ב-18 בינואר, 2019, יהודה ביאדגה, צעיר ממוצא אתיופי שסובל מפוסט טראומה נורה למוות על ידי שוטרים בבת ים. שלשום, שלוש שנים אחרי בדיוק, הראפר והמוזיקאי ראסטה חי (נבו באקו) משחרר את "יורים עליי", שיר שנכתב כמה ימים לאחר אותו מקרה שביחד עם מותו של סלומון טקה, הציתו את המחאות של יוצאי אתיופיה בישראל.
"זה עדיין בהליך משפטי לקבוע במה ירשיעו אותו וזה נושא שצריך לחזור", מספר ראסטה ל-mako מוזיקה ומסביר למה הוא מוציא את השיר שלו דווקא עכשיו: "היו מחאות בזמנו, אבל עכשיו תורו של בית המשפט לפעול ולהשיג צדק עבור כל המשפחות של אותם קורבנות. זה מרגיש כאילו שעם כל הטרלול של הקורונה וכל הבלאגן מסביב אין לזה מקום כרגע. אז הוצאתי את השיר הזה בזמן הזה בשביל להחזיר את הנושא הזה לדיון, לשים אור על המקרה והמשפט שמתנהל כרגע".
כמו השם "יורים עליי", גם המילים בשיר עצמו, שכתב ראסטה, מלאות באמוציות: "הם עוצרים, רודפים, יורים עליי/ עוד כמה זמן ועד מתי?/ הם יחסלו פה את אחיי/ תגיד תודה שאתה חי!", ומעבירות כנראה הכי טוב את הלך הרוח של אותה תקופה: "השיר נכתב כמה ימים אחרי ההפגנות ב-2019. הייתה תחושה של תסכול אחרי שהתפרענו ברחובות, והשמענו את הקול שלנו. כל אחד חזר והבין שצריך להתחיל למחות בצורה האמיתית של החיים, אז מי שמבין קצת במשפטים הלך ללמוד משפטים, מי שהיה לו חלומות להיות רופא הלך להיות רופא - כל אחד הלך לעשות את מה שהוא אוהב ולייצג את העניין הזה של ההשתלבות בחברה הישראלית, בפני המשטרה והחוק וכל אחד עשה את המקסימום בקטע שלו".
וזו הדרך שלך.
"אני עשיתי את זה באומנות. ברור שיש עוד דברים שצריך לשנות, אבל אנחנו במקום הרבה יותר טוב ממה שהיינו לפני 7-6 שנים, הכעס והבוטות זה משהו שבא ימים ספורים אחרי שקרה המקרה של סלומון".
אתה לא מפחד שאנשים יגידו שאתה גם אלים אחרי שישמעו את השיר?
"תשמע, מי שמבין באמת מה קורה, יודע שאלימות גוררת אלימות ואני הגדלתי לעשות ולצעוק החוצה די חבר'ה, בואו נפסיק עם זה מהצד שלי, זו קריאה: 'בואו נפסיק את האלימות'. כי ברגע שיפעילו עליי אלימות, האלימות תצא ממני בחזרה, זה משהו טבעי, אתה פוחד? אתה תוקף, זה משהו טבעי. זה שיר שאומר די, אני לא מוכן יותר. ויש פה דור שלם שחי ככה, שהמשטרה ממש הציקה לו. אני בן 32, עד גיל 24 המשטרה הייתה עוצרת כל פעם לבדוק מי אני, מה אני עושה פה וכאלה. ועכשיו אני מרגיש שהגישה השתנתה. השוטרים חדשים, וגם הנחיות מלמעלה - זה נהיה נפיץ. עכשיו אם אתה יורד לבנאדם שחור לחיים, שהיית רגיל במשך 20 שנה לכפכף אותו, מחר אתה עלול להבעיר את המדינה, אז הם נזהרים".
במשך כל השיחה ראסטה נשמע מפוכח ומדבר בצלילות על נושא מחאת יוצאי אתיופיה של 2019, במהלכה נשרפו ניידות משטרה. גם לזה יש לו הסבר: "זה לא היה הפתרון אבל זה חלק מהתהליך, ברגע שנוצר קיטור צריך לפתוח את השסתומים כדי לשחרר את זה בצורה הגיונית. ועוד פעם, אנחנו משווים חיים של ילד לסקודה 2007 שעלתה באש".
"גם השוטרים חיים פה ביננו. אני לא אומר בואו נשמיד ונהרוס, ההפך, בואו נתקן"
הקליפ של השיר מלווה בצילומים שחברו יוני שרמן תיעד בזמן אמת, מה שמוסיף לאותנטיות של השיר ומצליח להעביר את שחרור הקיטור עליו שלטענתו לא עבר כמו שצריך במהדורות החדשות המרכזיות: "הוא ידע שבכל הערוצים הביאו את אותו פריים ולא ראו באמת מה קרה. ועכשיו אני חושב שהקליפ הזה יוצא אחרי כמה שנים, כשאלימות משטרתית נהייתה כבר בעיה של המון מגזרים מלבד של חברי הקהילה האתיופית או אנשים שחורים בכלל. זה נהיה בעיה של החרדים, לימנים, לכל מגזר שמנסה למחות או להתנגד לצעדים של הממשל. וכשזה יוצא היום זה נותן לך מכה בבטן, מרגיש יותר קרוב".
אתה בונה על זה שהשיר יתנגן ברדיו?
"כשיר מוזיקלי, למי שאוהב היפ הופ אמיתי ובועט, יש שם אחלה הפקה, עטר מיינר הפיק את זה יחד איתי. יש שם גאונות בהפקה וטקסט טוב. זה שזה נוגד את האג'נדה של הרדיו לגמרי ואולי אפילו ברוטלי מדי, יכול להיות. אני אשמח אם ידברו עליו ולא ינגנו אותו. אני מדמיין אותו מתנגן מהבתים, מהשכונות, מהרכבים, הלוואי והרדיו ינגן אותו ויישר קו עם העניין הזה, נרגיש שהוא חלק מהמהפכה".
לאלבום הבכורה שלו הוא קרא "רק אהבה" ותאריך היציאה שנבחר הוא יום האהבה, 14 בפברואר והופעת ההשקה תהיה חודשיים לאחר מכן ב-20 באפריל במועדון הגגרין בתל אביב. "באהבה כמו באהבה, זה לא רק לבבות ודובונים", מסביר איך מתחבר שיר כזה ואלבום עם שם כזה, "יש גם את הקשה, יש את הדברים שאתה רוצה לשנות בבנאדם שאתה אוהב, במקום שאתה אוהב, בדברים שאתה אוהב, ולדעתי לבוא להגיד את הדברים בפנים בצורה מאוד כנה ומאוד ישירה זה הכי אוהב שאפשר לעשות".
אז זה הכל מגיע ממקום של אהבה?
"גם כלפי החברה הישראלית בשיר הזה ספציפי וגם אולי כלפי המשטרה. גם השוטרים חיים פה בינינו, גם הם רוצים שיהיה פה יותר הגיוני. זה בא ממקום אוהב שרוצה לתקן, אני לא אומר בואו נשמיד ונהרוס, ההפך, בואו נתקן. זה הקונספט של כל האלבום, מתעסק בבינאישי. יהיו גם שירים שמחים. אני חושב שקבוצה של 300-200 אנשים יכולה לשיר את השיר הזה ולהתמלא בשמחה ולא בעצב".