מתחת לראדר של תחנות הרדיו והטלוויזיה, צמח לו דור של זמרים שמגדירים את עצמם כזמרי מזרחית-הארדקור. אותם זמרים מתארחים מדי ערב במסיבות, מועדונים, חתונות וטברנות. שיריהם נשמעים בווליום חזק מתוך מכוניות נוסעות, ואת השמות שלהם ספק אם תכירו, אבל עבור קהל שלם, חדש-ישן, שמות כמו שימי מזרחי, רויטל נחמני, חיים דדון, (קוקו מאילת גילת יפרח, יגל, שלומי דהן ורבים נוספים. הם לא בונים על גלגלצ, רשת ג׳ או אפילו התחנה האזורית שליד ביתם שישמיעו אותם. גם לא על היוטיוב. הזמרים האלה בונים על המועדונים המזרחיים שלאחרונה החלו לצוץ ברחבי הארץ כאלטרנטיבה לברל'ה ולזאפה. הם רוצים שתשתה ותאכל בזמן שהם מופיעים וגם תדביק להם שטרות על המצח כדי שיקדישו לך שיר. מדובר למעשה בדור שמחזיר משהו שאבד, ועושה את זה בזכות הפער בין הרגאטון, הדאנס והפופ מזרחי לזמר המזרחי הוותיק שכולל גיטרות, כינורות, חליל ערבי והרבה סלסולים.
"ראיתי במהלך השידור בערוץ 24 כמה הקהל צמא למוזיקה המזרחית של פעם" אמר איש הרדיו והטלוויזיה ירון אילן שזיהה את הפוטנציאל והקים את שלישית סלאמטק. היום, חודש אחרי שזה קרה, צריך להזמין מקום מראש להופעה שלהם. "לפני שבוע הוזמנו להופיע בבגין 17 והיו 400 איש במועדון בעוד ש-200 הלכו הביתה כי לא היה מקום". השבוע הם הוציאו את הסינגל הראשון שלהם, "תחייך".
איך אתה מסביר את התופעה?
"הקהל מתגעגע לשירי המזרחית-הארדקור של פעם וזה מה שההרכב מביא. הוכחה נוספת לכך שאצלי ברדיו ירושלים וגם בערוץ 24 בימי שישי יש רייטינג מטורף הוא בגלל שאנחנו משדרים שירים של פעם". מירון אילן קשה להוציא כותרת, הוא ותיק בשטח, חבר של כל הזמרים ויודע להתחמק מהשאלה לגבי הניתוק של אותם זמרים מתעשיית המוזיקה הים תיכונית הפופולרית. "פופ זו לא מילה גסה, אבל היום הדור הצעיר אוהב דיכאון ולכוכבים של היום יש נגיעות ים תיכוניות, אבל הם עדיין עושים מזרחית. אייל גולן הוציא באלבום שלו שירים במזרחית וגם ליאור הכניס אלמנטים מזרחיים".
ולמה הם לא הבליטו אותם? למה אייל או משה לא הוציאו סינגל מזרחי? הם מתביישים?
"לא חושב שזו בושה, נכון להיום הטקסטים רדודים יותר, אבל אני חושב שאם הם יחזרו לשם הם יופתעו".
בשנתיים האחרונות ניסו זמרי המזרחית האותנטית לכבוש את המיינסטרים ואת מקומם של כוכבי הפופ הים תיכוני בעזרת משרדי יחסי ציבור שקיבלו מהם הון עתק. זה לא הצליח, יחצ"נים לא ממש עזרו, שדרנים התעלמו והם חזרו למועדונים אפופי העשן ושולחנות הטברנה. רויטל נחמני, שגם השתתפה בעונה הראשונה של התכנית "אייל גולן קורא לך", החליטה ללכת נגד הזרם והוציאה שיר חפלות מזרחי עם טעם של פעם בשם "מאמו". היא השקיעה כ-40 אלף שקלים בצילום קליפ וקיוותה שזה יכניס אותה לעולם המיינסטרים הים תיכוני.
את בתחילת דרכך, לא היה עדיף שתוציאי שיר מיינסטרים לרדיו ורק אז את המוזיקה שאת אוהבת ומאמינה בה?
"אני מאמינה בקהל המזרחי האמיתי. אחרי שסיימתי להשתתף בתכנית, יצאתי לשטח, הופעתי בטברנות, במועדונים ובאירועים והבנתי מה הקהל אוהב ומה לא. כשאני שרה שירי פופ עכשוויים הקהל מבקש משהו אחר. צועקים לי לשיר 'כוכבי מרום' של עופר לוי, 'תפוס תפוס' של מושיק עפיה או 'הכחול שבעיניה' של נתי לוי, וזה מה שאני עושה, בגלל זה הוצאתי את "מאמו". אני זמרת מזרחית והזמרים המזרחיים אצלנו בשנים האחרונות רוצים לעשות חו"ל, אבל הם מפספסים את הקהל בארץ. הם שוכחים שזמרים כאן מתפרנסים מחתונות והכוכבים בחו״ל לא עושים חתונות".
נחמני צודקת, הניתוק של גדולי המוזיקה הים תיכונית היום פינה מקום לאמנים חדשים. לפני כחצי שנה פרסמנו כאן כתבה על המריבה בין אדם דוד, בעליו של המועדון בגין 17, לבין הפרויקט של רביבו, שלא הסכימו להופיע שם. אז טען אדם שהם מעדיפים להופיע במקומות אחרים ולא אצלו, והוא לא טועה. היום לא תראו את אייל גולן, שרית חדד או כל כוכב אחר שגדל במועדונים המזרחיים מופיע בהם, אלא בהאנגר או בזאפה. בעל המועדון בגין 17 הזמין כמה מהם אבל הם לא באו. המועדון היה בגסיסה ולבסוף ניסה זמר מזרחי כבד והיה בשוק מהביקוש. "אני לא מתעלם מאהבת הקהל לזמרים", אומר דוד, "והיום אצלי הם על במה אחת עם יואב יצחק, איתי לוי ואבנר גדסי".
מי הקהל שמגיע אליך?
"כולם. חבר'ה צעירים לצידם של מבוגרים, אשכנזים וספרדים. כולם אוהבים את המוזיקה המזרחית ומתגעגעים אליה".
המוזיקה המזרחית והכוכבים של היום גדלו בתקופת הפריחה של תחנות הרדיו הפירטיות. מירושלים של ישראל בונדק ועד לצפון של רוטשילד הפקות ורדיו קול המזרח, יוסי עדן, רביד גואטה, אלון חסון, אג׳אר, אילן כהן, ליאת בנאי ואבי ביטר, משה כהן, שראל, ערן סופר, חווה דולב, חנן ילד הפלא, ימשיכו לשיר ולהנות מהמוסיקה ולעשות כסף, לא הרבה, אבל הנשמה שלהם תהנה ממה שהם שרים ויוצרים. היום המוסיקה הכבדה עושה את צעדיה ולא בטוח שהיא תהיה המיניסטרים, היא תשאר במחתרת אבל לא תעלם, כמו להיטי הפופ הזמניים", מספר שדרן המזרחי ברדיו צפון אסי הג׳וקר שאומנים רבים חייבים לו את הצלחתם מימי הרדיו הפירטים.
אסי סיכם "מזרחית כבדה תמיד הייתה ותמיד תהיה המוזיקה של העם. ברגע שהאומנים הגדולים התחילו להרים מחירים ולעשות דאווינים על הקהל, הם הפסידו אותם. היום יש זמרים שברבע מחיר עושים שמח ולא מסתכלים על השעון. הז'אנר הזה שייך להם. לא מעניינים אותם הרדיו והטלוויזיה, הם לא מחפשים להיות דוגמניות, הם הזמרים של העם".