עומר אדם האנגר (צילום: שרון רביבו)
ספירת העומר|צילום: שרון רביבו

כמו שסיפרתי בטורים קודמים, אני נוטה להתייעץ עם חברים טובים שלי, בכל מה שקשור לקריירה המוזיקלית, ומכיוון שאתם ואני עברנו שלב ביחסים ואנחנו כבר ממש כמו משפחה, החלטתי לעלות בפניכם התלבטות שלי, ואשמח לקרוא את דעתכם בעניין.

אז הסוגיה היא - "האם להוציא שיר חדש בספירת העומר". שהרי לפי ההלכה ימי הספירה הם "ימי אבלות", ומצד שני (בדקתי) אין איסור מפורש שמדבר על עיסוק במוזיקה. ההתלבטות נובעת מצד אחד מהלהט לשחרר לקהל המאזינים את השיר החדש שלי, שהעבודה עליו הושלמה, ומצד שני יש לי תחושה פנימית שגורמת לי לחשוש בימים האלו בגלל היותם ימים פחות חיוביים. מה דעתכם לגבי השאלה - ספרו לי בטוקבקים.

הרחבה נראתה כמו קליפ של ביונסה

צליל קליפי וסייריס (צילום: פיני טל)
בואי כלה, תני לי בפלואו. אני והראפרית סייריס בחתונה שלה|צילום: פיני טל

גם אתם מרגישים את הקיץ, או שרק אני? הקיץ הוא גם עונת האירועים. והאירוע שהכי מרגש אותי זה כמובן חתונות (ואני לא רומזת כלום לשום גבר). הייתי בהרבה אירועים בחיי, אבל האירוע שהופעתי בו השבוע, שבר את שיא המיוחדות. החתן והכלה הם סייריס וסמואל, זוג ראפרים צרפתיים שגרים בארץ, ורוב האורחים באולם היו חברים שלהם מסצנת ההיפ הופ. לאחר החופה, במקום מקצבי דרבוקות שאליהם אני רגילה באירועים, נכנס ביט של מוזיקה שחורה. הרחבה נראתה כמו קליפ של ביונסה, וכולם רקדו, הילדים וגם הסבתות, לפי הקצב!

כמובן שלא יכולתי להתאפק, אז תוך כמה דקות מצאתי את עצמי ברחבה, כאילו אני מצד הכלה. זו פעם ראשונה שאני בחתונה וגם לא שמה מעטפה, וגם כל כך נהנית, ואם אני אמשיך לפרגן למוזיקת הראפ באירועים, שלא יצא מצב שלא ישמיעו יותר מזרחית, ובמצב כזה לא תהיה לי עבודה. אז יודעים מה? היה לא היה כיף בכלל! סבלתי, היה רע. סתם, לא.

שכנות טובה

פרחים ושוקולדים (צילום: istockphoto)
הפרחים לשכן, השוקולדים אלי|צילום: istockphoto

נמשיך עם סיפור קטן. השבוע קיבלתי זר בדואר, עם מכתב "אוהב - בעלך". בעל אין לי, זה בטוח, וגברים ששולחים לי זרים, אין לי, זה עוד יותר בטוח. אז באמת שלא הבנתי מה פשר ההפתעה המשמחת, אבל זה לא עצר בעדי מלשים את הפרחים במיים צוננים, ולאכול את השוקולדים שהיו ארוזים בצמוד לזר. הייתי רעבה, מה.

כשבערב שמעתי שבקומה מעליי יש מסיבת יום הולדת, התחלתי לחשוד, וקפצתי (ללא הזר) לשאול את השכן שלי אם זה הפרחים שייכים לו. כמובן הוא שמח ואמר לי: "את לא מבינה איך רבתי איתם (עם חנות הפרחים), כן זה של אשתי". ועוד הוא אומר לי: " המניאקים האלו לא שמו את השוקולדים שביקשתי". אז עופר אם אתה שומע אותי, עשית בחירה טובה! אחלה שוקולדים! אהבתי.

בליבי בוער הקיץ, משוררת 2.0

התחלתי בשמש וגם אסיים. השבוע שטוף האור הזכיר לי בדיוק את הסיבה שבגללה כתבתי והלחנתי את שני השירים הקצביים שלי "לא מזיז לך" ו "תפקח את העיניים" בהשארת הקיץ הלוהט, שמוביל אותנו, הזמרים, לחפש את "להיט הקיץ" הבא, כלומר שיר שיעשה את הקיץ לשמח, יושמע בכל אירוע, בכל מועדון, באוטו בדרך לים, וכשנגיע לקיוסק בחוף אז יושמע גם שם. לפעמים למצוא את הטקסט והלחן הקלילים שידבקו לכולם לראש, זה אפילו יותר קשה מלכתוב טקסט עמוק ומתוחכם.

אז אם בלהיטי קיץ עסקינן, נלך על זה עד הסוף. במהלך השנים היו לא מעט שירים שעשו לנו את הקיץ לחם יותר, ועליהם נכתב השיר הבא (נהייתי ממש חיים נחמן בי-עאלק):

אש בליבי בוערת אש / מה עוד אפשר לבקש / אם יש לי הכל משמיים / נופל כמו טיפות המים / לקום בבוקר ולשתות קפה בשניים

אש בליבי בוערת אש / תגידו לה שיש, בחור שמבקש / אלייך, אני רוצה אלייך / אשים את שתי ידיי בידייך / וגם אם לפעמים כואב / כמו כל דבר שאת נוגעת, את נגעת לי בלב.

בא לך בא לך עליי / אולי אני אוהב אותך יותר מידי / ואולי זה היה לי כדאי / ואולי את קצת דואגת / לא אל תדאגי אני אביא / את מה שלא נתתי לך

כי כל מה ששלי שלך / כל מה שכבר טעיתי סלחת מזמן / למה זה נראה לי כמו חלום / שליבי בוער פתאום / כי יש לי רק חלום לקנות לך יהלום".

*אגב, בערב יום העצמאות אני מופיעה במועדון הסינרמה בתל אביב עם עידן חיים (כוכב נולד) ועינב אהרון (אחות של דודו), יהיה שמח וכולם מוזמנים.

>> אור אדי מ"פרח נולד" ו"דה ווייס" בשיר "לא מבינה"