לפני כשבועיים, כשעומר אדם ונועה קירל שחררו את הגרסה שלהם ל"תקווה", מעריצים רבים ביקרו אותם מכיוון שלדעת רבים מהם אסור היה להם לגעת בהמנון המדינה. הרשתות החברתיות געשו והתמלאו בתגובות מצד מעריציו של אדם שכתבו: "במיוחד בתקופה הזאת יש לשיר הזה כל כך הרבה משמעות שלא מתאים לשיר אותו בכזה זילזול ובטח שלא בראפ", או מעריציה של קירל שציינו: "מצטערת אבל זה זלזול בהמנון. ממש חוסר כבוד עשיתם את הפעולה ההפוכה".
כאמור, מיד עם צאת השיר הביקורת הייתה די רועמת, ואנחנו ב-mako מוזיקה דיברנו בזמנו עם רון ביטון, אחד מכותבי השיר, שהסביר: "אני שמח שהשיר יוצר שיח ותגובות. לא הייתה שום כוונה מצדנו לזלזל בהמנון - ההפך הוא הנכון, המטרה להעצים אותו ואת המדינה המדהימה שלנו!".
אבל מה קרה בשטח? במכון המחקר רושינק החליטו לבדוק מה הילדים, בני הנוער והצעירים בישראל באמת חשבו על השיר, והתוצאות היו די מפתיעות: על פי המחקר הביצוע החדש עוזר לכל ילד שלישי להתחבר להמנון אחרי שכ-301 ישראלים לקחו חלק בסקר והיוו מדגם ארצי מייצג של גילאי 8 עד 25.
מה עוד? על פי הסדר מתברר שיותר משליש מהישראלים הצעירים שהשתתפו במדגם דיווחו שהדואט של אדם וקירל עוזר להם לזכור טוב יותר את מילות ההמנון.
"בואו בבקשה לא נשלה את עצמנו, ואם נהיה כנים, אז אפשר לספור על יד אחת את כמות הילדים שהתעמקה בשנים האחרונות במילות התקווה, ההמנון הלאומי של עם ישראל", טען אבי כאכון בטורו כאן ב-mako מוזיקה, "כך שאם נוצרה בעולם נוסחה שמחברת את הדור הצעיר למילות ההמנון - אני חושב שזה מהלך מבורך, ומבחינתי מדובר בשאפו ענק לכל העוסקים במלאכה".
נכון לעכשיו השיר צבר ביוטיוב כבר למעלה מ-2.6 מיליון צפיות ביוטיוב והוא נמצא במקום השני ברשימת סרטוני המוזיקה החמים של הפלטפורמה - כך שאין ספק שהשיר החדש עשה את הרעש היחצ"ני, אבל האם הוא יזכר שנים קדימה? עוד מוקדם לדעת.