בשלב הזה של העונה אנה אקהרד היא נכס, משום שהיא בשלה ומוכנה הרבה יותר מזמרים אחרים. השירה הרגישה שלה כאן, המתייפחת, מתנגשת שוב ושוב על עוצמת הלהקה, ויכולה לה. זה רוק יבבני, שמחבר זעקה חלושה עם פלייבק רועש, משהו שיכול לעבוד רק אם שני הצדדים טובים. ואקהרד מצויינת, נשארת עדינה, כמוסה, מקוננת, מכובדת, ממוקדת, מפוקסת, גם כשהלהקה לא עוזבת אותה ולא מרפה ממנה. בסוף היא מרימה את עצמה ומוציאה את הריאות בצעקה אמיתית ומרגשת והתוצאה היא קונטראסט עצום בין העיבוד הגדול לבין השירה המיוחדת. אקהרד לא חיפשה כאן תחכום או קשקושים. היא שרה ישר לתוך השיר, עם המון רגש מצד אחד ועם המון איפוק מצד שני (עד אותה צעקה גדולה). זה היה יפה ואפילו מרעיד מעט.
ציון: 8
תום הלכה על שיא העדינות. היא היתה רכה, נעימה, נוזלית, הקול שלה התפתל באויר כמו נחש על צוקים במדבר, כמו מים בערוץ נחל. היו לה כמה יציאות נהדרות כמו הה"א הגבוהה ב"בהרהורי החטא" או ההתייפחות הקטנה ב"אישה, או מישהי". זה היה יפה. וכשהיא הגיעה ל"נה נה הנה נה" היא הקסימה ממש - ילדית, פעוטה, רכה, מתוקה, מדהימה כל כך והכי מרגשת. תום למעשה החזירה את השיר הזה למקום המקורי שלו מהביצוע של שלמה ארצי מהאלבום "דרכים" לפני שהוא עבר מטמורפוזה בהופעות הגדולות של ארצי עם שירת הקהל. תום היתה עדינה, הכי אמיתית והכי מדויקת, כמו מלאכית הרוחצת במי מעין. נשמה קטנה ששרה כמו נשמה גדולה.
ציון: 8.5
עדי ארגלזי בחרה שיר לא קשה – קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי לזמרת ברמתה. הביצוע שלה היה מפוזר, לא מדויק, היא לא שלטה בשיר עד שלב מאוד מתקדם של הנאמבר, אלא נגררה אחרי הקצב, ניסתה לרדוף ולעקוב אחרי הטקסט המהיר, רדיפה שהיתה כמעט חסרת סיכוי. קשה מאוד לשיר מהר שיר שלא שרת המון פעמים בעבר, או עשית עליו המון חזרות, בטח שלא במעמד כל כך מלחיץ כמו פתיחת שלב הנבחרת ב"כוכב נולד". איך גידי גוב עשה את זה בגיל 21 בפסטיבל הזמר של 73'? הוא היה לפני כן שלוש שנים בלהקה צבאית וכבר היה זמר מצויין. חוץ מזה, הוא גידי גוב. ארגלזי, עם כל הסימפטיה אליה, עוד רחוקה משם. מעבר לזה, היא לא הצטיינה גם בביצוע הקולי, בלשון המעטה. המניירה הקולית הריקי גלית שלה חזרה בגדול. אני חושב שלמרות האנרגיות הגבוהות מדובר בביצוע בינוני, וחבל.
ציון: 6
גיל נגר – "בהיאחזות הנח"ל בסיני"
גיל נגר נשמע כאן כמו שילוב של ישי לוי, חיים משה ואיתמר כהן, הדוד של יזהר וורדינה, שכיכב לפני 40 שנה בלהקת הנח"ל. הביצוע שלו היה טוב, אבל לא מצויין. הוא שר יפה עם צבע הקול המוכר והמיוחד שלו, אבל לא מספיק היה מחובר למה שהוא שר, למילים, לטקסט. זה הזכיר את חיים משה ושלומי שבת שרים לפני 30 שנה שירי ארץ ישראל היפה בערוץ הראשון. נגר מוכשר מאוד, אבל הוא עדיין לא מספיק משוכלל בשביל לתת שואו אמיתי ב"כוכב נולד". אני חושב שהטריק על שם לירון רמתי של לשיר שיר ישראלי ותיק בעגה מזרחית ובכך להקסים את כולם מכל הכיוונים - עדיין לא עובד עבורו. מבחינת גרון הוא עשר, מבחינות אחרות - הרבה פחות.
ציון: 7
שרון קידושין מקסימה. שרה נקי, מדויק, עם המון הבעה אישית שקט פנימי והתמקדות בשיר ובמה שהוא אומר. היא יפה גם מבפנים וחכמה גם כלפי חוץ. תענוג של זמרת עם איפוק ששווה זהב. בניגוד לביצועים אחרים בכוכב נולד, כאן היא התחילה נפלא ולאט לאט התפיידה. הפתיחה היתה רוויית קסם, עצמתי את העיניים ודמיינתי את עצמי שוכב במיטה כשהגברת קידושין שרה לי שיר ערש, אבל שם בערך הקסם הסתיים, היא מעט ולא הצליחה לפתח את הביצוע שלה מעבר לרמת שיר הערש, עד שכמעט יכולתי לחשוד בה באנמיות. נכון שזה היה יפה, אבל היא צריכה להיזהר שלא להתכלות כפוני של טריק אחד.
ציון: 7
אסף ברמן – "אתם זוכרים את השירים"
זה הביצוע הכי טוב שלו מתחילת התוכנית, ועדיין מדובר בביצוע נחמד, ראוי, יפה, אפילו טוב, אבל לא מבריק. אם נסלח לו לרגע על כמה זיופים קטנים, ברמן הביא נועם הליכות כששר את הבית ומוזיקליות יפה מאוד בפזמון. הוא שר מקסים ברגעים מסוימים ופחות מקסים באחרים, אבל בכולם הוא ניסה להביא מעצמו לתוך השיר. לטעמי הוא השיב בנאמבר הזה את הכבוד לקלאסיקה של חנן יובל ויהונתן גפן, וניגן על מיתרים שנוגעים בלב, אבל הוא לא הביא אלמנט יוצא דופן או מיוחד שמשאיר אותך בפה פעור. אולי זה עניין של אופי וברמן הוא נייס גאי אמיתי. לכן הוא צריך בשלב הבא לחפש אצלו את השפיצים. כי להיות נחמד עובד ב"כוכב נולד", אבל רק עד שלב מסוים.
ציון: 7.5
חביבה מרקוביץ' לקחה את השיר למקום האישי שלה והפכה אותו מלשון זכר לנקבה. זה עבד לה יפה והיא הכניסה בשיר הנשמה והקינה הזה את הנשמה הפרטית שלה. טכנית הביצוע שלה היה טוב, אבל לפעמים זה היה נשמע כאילו היא משחקת תפקיד של זמרת מזרחית דכאונית ולא נמצאת שם באמת. אולם אלה היו הבלחות בלבד. בסך הכל, ובמיוחד כשהיא התניעה את המנוע שיש לה במיתרים ויצאה לפתיחה עם חצי מאהוול היא עשתה את זה טוב מאוד. נהניתי ממנה בסך הכל, במיוחד מהיכולת הקולית, פחות מהביצוע בשלמותו, למרות שהיא היתה מחוברת מאוד לשיר הזה.
ציון: 7.5
איטן גרינברג הוא מזן הכשרונות המוזיקליים שהכל לכאורה בא להם בקלות. לכן הוא כאן, משלב בחירת השיר ועד סוף הנאמבר, עם חיוך רחב, שאומר "זה קטן עלי". כאילו כדי להוכיח שהוא יכול, כדי להראות, להפגין, אפילו להשוויץ. הביצוע שלו כמו נלקח מערב שירי אלתרמן בתאטרון הקאמרי, ביצוע עבור יושבי האורקסטרה, השורות הראשונות שלפני הבמה, או מנהלי חברות תקליטים ועורכים בגלגלצ. ברור שהוא היה מצויין, ושהוא רקם לתוך הקלאסיקה הישראלית הזו, שיר הערש הגדול של אלתרמן וארגוב, את האלמנט הפרסי, מזרחי, המסלסל, שהתיישב עם סיפור העלילה של המחזה המקורי. הכל נכון והכל בסדר, חוץ מזה שהיה חסר בו משהו אמיתי, מהבטן, מהקרביים. כבר ראינו את גרינברג מביא את עצמו מהמקומות האלה, אולי בביצוע הזה זה לא התאים. הוא צריך להיזהר שלא ליפול בהמשך לשאננות. אם הוא ישמור על עצמו - סיכוי גדול שהוא בדרך לגמר.
ציון: 8.5
חביבה מרקוביץ' החביבה שרה בתחילת השיר הכי עדין שהיא יכולה וזה היה נפלא. הביצוע שלה לבית שלה נגע לי באמת בלב, וכשהיא נכנסה לפזמון החמלה שהיתה לה בקול הפכה לכאב. כמו ב"איני יכול" שהוא שיר גדול על פרידה וקנאה עזה, גם ב"אלה", שיר לא פחות גדול על פרידה בדרך, על בחורה אבודה, מסכנה שעוד רגע יישבר לה הלב, מרקוביץ' קוננה עליה בשיא הרגש, העניקה לה עוד ועוד רחמים. הפזמון השני שלה היה ברמה גבוהה מאוד, כל כך איכותי. היא נלחמה על חייה ואני התמכרתי לצבע הקול המיוחד שלה, לחספוס הנדיר. היא כולה היתה נואשת ומלאת יגון, מהול ברחמנות, נעה ונדה בין תקווה להיעדרה. כמעט נחנקתי ממנה.
ציון: 9
גיל נגר שר כאן מצויין. הוא עדיין נשמע כמו ישי לוי וכנראה יישמע ככה תמיד, אבל ברגע שעוברים את המשוכה הזאת מקבלים זמר מבצע שהתחבר היטב לשיר היפהפה הזה שעמיר בניון יצר עבור גידי גוב. גדלתי על גיד גוב כל חיי, והוא מאלילי ילדותי ונעוריי, אבל הביצוע של נגר היה בעיני יפה יותר מהמקור שלו, עניין של טעם, של צבע קול מנצח. אהבתי כאן את נגר מאוד, כי הוא שר בהתכוונות, הבין מה הוא שר, ידע איך לעבוד נכון עם הקול, איך לגעת במקומות בהם לא נגע קודם לכן בתחרות הזו, הוא היה מרגש, ובסך הכל נתן אחלה ביצוע. סחתיין.
ציון: 8
בחירה נכונה של אסף ברמן. ראשית כמובן שיר של נינט, ואין כמו אזכורים של זוכת העונה הראשונה המיתולוגית בעונת עשור הטרייה. שנית, השיר הזה מתאים לברמן והוא יודע להגיש אותו כמו שצריך. יש לו כאן כר נרחב של אפשרויות והוא בוחר להיות מלא ברגש אבל לא רגשני מדי, נוגע-לא-נוגע בקיטשיות, שומר על עצמו שלא לגלוש. הפעם לא רק הקטעים שקטים שלו היו טובים, אלא גם הקטע הרוגש יותר. מתחילת התחרות ברמן לא הפגין קול גדול בצורה יוצאת דופן, אבל עם מה שיש לו הוא נתן כאן את המקסימום. היה רגע אחד שבו הוא אפילו ממש ריגש, ונגע בעצב חשוף. אסף ברמן בהחלט שיחק אותה בנאמבר הזה, והראה שהוא לא רק תלתלים חיוך ונחמדות, אלא גם זמר, כל הכבוד לו, ועכשיו הוא חייב למצוא את הטריק הבא שישאיר אותו בתוכנית, כי בהמשך הוא יתקל בתחרות עם מבצעים חזקים יותר.
ציון: 8
>> הצביעו והשפיעו במצעד הלהיטים השבועי של mako, שירונט והתחנות האיזוריות