קלרה סבג - הייתי בגן עדן
את האודישן הזה אני לא אשכח בחיים. קלרה סבג, הילדה הקטנה (והגדולה מהחיים) שמתגעגעת לסבתא ז"ל, בוכה במשך דקה וחצי ואז, בשנייה, עפה לביצוע אדיר, עם עומק, עם יכולות, עם נשמה. לא רציתי שהיא תפסיק לשיר, אבל זה נגמר מהר מדי. כבר כתבתי אחרי התוכנית הקודמת שסבג היא זמרת סול גדולה בסגנון ארית'ה פרנקלין, ואני שמח שגם יאיר ניצני חושב כמוני.
קלרה סבג היא פוטנציאל שכוכב נולד רק יכולה להתחיל במימוש שלו. אם היא תעבוד נכון הכישרון שלה והלב שלה עוד ייקחו אותה רחוק מאוד. מחזיק לה אצבעות.
ציון: 8
רועי אביטל - "אבסורד"
את השיר הזה התחיל שלמה ארצי בתיאור ההופעות שלו בקיסריה. השמש שלו זורחת תמידית, והוא ממשיך ממנה לאהבה. ורועי אביטל לקח את השמש הזו והאהבה הזו ונתן לה את האינטרפרטציה שלו, האישית. זה היה יפה לכשעצמו, אבל לא המריא מספיק גבוה. לא נגע במקומות שבהם זה אמור לגעת.
בנאמבר אקוסטי רק עם גיטרה אתה צריך להיות מאוד מדויק ומאוד טוב כדי לתת ביצוע ממש טוב, ואביטל לא הגיע לשם. הוא היה אמיתי, מבחינתו, ואני בטוח שהחברה שלו התרגשה מכל שנייה, אבל הוא היה פשוט מדי לטעמי, לא מספיק מבריק, לא מספיק מתוחכם.
ציון: 6
לידור סולטן - "עד מתי אלוהי"
לידור סולטן שר זוהר ארגוב ברמה סבירה. בבתים, כשהוא שר נמוך, זה מזכיר בעיקר את מושיק עפיה. בפזמונים הוא קצת פותח את הקול שלו אבל זה עדיין לא מספיק מעניין. הביצוע שלו היה טוב, אבל ממש משעמם. הקול שלו יפה, הקול שלו עמוק, אבל איך שהוא שר זה פשוט נשאר שם בביצוע, לא ריגש אותי, לא נגע בי, לא עשה לי הרבה.
אני מאוד מעריך את היכולות של סולטן הצעיר, אבל בביצוע הזה הוא היה הרבה פחות סולטני, הרבה פחות חגיגי. לא התעלה, לא הצטיין, הוא יכול לשיר הרבה יותר טוב, וחבל.
ציון: 6
נעמה כהן - "בסוף מתרגלים להכל"
אני רוצה כרטיס להופעה של נעמה כהן. כן, כבר עכשיו. בהתחלה היא היתה רק אתי אנקרי, אבל עכשיו היא הרבה יותר. היא גם בת נטף והיא גם אדר גולד והיא בעיקר נעמה כהן, זמרת רוק מדהימה, שנתנה ביצוע רוקיסטי מצויין, והעיפה את האולפן, ואנחנו עוד בשלב האודישנים.
הבחירה שלה בשיר היתה מעניינת, לא להיט ענק, אבל שיר טוב של דודו טסה, שהיא לקחה אותו למקום אחר לגמרי, מקום שלה, חד, מדויק, מכסח, אבל בלי לצאת לגמרי מהכלים. נעמה כהן היא אחת הפייבוריטיות שלי לא רק לעונה הזו, בכלל לשנים הבאות.
ציון: 10
קרן כהן - "אהבה אסורה"
קרן כהן בחרה שיר נכון, שבו היא יכולה להביא לידי ביטוי את הקול האדיר שלה. היא שרה כל כך שונה מהמקור של זהבה בן, עד ששוכחים כמעט את הביצוע המקורי. הביצוע שלה היה כמעט מושלם, נהניתי מכל שנייה בו. היא היתה חמה ומדוייקת, מעט דודתית אבל דודה שהיא גם פיה מלאכית. הקול שלה וההגשה שלה שידרו שהיא שם כל הזמן.
אני חושב שזה היה אחד הביצועים היותר טובים ומדויקים שהיו באודישנים בעונה הזו, ובכלל. קרן כהן היא זמרת אמיתית, אישה בשלה שחצתה את גיל 30. לא בטוח שהיא צריכה את כוכב נולד כדי לפתח קריירה.
ציון: 8
עידן חיים – "משהו חדש מתחיל עכשיו"
כשצפיתי בביצוע של עידן חיים בפעם הראשונה לא התלהבתי ממנו, בלשון המעטה. היה נדמה שהוא לא התחבר לשיר, לא ישב טוב בתוכו, ניסה לעשות מעצמו, כזמר, משהו שהוא לא הוא באמת. אבל בצפייה שנייה ושלישית הדברים כבר נראים אחרת.
עידן חיים לקח את השיר היפה הזה של דני רובס ונתן לשיר להוציא ממנו את החיוך, את הרכות, את הנועם, את הרצון להשביע את רצונו של הקהל. ובעניין הזה אני הולך איתו. זמר גם יכול לקחת שיר שהוא לא בז'אנר שלו ולהתאים את עצמו אליו, כדי לגלות בעצמו דברים חדשים. לגיטימי בעיני. אהבתי. אחלה ביצוע, לא גדול אבל סבבה.
ציון: 7
מלי שלום – "חמימות חולפת"
מלי שלום היא לא באמת זמרת רוק, היא קריקטורה של זמרת רוק מהאייטיז. ככה שרו פה בשנות ה-80', כשלאנשים לא היה נעים להגיד לזמרות שהן עושות מעצמן צחוק. אולי היא בחורה עם מודעות עצמית, אבל על הבמה אין לה שום מודעות לאיך שהיא עוברת, לאיך שהיא שרה. הסגנון שלה מוגזם, צעקני, המוני, פריקי.
אולי לשיטתה היא מעולה, כזמרת יש לה יכולות מוזיקליות, יש לה קול, אבל ההגשה שלה והאופן שבו היא זזה על הבמה פשוט לקוחים מעידן פרה-היסטורי שאבד עליו הכלח. ולא, זה לא כמו איימי וויינהאוס או הבנות נחמה שחוזרת אחורה לשנות ה-50', זה דומה יותר לסי היימן ברגעיה הנוראים ביותר.
ציון: 5
דוד לביא - "אין לי אהבה"
דוד לביא היה מצויין. הוא עשה ל"אין לי אהבה" של שימי תבורי את מה שליבי רן עשה לפני שלוש שנים ל"סיוון" של יגאל בשן. לקח שיר אהבה פופי ועממי ועשה ממנו רוק דרמטי ומדויק, שמתחיל שקט ונעים, ובהמשך פותח את הקול חזק, מרביץ יבבה, תוקע צעקה יפהפיה. זו הפעם הראשונה בעונה הזו שאני מצליח להתחבר אליו ממש ולהעריך אותו.
היה חסר לי שהוא ממש יקרע את עצמו עד הסוף, אבל חוץ מהקריעה זה היה שילוב משובח של הגשה, הבעה, אומץ וזמר שיודע בדיוק מה הוא עושה, מאיפה הוא בא, לאן הוא רוצה להגיע ואיך עושים את זה. יופי של נאמבר של מבצע מחונן.
ציון: 9