השנים חולפות, טרנדים משתנים, מנהיגים עולים ונופלים, אבל אם יש משהו שנשאר יציב אלו אינפקטד משרום. הרכב הטראנס של עמית דובדבני וארז אייזן שנחשב לאחד ההרכבים הישראלים הכי מצליחים בעולם אי פעם פעיל כבר 21 שנה ועכשיו מוציא את "Return to the Sauce", אלבומו ה-11. "זה המון המון אלבומים", מספר דובדבני בשיחת טלפון מלוס אנג'לס, בה הוא חי בשנים האחרונות.
"האלבום החדש הוא חזרה למקורות. זה אלבום טראנס לגמרי, בלי הסתכלות ימינה או שמאלה, יותר מזכיר את האלבומים הראשונים שלנו. הוא התחיל לפני שנתיים, כשאני וארז סיימנו את 'Converting Vegetarians 2' והרגשנו שהגיע הזמן לעשות שוב אלבום של טראנס. אז עשינו אלבום טראנס פסיכדלי".
ב-6.4 תהיה לנו הזדמנות לראות את אינפקטד מאשרום עם קטעים מהאלבום החדש, במסגרת אירוע "סופר קלאסיקו" בלייב פארק ראשון לציון. באירוע, שיתקיים השנה בפעמים החמישית, יפגשו אינפקטד מאשרום עם הרכב ישראלי-בינלאומי מצליח אחר - הבלקן ביט בוקס.
גם דובדבני מתרגש: "הבלקן ביט בוקס הם מההרכבים הכי אהובים עליי", הוא מספר. "הם באים עם המופע החדש שלהם ומארחים עם A-WA, אנחנו באים עם המופע החדש שלנו ומארחים את סקאזי וההרכב החדש שלו, וזו הולכת להיות מסיבה אחת גדולה. לילה שלם של הרקדה מסיבית. בניגוד לסופר קלאסיקו קודמים שהיה בהם חיבור מגניב ומוזר בין אלקטרוני ורוק, הפעם זה חיבור בין פ'אנק, גרוב ורחבת ריקודים מההתחלה עד הסוף. אני צופה מסיבה שתתחיל בעשר בלילה ותסתיים ב4 בבוקר".
איך אתה וארז ממשיכים להסתדר אחד עם השני אחרי כל כך הרבה זמן?
"אנחנו קוראים לזה נישואים מוצלחים. אנחנו נמצאים כל יום ביחד. אנחנו מסתדרים ממש טוב. כדי להמשיך ולהיות כל כך הרבה שנים ביחד אנחנו לפעמים לוקחים הפסקות אחד מהשני, אבל אני והוא נהנים לעשות מוזיקה ביחד ולהיות בדרכים ביחד. חלוקת התפקידים שלנו לא כזאת פשוטה כי כל פעם מישהו אחר לוקח את המושכות על משהו אחר - לפעמים אני כותב את המלודיה ולפעמים הוא, לפעמים הוא על המחשב ולפעמים אני. זה מה שמגניב, אין לנו תפקיד ברור בעשיית המוזיקה אבל ברגע שיוצאים מהאולפן לכל אחד יש את התפקיד שלו - אני הפרונטמן והוא על הקלידים ואנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו עושים".
במעמדכם אתם עוד חוששים מתגובת הקהל כשאתם מוציאים אלבום?
"זה לא עניין של מפחיד, אבל תמיד רוצים שאלבום יתקבל טוב. מהניסיון שלנו יש אלבומים שמתקבלים ממש טוב ויש כאלו שממש לא אבל אחרי כמה שנים הופכים לאלבומים מאוד מצליחים. אנחנו לא כל כך עוקבים אחרי איך האלבום יתקדם אלא איך אנחנו מרגישים ומה אנחנו רוצים ליצור. תמיד רוצים שאנשים יאהבו את האלבום ויהנו ממנו. לגבי האלבום הספציפי הזה אנחנו כבר יודעים שהאלבום הזה מתקבל באהבה רבה ברחבות הריקודים, במיוחד בגלל שהוא חזרה למקורות אז זה יותר קל לקבל את האהדה של הרוב".
איך חיי הטראנס והפסטיבלים משתלבים עם אבהות וחיי משפחה?
"זה לא פשוט. זה אתגר מסובך. אני עושה ראיון אחרי שהורדתי את שלושת הילדים שלי בבית ספר. אבל זה החיים שלי במשך שנים, אני אוהב את זה, אשתי מכירה את זה וגם מאוד עסוקה בחייה. אנחנו מנסים לנווט בין כל הדברים, אין הרבה שעות שינה ביום. הילדים גם אוהבים את איפנקטד, הבן הגדול שלי היה איתי בפסטיבלים וכל אחד מהם לומד מוזיקה באופן עצמאי. לא שאני דחפתי, אבל אנחנו משפחה מוזיקלית".
בתור מי שהיה כאן מההתחלה, מה דעתך על הדור החדש של המוזיקה האלקטרונית בארץ?
"ישראל ומאז ומעולם הייתה מעצמה בכל המוזיקה האלקטרונית. יש לנו כל כך הרבה יצוא של אמנים שיוצאים החוצה, כי אנחנו מדינה לא פשוטה והרבה נוער בורח לעשיית מוזיקה בבית והמוזיקה הזאת היא בדרך כלל טובה מאוד. יש לנו מאפיין של מזרח תיכון שאין למוזיקה אמריקאית ואירופאית, וזה עוד תוסף של משהו מיוחד במוזיקה האלקטרונית הזאת. לכן אנחנו מייצאים אמנים כמו סקאזי, אסטריקס, גיא גרבר, בורגור, ועוד מלא דוגמאות. זה תענוג לראות את זה".