כמעט בכל פעם שיונתן שפירא צריך להציג את עצמו או לרשום את שמו בטופס כזה או אחר, הוא נתקל בתגובה הקבועה - ציטוט השיר ההוא של איה כורם, "אבל אמא לא הכירה את יונתן שפירא". יותר מעשור אחרי, הוא נזכר בתקופה ההיא שבה שיר שמוקדש לו היה הלהיט הכי גדול במדינה. "זה היה גם מוזר וגם משעשע וגם מחמיא", הוא אומר. "היום זה בעיקר משעשע אותי, וקורים לי מלא סיפורים מצחיקים אחד לכמה ימים בעקבות השיר הזה. אני ואיה מיודדים, ובן הזוג שלה מנגן בכמה שירים באלבום".
יונתן שפירא לא מפורסם רק בזכות אותו שיר, אלא גם ובעיקר בעקבות פעילותו הפוליטית. עולמו של שפירא, שמגדיר את עצמו כמי שכל חייו הלך בתלם, התערער במהלך שירותו הצבאי כטייס בצה"ל. הוא יזם את מכתב הסרבנים, לקח חלק במשטים לעזה ועד היום פעיל שלום בדרכים שונות. כעת, שנים רבות אחרי מכתב הסרבנים המפורסם, כשהוא בן 45 ואבא, הוא פונה לעולם המוזיקה ומשחרר אלבום בכורה בהפקת יהוא ירון.
"תמיד התעסקתי במוזיקה, כבר בתור ילד", הוא מספר."אחרי הצבא למדתי ברימון וניגנתי בכל מיני הרכבים אבל לאחרונה החלטתי לעשות משהו עד הסוף ויצרתי קשר עם יהוא ירון, משם התגלגלו הדברים לאלבום. אני חושב שיהוא ירון הוא מוזיקאי מדהים וגם בעל יכולת מאוד מיוחדת להיכנס לתוך טקסט ולקבל החלטות אמנותיות שלפעמים למי שכותב, לאמן המבולבל והמתבלט, קשה לקחת. יהוא, חוץ משהוא כותב ושהוא מעבד, יש לו את היכולת המאוד נדירה הזאת לעזור גם במקום של המילים".
השירים באלבום, איתם מסתובב ומופיע שפירא ברחבי הארץ, בנויים על מוזיקה נעימה וארצישראלית יחד עם טקסטים ביקורתיים שסודקים עמוקות את האתוס הלאומי על צדדיו השונים. שפירא מסביר: "הדיסוננס הזה פשוט קיים בתוכי כמו בעוד הרבה אנשים אחרים פה. מצד אחד גדלנו על סוג מסוים של מוזיקה ועל שירים עם הווי מסוים, ובאותו זמן אנחנו מרגישים כל מיני תחושות אחרות על מה שקורה בתוך התרבות וההוויה הישראלית. חשבתי שזאת דרך מעניינת להוציא את זה, זה גם היה נראה לי הכי טבעי. אולי באלבום הבא אני אעשה משהו כסאח, גיטרות חשמליות ודיסטורשן".
אתה חושש מהאופן שבו המוזיקה שלך תתקבל בגלל התיוג שלך עם השמאל הקיצוני?
"אני מודע לזה, ולכן כל מקום שישמיעו את השירים וכל בנאדם שירצה להקשיב להם ישמח אותי. אין לי ציפיות שהשירים האלו יהפכו להיות בפלייליסט גלגלצ, זה משהו שכל כך אני לא רואה כאופציה אפשרית. אבל היום עם אינטרנט ופייסבוק וכל הדרכים האחרות זה לאו דווקא הדרך היחידה".
בארץ אמנים לא נוטים להתבטא פוליטית. זה חשוב בעיניך?
"אני חושב שאמנים, יוצרים, מוזיקאים, הם אנשים מהצד היותר רגיש של המפה הפוליטית, שמתעסקים בלב ובחמלה ובאמפתיה אל האחר, ולכן התשובה היא כמובן. בימים כאלה לא להתבטא ולא להביע את הדעות שלנו זאת אמירה פוליטית שמשמעותה - אני מסכים עם המצב הקיים. ברור שיש מחיר להתבטאות ולהבעת עמדה, במקרה שלי את המחירים האלו כבר שילמתי, אז יאללה, מי שרוצה לשמוע ישמע. האמת היא שהפנייה לכיוון של להוציא אלבום ולשיר היא בין היתר בגלל שיש לי תשוקה עזה לגעת באנשים שאולי לא היו רוצים להקשיב לי כשאני מדבר על העמדות שלי. אולי דרך המוזיקה זה יגע בהם באיזשהו מקום ויאפשר להם לחשוב על דברים בדרך יותר פתוחה".