חמי רודנר הוציא את השיר "זמן אסיף", סינגל ראשון מאלבום סולו חדש. רודנר עצמו כתב והלחין, ואת העיבוד יצר יחד עם ערן ויץ, שותפו המוזיקלי ליצירת האלבום החדש. לפי רודנר, השיר נכתב לפני כארבע שנים, באוסטרליה, בזמן שהוא ואשתו עמדו בפני הרחבת המשפחה, מתוך תחושה של חשש מפני הבאות.
בשיר חוזר רודנר בחלומות למחוזות ילדותו, קיבוץ גבעת ברנר. לאורך השנים ובהזדמנויות שונות חשף רודנר את החיים הלא קלים שעברו עליו בקיבוץ, עד שבחר לעזוב אותו ולעבור לעיר הגדולה. חלק מהזכרונות אותם הציג בעבר היו מרים. כעת, במעין תחושת התפייסות עם המקום והזמן בהם גדל, רודנר מגיש כאן אווירה של געגוע מתקתק ונוסטלגי מתמיד.
ובתוך תחושת השלווה מפעם אליה הוא כמה, מוצא רודנר את הנקודה בה הוא יכול "לאסוף את עצמו" ולהיות לאב, כאשר הוא מצד אחד לכאורה "סוגר מעגל", משלים עם עברו ונכון לאבהות, ומצד שני חרד כלפי העתיד ושואל מה השתבש, איך לא להתייאש ואיך להמשיך לחלום. הוא בא מתוך חלום על ילדות שהשאיר מאחור, ומבקש להמשיך הלאה אל חלום האבהות.
העריסה המוזיקלית שיוצרים כאן רודנר ווייץ מכילה את המילים הנעימות אך הטעונות האלה בצורה כמעט מושלמת. היא מעניקה את אותה תחושת חלום מתקתק, אך בה בעת משדרת שלא הכל רגוע.
כמו כן, ניתן לומר כי "זמן אסיף" מהדהד כמה שירים מוכרים ואהובים במוזיקה הישראלית. ראשית, את "זה אותו הקיץ", שיר מוקדם יותר של רודנר מתוך האלבום "מכונת השירים הגדולה" בו צרורה נוסטלגיה לזמנים אחרים וילדים ברחובות בזמן ש"אנחנו גדלים ונעלמים". שירים נוספים שמהדהדים כאן, ולו בשל נקודת המבט הנוסטלגית (אם כי השיר של רודנר מורכב מהם) הם "דרך הכורכר" שכתב יעקב גלעד ומבצע אריק סיני, "ימי בנימינה" של אהוד מנור ואפילו "נוף ילדות" של שלמה ארצי.
ואיך אפשר בלי להזכיר את התמונה המצורפת לשיר, בה מזכיר רודנר יותר מכל את שלום חנוך על עטיפת האלבום "חתונה לבנה", וכמו אומר לנו - גם אני גבר באמצע החיים שעובר שינוי משמעותי שאחריו חיי ישתנו ולא יהיו עוד כבעבר.
"זמן אסיף"
"בחלומות אני חוזר, חוזר לכפר ההוא של ילדותי, אותו מקום אותה שעה, הריח המוכר עצי הפרי
בחלומות אני זוכר, את כל מה שהשכחתי מעצמי, זמן בין ערביים אין סופי, יפה קצת עגמומי חצי מצב נפשי, חזרתי אל ביתי אל ילדותי
אולי הגיע זמן אסיף עכשיו, אסוף את עצמך היה לאב, הילד שאליו אתה נכסף, יתגעגע יפחד יאהב, ישמח יצחק יהיה לאב
הזמן לא מעניק דרכון, והעכשיו הוא קוביות בטון, אתה תוהה מה השתבש, לאן הלכה האש איך לא להתייאש, איך להמשיך לחלום איך להמשיך, לחלום
אולי הגיע זמן אסיף עכשיו.."