הזמרת איה כורם מערערת על פסיקת בית המשפט המחוזי בחיפה, שדחה לפני כחודש וחצי את התביעה שהגישה כורם לביטול ההסכמים ולתשלום פיצוי כספי נגד "עננה" ומנהלה יניב דוידסון. השופט המחוזי עדי זרנקין קבע כי כורם לא הייתה רשאית לבטל את החוזים עם החברה וכי הם תקפים.
כעת מבקשת איה כורם מבית המשפט העליון להשתחרר מחוזה כובל עם חברת המוזיקה "עננה". הטענות העיקריות של איה כורם בערעור לעליון הן:
א. הישארותי בחוזה עם "עננה" שאיתה אין לי מערכת של עבודה ואמון - פירושו סוף הקריירה שלי. ב. "עננה" קיבלה את כל התמלוגים על ההקלטות מהפדרציה לקלטות ותקליטים, והסתירה ממני את דבר קיומם (בניגוד לתמלוגים מאקו"ם ומאשכולות שהתחלקו שווה בשווה). ג. "עננה" הפסיקה חוזה הפצה עם "הד ארצי" בנקודה קריטית בקריירה שלי, אלבום שלי לא הופץ ונגרמו לי נזקים.
גדיעת הקריירה
בערעור שהוגש על-ידי הזמרת והיוצרת נאמר, כי תוצאתו הישירה של פסק הדין שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, הינה גדיעת הקריירה האומנותית שלה. לטענת איה כורם, בית המשפט המחוזי הכשיר את כבילתה להסכם, החולש על מלוא ההיבטים של הפעילות האומנותית, הכרוך במתן שירות אישי ומצריך מידה רבה של אמון - לתקופה של עשורים קדימה. עוד טוענת כורם, כי פסק הדין מתעלם מן העובדה שהצדדים אינם יכולים לעבוד יחד וקיים ביניהם משבר אמון עמוק.
לטענת כורם, השאלה העולה בערעור הינו שאלה עקרונית. עורכי הדין של כורם, בעז בן צור, אלעד פלג ומוטי קהירי, כותבים: "מן הראוי כי המשפט הישראלי ירתיע - כמקובל במדינות המערב - מפני קיומם של חוזים לשירות אישי בתעשיית המוזיקה, הנכרתים למשך עשורים, החולשים באופן בלעדי על מלוא אפשרויות העיסוק והפרנסה של האמן, המצריכים אמון עמוק במפיק הכל יכול; אשר, מצדו, שולט בפעולות, במידע, בכספים, ובכלל ההיבטים של הפעילות האומנותית של האמן".
התמלוגים מהפדרציה
לטענת הזמרת פסק הדין של בית המשפט המחוזי "הכשיר התפרקות מאחריות מצד 'עננה' ביחס לחיובים יסודיים ומהותיים על פי ההסכם". בערעור היא טוענת ש'עננה' הסתירה ממנה לפני ההתקשרות בהסכמים ובמהלך העבודה המשותפת, את קיומם של תמלוגי פדרציה (תמלוגים על האחזקה בזכויות על ההקלטות), וזאת על אף שהוסכם כי מלוא ההכנסות (בניכוי הוצאות) הנובעות מהפעילות האומנותית של כורם יחולקו בין הצדדים שווה בשווה.
בית המשפט המחוזי קבע בעניין זה שעל פי דין הזכויות בהקלטות ("מאסטרים") שייכות למפיק, ועל כן מוצדק שהוא יהנה ממלוא התמלוגים. כורם טוענת: אני זו אשר כתבה והלחינה את מרבית היצירות, ועל פי אותו דין אני הבעלים הראשון ביצירות, אני גם המבצעת שלהן. לכן כמו שהתמלוגים שמתקבלים מאגודת היוצרים אקו"ם בגין זכויות היוצרים ביצירות התחלקו ביני לבין 'עננה' שווה בשווה, וכמו שהתמלוגים שהתקבלו מאיגוד המבצעים "אשכולות" התחלקו בצורה שווה, מכאן שאין זה הולם שדווקא תמלוגי הפדרציה, המתקבלים בגין ההקלטות של היצירות יועברו במלואם (ובסתר) ל"עננה".
הפסקת ההפצה של אלבום חדש
כורם יוצאת בערעורה גם כנגד הפטרת "עננה" מאחריות לנזק שנגרם לה בגין הפסקת ההפצה של אלבומיה במשך כשמונה חודשים. לטענת כורם, הפסקת ההפצה היתה בעקבות החלטתה של "עננה" לסיים את הקשר בינה לבין הד-ארצי, כאשר - טוענת כורם - היה על "עננה" "לדאוג, מבעוד מועד, להמשך רציף של ההפצה". כורם מסבירה כי הפסקת ההפצה היתה בנקודה קריטית בחייה האומנותיים - בסמוך לאחר הוצאת אלבום - והדבר גרם לה נזק רב (הן בהכנסות והן במוניטין). בעניין זה קבע בית המשפט המחוזי, כי "לא ניתן לגלגל זאת לפתחה של עננה", ולשיטת כורם, בקביעתו זו - "גלגל למעשה את האחריות לפתחה שלה".