורסם בהם נערך בסלון ציפורניים בדטרויט). אחרי שסנדרס פרש מהמירוץ קארדי העבירה את התמיכה שלה לג'ו ביידן, והחודש פורסם ראיון שלה איתו ב-ELLE, שם עימתה אותו עם הצורך בביטוח בריאות לכל, השכלה גבוהה בחינם וצדק לשחורים שהיו קורבנות לאלימות משטרתית.
לכל אורך הדרך מבטלים את הדעה של קארדי, מסבירים לה שהיא לא יודעת על מה היא מדברת ושעדיף שתדבק במוזיקה, אבל היא מתגלה שוב ושוב כמגה-מודעת, מעורבת, משכילה ונכונה ללמוד ולנהל דיאלוג. כבר חודשים שתמונת הפרופיל שלה באינסטגרם היא שמה של בריאונה טיילור שנורתה על ידי שוטרים שפרצו לביתה. השבוע העלתה את התיעוד הקשה מהירי בג'ייקוב בלייק, שנורה בגבו מטווח אפס לעיני ילדיו, וקראה לצאת למחות. מדי פעם מתפלקת לה הערה גזענית על סינים, אבל למי לא. האופן שבו התבססה כדמות פוליטית בעלת משקל הצליח לחלץ אותה מהדימוי החד מימדי של חשפנית מהגטו, וגם תרם לאבולוציה של קארדי לקראת השלב הבא. עכשיו, אחרי שהוכיחה שהיא יודעת לשחק לפי הכללים, היא יכולה להתחיל לקמט אותם לכיוונה.
אני לא אתן לכם את זה בחינם, תשלמו
קארדי בי נולדה בשם בלקאליס אלמנזר לאמא טרינידדית ואבא דומיניקני. היא גדלה בברונקס אצל סבתה שהתקשתה לפרנס אותה, והפכה כמו רוב חבריה בשכונה לחלק מכנופייה. בגיל 19, כשהמנהל שלה פיטר אותה מהעבודה במינימרקט, הוא ייעץ לה לחצות את הכביש ולהגיש מועמדות למועדון החשפנות הסמוך, כיוון שחשב שהג'וב יתאים לה יותר. הוא צדק. קארדי השתלבה בטבעיות בעבודה החדשה. מהר מאוד היא זיהתה שהקולגות עם הישבן הדשן מרוויחות הכי הרבה, והחליטה להשיג לה גם כזה. היא הוציאה 800 דולר על זריקות פיראטיות של חומר לא חוקי, שדלף במשך חמישה ימים אחרי ההליך. זה עבד.
בניגוד לעבר שלה כחברת כנופייה, שבו היא לא מתגאה, את פרק החשפנות היא זוכרת לטובה. מבחינתה, זה היה הצעד שאפשר לה לצאת ממערכת יחסים אלימה, לחזור לקולג' ולרכוש השכלה. בלי הכסף שהרוויחה שם, אין לדעת איפה היתה היום. ובכל זאת, היא דואגת להזכיר מדי פעם שבמצב שהיא הייתה בו, ושרוב האנשים שגדלה איתם עדיין נמצאים בו, אין הרבה אופציות על השולחן. בשנה שעברה, כשהתעוררה שערורייה כשהתגלה שנהגה לשדוד חלק מהגברים שבאה איתם במגע במועדון, היא הסבירה: "אני לא רוצה לעשות לזה גלוריפיקציה. הרבה ראפרים מאדירים רצח, אלימות וסמים – אני אף פעם לא האדרתי את הדברים האלה, ודאגתי לא להכניס אותם למוזיקה שלי כי אני לא גאה בהם ואני מרגישה אחריות שלא להאדיר אותם. אלה הבחירות שבחרתי כדי לשרוד, מתוך אפשרויות מאוד מצומצמות".
במקביל לעבודה במועדון היא תחזקה חשבונות סושיאל שהלכו וצברו פופולריות. משם היא עשתה את מה שכבר הפך למסלול הקלאסי: כוכבת רשת-ריאליטי-אינסטגרם-אימפריה. בחמש השנים האחרונות קארדי עשתה דרך. ממשתתפת בריאליטי על חייהם של אמני היפ הופ מתחילים, היא הפכה לשופטת בריאליטי של נטפליקס שמחפש אחר כשרון ההיפ הופ הגדול הבא; ממי שנותנת לאפ-דאנס בחיים האמיתיים, היא התקדמה למי שמלמדת את ג'יי לו איך לעשות את זה ב"נוכלות בלי חשבון". עכשיו, כשהיא בראש הפירמידה, מגיעה קארדי החדשה.
לכאורה, איך אפשר להחביא אישיות כזו? היא תוקפת מכל פינה. אבל קארדי התעקשה. היא העידה שניסתה כמה שיותר להצניע את הדיקציה שלה, להישמע לחוקי הדקדוק ולטאטא החוצה כל דבר שיגרום לאנגלית שלה להישמע יוצאת דופן. היא הלכה לפי המודל של ליידי גאגא, שאותה העריצה בתיכון, וניסתה ליצור לעצמה פרסונת דיוה, של אמנית רצינית, הרחק מקארדי של הסרטונים והפאן.
על יכולות השליטה והאיפוק שלה אפשר ללמוד גם מההתנהלות שלה סביב מערכת היחסים התנודתית עם אופסט, בעלה ואב בתה. אם במקומות אחרים בורחת לה הקארדי הישנה, כאן היא יודעת להישאר מחושבת ובשליטה. אחרי פרידה זמנית אחת ושערוריות בגידה רבות, היא החליטה להפסיק לעסוק בנושא. 'אנחנו ביחד וזהו', 'לכל אחד יש את הגישה שלו לדברים האלה', 'כבדו את הפרטיות' וכו' וכו׳. האישה שהעלתה בעבר סטורי כשהיא כורעת מעל בּידֶה מכירה פתאום במושג "גבולות".
כדי לנעול את העניין סופית ולהוכיח שסלחה לו, היא העניקה לו ליום ההולדת מקרר שבו מצטננים חצי מיליון דולר במזומן. אחר כך הם יצאו לבזבז אותם יחד על חשפניות. החודש היא כבר הודיעה שבאלבום החדש היא תעסוק במשברים שחוו. הסיבה: כסף. "אם אתם כל כך סקרנים לגבי מערכת היחסים שלי ובלה בלה בלה אז אני אכניס את זה למוזיקה וזהו, ואז תוכלו לקנות את זה. אני לא אתן לכם את זה בחינם".
ההרמון של קארדי
אם לפני שנתיים העולם עסק ב-(BDE (Big Dick Energy, אז ראשי התיבות של הקיץ הזה הם לגמרי WAP. שבועיים אחרי שיצא כבר היו מעל 200 אלף טיקטוקים בכיכובו, והיום התגית באפליקציה עומדת על לא פחות מ-3.7 מיליארד צפיות. זה לחלוטין סיבוב ניצחון עבור קארדי, שהתחפרה בעבודה עליו אחרי שהסינגל האחרון שלה לא התקבל כפי שציפתה. היא מתייחסת לאמנות שלה ברצינות רבה, ועובדת קשה כדי לשמר את מה שהשיגה ולהתפתח כיוצרת, אבל הפעם נראה שגילתה שלאמנות שלה לא תזיק מעט מאותו חוסר חשיבות עצמית שמאפיין אותה מחוצה לה.
וואפ הוכיח שוב שיש לה את היכולת למצוא את שילוב המילים המצחיק, הבוטה, המופרך והמדבק ביותר. אבל יותר מהכל, הוא הוכיח שקארדי של 2020 היא שוב קארדי אחרת. אם לפני כן הייתה מאופקת וניסתה למנן את עצמה, עכשיו היא מזריקה את האישיות שלה גם למוזיקה. היא הבינה שהיא לא צריכה להתחפש לאמנית לפי מודל שהיא העריצה בתיכון. מה שהופך אותה לכוכבת כל כך גדולה זו היא. אין תחרות בין המוזיקה לאישיות; בעידן הסושיאל הם אחד, האישיות היא לחלוטין חלק מהכישרון שלה. אם בשיר, בסרטון שהיא מעלה או בשיחה עם ביידן - בכל משפט שלה מוכמן מטען צד של צחוק ופליאה. כל תוצר שלה הוא טבלת שוקולד עם סוכריות קופצות. היכולת שלה להצחיק, להפתיע, ליצור סיפור קטן בכל דבר שהיא עושה, לחרוג מהתבנית, היא כוח על שאין סיבה לנסות להצניע. כשהיא מדקלמת את המילים של וואפ או כשהיא מצטלמת לראיון, קל לראות שגם היא נהנית ממשחק הניגודים הזה, מהבעת ההפתעה שהיא מייצרת אצל מי שעומד מולה.
אם לשפוט לפי וואפ, נראה שקארדי מתחילה להשלים עם האישיות הזו, ולהבין שהיא מקור לגאווה וגם מקור הכנסה. כל אותם דברים שפחדה שישתלטו על העשיה שלה הם היום דברים שהיא שולטת בהם. זו הסיבה שהחליטה להפסיק לחלק את עצמה בחינם ל-72 מיליון העוקבים שלה באינסטגרם, ולפתוח חשבון ב-OnlyFans, פלטפורמה שמאפשרת לאמנים לגבות כסף על מנוי חודשי, תמורת תוכן בלעדי למעריצים. למרות שהפלטפורמה ידועה בכך ש"תוכן בלעדי למעריצים" הוא שם קוד אצלה בעיקר לפורנו, קארדי כבר הכריזה שהיא לא תראה שם "כוס, ציצי או תחת – זה יהיה מקום שמוקדש רק למעריצים שלי ולי". המהלך הזה צפוי להכניס לה בין שלושה ל-18 מיליון דולר בחודש, לפי ההערכות של OnlyFans.
אם בהתחלה היא רכשה עוד ועוד תיקי בירקין נדירים כדי להשתייך למועדון דמיוני של יוקרה, היום היא מוסיפה להם חותם אישי עם ציורי ספריי והדפסי בנדנה. צעד של השלמה, ביטוי עצמי, וכן, גם של כיעור לא מבוטל. ככה זה כשאת מפלצת אופי, זה לא תמיד חינני. תהליך ההשלמה כמובן לא תם שם. אם לאורך הקריירה היא הייתה ידועה בתור שולפת הציפורניים ומשליכת הנעליים, בוואפ היא עובדת על תיקון התדמית הזו. בניגוד לניקי מינאז', שראתה אותה כיריבה שיש להשמיד, קארדי מראה שהיא מאמינה בתורת הברק הפמיניסטית. היא לא מסתפקת בשיתוף פעולה עם ראפרית אחת, אלא מציגה בקליפ גם מבחר של ראפריות אפ-אנד-קאמינג, שהיא מאמינה בהן ומעוניינת לקדם. היא יוצרת את ההרמון של קארדי, מציגה את הכוח שצברה דווקא בכך שהיא חולקת אותו עם נשים אחרות. הקץ לנשק. קארדי כבר לא צריכה להגדיר את עצמה דרך סכסוכים. יש לה וואחד אופי, היא שמחה בו, היא מזהה אותו כנכס ולא כעול. ואם היא בטוחה באישיות שלה, היא כבר לא צריכה לראות נשים אחרות כאיום.
כמו רבים בתעשייה שלה, גם קארדי אובססיבית לתארים, פרסים ודירוגים שרלוונטיים היום בעיקר למגזיני מוזיקה עם תפוצה הולכת ופוחתת. מהלך ההתמסרות שלה לאישיות הגרנדיוזית הוא לא רק אקט של התפייסות שלה עם עצמה, הוא גם מבטא הבנה עמוקה של רוח הזמן. הבנה שהיום הפרדה בין האמנות לאישיות, בין החיים למוזיקה היא לא רק לא רלוונטית, אלא מנוגדת לעולם שמתבסס על סושיאל וקשר בלתי אמצעי. קארדי של 2020 כבר לא מתאימה את עצמה למודל קיים. היא התגלמותו של מודל חדש, והיא יודעת את זה.