יובל לב-טוב - "עיניים שלי"
השיר הזה מתאים ליובל לב טוב והוא לקח את המתנה הזו בשתי ידיים. הביצוע שלו היה טוב, אפילו מהנה, אבל קצת עייף, ובטח שלא מצוין. אני חושב שעם קצת פחות התרגשות הוא היה יכול להשתחרר יותר ולנסוק גבוה פי כמה, כי זה היה בסביבה, אבל לא ממש שם.
ציון: 8
אוהד שרגאי - "דברים שרציתי לומר"
ביצוע מקורי, חזק, שלא מוותר על הכאב והנואשות, למרות הקצב והאנרגיות. מסוג הביצועים שעבורם נולדה התוכנית הזו. אוהד שרגאי הוא תותח אמיתי. אני מצדיע לו על הביצוע הזה, שהזכיר לי את דויד ד'אור ברגעיו היפים. על האומץ ועל הנחישות ועל השירה ברמה גבוהה ועל הנאמבר הנהדר הזה מגיע לו ציון כמעט מקסימלי.
ציון: 9.5
עידן עמדי - "חלון לים התיכון"
עמדי עלה על הקטע שבקטעים מסוימים של השירה שלו הוא מזכיר את מאיר בנאי, ואולי אפילו לא במודע ממשיך לשחק על זה. כרגע אני עוד הולך איתו ומפרגן לו. הביצוע שלו לא היה גדול, או מיוחד, או מרגש במיוחד. הוא היה חשוף מאוד, פשוט וכן, ולא שעמם לרגע, למרות שבחר בשיר שקט, עצוב אפילו. אבל העצב הזה התלבש נהדר על עיני הרוקי בלבואה הכלבלביות החומות שלו.
ציון: 8.5
בת נטף - "הילד שבך"
מיד בהתחלה של הנאמר הענק הזה חטפתי מהקול של בת צמרמורת, שלא עזבה אותי כל השיר. בפזמון הראשון הצמרמרות הזו התחלפה לזרם חשמלי והתחלתי לרעוד. הבחורה הזו, עם כל הגובה שלה והשפתיים שושנים, חיברה בעדינות ובמומחיות את הכאב והנואשות שטבועים בשיר הזה לחום, לחיבוק ולאהבה שטמונים עמוק בתוכו, כתקווה. אם יש מישהו בנבחרת הזו שהייתי רוצה לשמוע אותו יותר ויותר זו היא.
ציון: 10
יובל מרון - "כמעט סתיו"
אם יובל מרון היה זמר קצת יותר טוב - הביצוע הזה היה יכול להיות מושלם. אבל יובי הוא לא זמר גדול, אלא יותר בחור נחמד שמגיש את השירים עם החן המיוחד שלו. הביצוע שלו היה נחמד, אבל כרגיל רחוק מלהבריק. וחבל, כי בשבועות האחרונים הוא היה בקו עליה. העיבוד עשה לו טוב, אבל זה לא הספיק למצוינות.
ציון: 8.5
תהל שוהם - "התחלה חדשה"
אמרו על תהל שוהם שהיא לא יודעת מי היא ושהזהות שלה כזמרת עדיין לא ברורה. בביצוע הזה שוהם ענתה בעצמה את התשובה - היא זמרת מיינסטרים, שמנסה לשיר את כל הסגנונות, ובסוף מפסידה או מרוויחה, תלוי בבחירת השיר, בעיבוד. תהל היא סוג של זיקית מוזיקלית, שלכאורה מתאימה עצמה לסיטואציה, ולפעמים זה בעוכריה ולפעמים עובד לטובתה. הביצוע שלה הפעם הזכיר לי מסיבת סיום של כיתה י"ב, כי כמעט כל ביצוע ל"התחלה חדשה" הוא של מסיבת סיום י"ב, קשה לברוח מזה. ותהל היתה הערב מלכת נשף הסיום של עצמה. חבל.
ציון: 8.5
רוני גינוסר - "אילו הייתי איתך"
הפשטות והרגישות של רוני ניצחו עבורה את השיר הזה. היא לא התאמצה, לא השתוללה, היתה פשוט היא, וזה הספיק גם לדייק וגם לרגש, וגם כנראה לעבור עוד שלב. משבוע לשבוע (כמעט) היא שומרת על הקו שלה, בעקביות, ועושה את זה נהדר. הייתי לוקח אותה לשיר לפצועים בבתי חולים. סוג של מנחמת לאומית, רכה ומלאכית.
ציון: 8.5
דיאנה גולבי - "שלל שרב"
מתחיל להימאס לי מהביצועים של דיאנה גולבי, שלוקחת כמעט כל שיר ושרה אותו באותה הצורה (בתוכנית שעברה זה היה יוצא מן הכלל שלא מעיד על הכלל). כי כמו שאמר אייל גולן: אחרי הרבה סטייק אנטריקוט בסוף בא לך לחם עם שוקולד. וגולבי היא איטליז שלם של אנטרקוטים, אבל יש עוד מאכלים בעולם. הביצוע שלה היה ביצוע-דיאנה הכי רגיל וכוחני, ולכן משעמם.
ציון: 8
אור גלעדי - "פרח"
פראייר המפיק של ערב יום הזיכרון הבא בכיכר רבין (או בכל כיכר אחרת בארץ) שיוותר על הביצוע הזה של אור גלעדי אצלו באירוע. בן ה-16 שנראה כמו בן 12 והתחיל את העונה כגימיק, הפך בהמשך לגבר ולזמר לגיטימי. הערב הוא חזר אחורה, למשבצת ילד הפלא, אבל איזו חזרה, ואיזה פלא נפלא. הוא בחר את השיר הנכון שהתלבש עליו נהדר. בלי סלסולים, בלי תופים, בלי כל הרעש, ונתן ביצוע מושלם שגם אם אתה סתם ציניקן, בכל זאת הוא צובט בלב, שלא לומר מזיל דמעות. ילד, גבר, אור, ריגשת לי ת'צורה בן אדם.
ציון: 10
נועה דויטש - "איך קוראים לאהבה שלי"
השיר הזה של פוליקר הוא אחד העדינים והיפים שלו. ואז באה נועה דויטש ומחרבת לו את הצורה עם הקול הגס והשירה הפשטנית והלא יפה שלה. דויטש היא אגרסיבית, וכשהיא לא שרה עם אגרסיות זה פשוט משעמם. וכשהיא כן שרה עם אגרסיות היא הורסת שירים עדינים. השבועות עוברים, הרמה עולה, אנשים עפים, הזמרים הטובים מתבלטים, ודויטש לא התקדמה סנטימטר בתקופה הזו, לא מתאימה את עצמה לסטנדרט הנוכחי.
ציון: 7
אבי בן אבו - "הצל ואני"
זה שיר רוק סוחף ובן אבו, שיודע שהוא לא רוקר אמיתי, או לפחות לא מראה את העוצמות האמיתיות שלו, שר אותו באדישות, כמעט אפאטיות. רק בברייק הוא התעורר פתאום, והתחיל לתת מעצמו יותר. עדיין זה רחוק מאוד ממה שהוא באמת יכול להעניק לעולם. ביצוע חיוור יחסית ליכולות של הזמר ששר אותו.
ציון: 8
מעיין בוקריס - "היי שקטה"
את החלק השקט של השיר בוקריס שרה כמעט מושלם. הקול הרך והצלול שלה ליטף את האוזניים. בקטע שבו היא התחילה לפתוח את הקול ההנאה רק הלכה והתעצמה. היא שרה כמו זמרת שמכרה אלבום זהב ועולה מול היכל תרבות מלא. השירה שלה הזכירה לי את ריטה, ואת ריטה אני אוהב.
ציון: 9.5