ליאור נרקיס הטריף ושיגע את קיסריה

ממש לא מזמן הכריז כאן ליאור נרקיס שהוא מחוץ לתחרות על תואר הזמר מס' 1 בארץ, אבל יש תואר אחד שאף אחד לא ייקח ממנו - הפרפורמר הכי מוטרף במוזיקה הים תיכונית, אולי בכלל בישראל, הירמי קפלן של המזרחית, מופיען שבהגדרה קורע את הבמה, כל במה, במיוחד את זו של האמפיתאטרון הרומי בקיסריה.

ארבע שנים אחורה

עד לרגע בו התחילה ההופעה המצב היה שונה. לא כל הכרטיסים נמכרו. נרקיס, שנהיה לפני שנתיים כוכב בקנה מידה עצום, עם הלהיט "ערב טוב" בשיאו של גל הפופ המזרחי, תפר אז כמה וכמה קיסריות והגיע עד להופעה בהיכל נוקיה. אבל הגל התמתן, נרקיס נשאר זמר החתונות הכי מצליח ומבוקש בארץ, מה שהציב אותו במקום השלישי ברשימת הזמרים המרוויחים בישראל (אחרי אייל גולן ודודו אהרון) אבל יש הבדל בין להיות אלוף האירועים והשמחות לבין לגרום לאנשים להגיע בשבילך עד קיסריה. בכך למעשה חוזר נרקיס למצב בו היו הוא וכוכבים אחרים של הז'אנר המזרחי לפני הגל המטורף של השנים האחרונות - מצב שבו הקהל שנהנה מהם בחתונות והופעות מכורות מראש לועדי עובדים, לא ממהר לקנות כרטיס יקר ולנסוע רחוק כדי לראות אותם. בשביל זה צריך ליצור אצל הקהל סוג של מחויבות רגשית או להוות עבורו גורם משיכה שלא ניתן להתנגד לו - לליאור נרקיס עדיין יש את שניהם, וגם היו לו כמה להיטים טובים מאז "ערב טוב", אבל המינונים והעוצמות נמוכים מבעבר.

מה שממש לא נמוך מבעבר הם המינונים והעוצמות בהם ליאור נרקיס מופיע על הבמה. מדובר בכספית רועמת שזזה בלי הפוגה, ומדי פעם מתפוצצת. נרקיס, שנראה מצויין ובכושר, מתלהב, משתולל, מכניס את עצמו ואת הקהל שוב ושוב לאטרף, לסחרור, לקרחנה. התנועות שלו, של הגוף והידיים, והעוויות הפנים, מזכירות יותר מהכל כוכבי רוק, כאשר ברקע נשמעים צלילים של גיטרת קצב חשמלית. אם קובי פרץ קרוב לעולם הטראנסים ומשה פרץ לאמ.טי.וי, ליאור נרקיס הוא הכוכב הים תיכוני שהכי מזכיר רוקנ'רול - באנרגיות, בשאגות, ברצון לכבוש, בצליל הגיטרות החשמליות שהיה דומיננטי במופע הזה יותר מבכל מופע מזרחי אחר, ובזינוקי הטיגריס הרעב והטורף שלו, אותם הוא מלווה בצעקות: "לפרק את קיסריה! לשבור את קיסריה! לכסח את קיסריה! להרוס את קיסריה! קחו את זה! זה שלכם!". נרקיס עם אש בעיניים בא לתת בראש, בא לרצוח. אפשר להציע לו לקחת כדור הרגעה ואפשר להיסחף ולהינות ממנו ואיתו, עדיף לבחור באופציה השנייה.

דיסנילנד של המוזיקה המזרחית

ההרגשה העיקרית שנותן ליאור נרקיס בהופעה שלו היא תחושה של כיף, של גוד טיים, של מסיבה שמחה שנעים להיות חלק ממנה. כאילו קנו לך כרטיס לדיסנילנד של המוזיקה המזרחית, למקום שבו הדבר היחיד שחשוב זה לעשות חיים משוגעים, להרים את התקרה, לשרוף את הגג ולגעת בכוכבים. נרקיס הוא בוסטר של מרץ, בולדוזר של אדרנלין, ומביא איתו תשוקה עצומה, כמו גבר שלוהט לאכול אישה, מכניס אותך למניה שלו, לתזזית שלו. כאילו הזמינו אותך למסיבת בריכה מלאה באלכוהול באילת שנגמרת באורגיה בחדר במלון. והקהל של נרקיס נענה לו. למרות מה שנכתב למעלה עדיין יש לו אלפי מעריצים שבאו לחגוג איתו, להיגנב, להידלק, לתדלק, להיכנס איתו לפסיכוזה של המוזיקה, לרקוד כמו מטורפים, וכמו שביקש מהם שוב ושוב - לפרק את קיסריה.

כמו אצל אייל גולן וקובי פרץ גם אצל ליאור נרקיס המנהל המוזיקלי הוא יעקב למאי. נדמה לי שנרקיס היה הראשון או בין הראשונים שהשתמשו בשירותיו של למאי כמפיק במופעים גדולים. ואם אצל גולן למאי היה מאופק ואצל פרץ הוא שחרר את הרסן - אצל נרקיס הוא מרשה לעצמו ללכת הכי רחוק, זורם עם הפנטזיות של הכוכב. העיבודים גרנדיוזיים, התופים הולמים לך בראש, הדרבוקה מעיפה לך תת'תחת ("התחת שלי במים!" צועק נרקיס באחד הלהיטים האחרונים), כלי הקשת וכלי הנשיפה ממלאים את כל החורים ומוסיפים עושר משלהם וכאמור הגיטרות החשמליות, הבגלמה והבוזוקי של אריק כהן הם שחקנים מרכזיים. ההרכב שמאחורי נרקיס, 14 נגנים ושתי זמרות ליווי, מספקים עבור נרקיס את פס הקול הנכון של המסיבה. לא יודע כמה חזרות הם עשו, אבל המופע שטף במקצוענות והם נשמעו מצויין.

הגיטרה מנגנת יהודה קיסר, וקיסריה על הרגליים

השירים החדשים של נרקיס, מתוך האלבום החדש "אם תרצי", היוו חלק משמעותי במופע הזה. הוא פתח עם שיר הנושא של האלבום בביצוע גרנדיוזי, בלדה גדולה שבה הקהל שר איתו, שהדיפה ניחוח איכותי, אחר, של מופע מחו"ל, ונרקיס מעיף זיקוקים. גם השיר השני היה בלדת מחץ מהאלבום החדש - "בחדרי", שיר חזק ויפה בו הוא חזר לשורשים המוזיקליים שלו בלחן טורקי. גם השיר השלישי היה חדש, "לב שאוהב", להיט קצבי שברוח הטרנד העכשווי נרקיס הציג אותו כ"רטרו אוריינטלי" והוריד את הג'קט. הגיטרה של אריק כהן מנגנת יהודה קיסר וקיסריה על הרגליים.

אחרי הלהיטים "אני מבטיח" ו"קפה או סרט" הגיע "כמו אמא". בזמן שכולם שרים שירי אהבה נוגים לאמהות, נרקיס דווקא הולך על פופ קצבי עם בלאדי, (שוב) גיטרת רטרו ודרובוקה נחמדה, שלוש רקדניות ושני רקדנים להגברת השואו. נרקיס מזיע אבל נותן את הנשמה. ואז מגיעות שתי בלדות - "אתן לך שנים" שמוקדש לאשתו ספיר ואחריו "מליון כוכבים החדש". נרקיס שר כאן נהדר. עולה גבוה עם הקול, מסלסל, יורה סופי משפטים כמו זמר רוק. בהמשך הוא שוב מרים את האמפי עם "זה מתחיל", "המלכה שלי" ו"מתוקה".

סקס, סמים וטרור

האורח הראשון שעולה על הבמה הוא בני בשן. כולם חשבו שנרקיס ישיר איתו את "אחלה חמודה", אבל נרקיס יורד ובשן נשאר לבד. לפני השיר הוא נותן נאום קצר על המצב בארץ, סקס, סמים וטרור ומזמין את כולם לרקוד איתו "ריקודים על פי תהום". הקהל לא מבין מי זה ומה נפל עליו, עד שמתחיל הלהיט שנולד כפרודיה על להיטים מזרחיים אבל עשה את כל הסיבוב ועכשיו הוא להיט פופ ים תיכוני לגיטימי, שהקהל רוקד איתו.

אחרי שבשן מסיים את חלקו נרקיס חוזר עם הלהיט הכי גדול שלו "ערב טוב", כדי להחזיר את העניינים לשליטה. בדרך כלל להיט הוא להיט, אבל על הביצוע הזה ל"ערב טוב" שווה להתעכב. נרקיס התחיל אותו בשקט, כבלדה, כאילו מדובר בסוג של המנון, ורק אחרי הבית הראשון הרים את הקצב, עם גיטרה חשמלית ששוב נשמעת היטב ונותנת תחושה של רוקנ'רול. נרקיס שר בקול רגיל את החלק השלישי, שהוא יפה בפני עצמו ("כבר כיבו את האורות, עוד מעט נגמר הלילה...") ואז הוא צועק "לכסח לכסח לכסח!", הלהקה מכסחת ונרקיס מוסיף: "אש בקיסריה, קיץ 2012!".

"תהפכו את קיסריה! זה שלכם!"

אחרי רגע השיא הוא נע לעוד אחד - מחרוזת "כמו פרפר" ו"גלגל" (וקצת מ"ידיים גבוה למעלה חזק"). נרקיס יורד לתוך הקהל, מעריצים מקיפים אותו מכל עבר, הוא מנשק את הבן שלו וצועק להם "תהפכו את קיסריה! זה שלכם!". הוא חוזר לבמה עם "מוזיקה שחורה" החדש, שהטקסט שלו מדבר על סיטואציה של ריקודים בחתונה, ומאחוריו הרקדניות ששוה עלו לחזק שיר חדש. הרגע הנעים הבא הוא "תגידי", השיר הכי יפה ומרגש בקריירה של נרקיס, שעולה גבוה ומסלסל בשיא.

"אני אני שלך"

לביצוע הבא נרקיס מזמין את ג'וש, שיצר עבורו את "לא מוותרים" ("אני אני שלך"). ג'וש, עם קול נמוך ומלא בנשמה, משתלב טוב עם נרקיס ששר את הגבוהים והביצוע המוזיקלי מחבר באמנות היפ הופ ואר אנד בי עם מזרחית ובלאדי. הקהל נענה להם ומול העיניים נולד המנון חדש. אחריו נרקיס מרים אנרגיות עם "חיבור מיוחד", שפתאום נשמע הרבה פחות רלוונטי אחרי השיר הקודם. ב"נשמה" נרקיס מבקש מהמאבטחים לזוז וקהל נוהר לבמה. ב"העיניים שלי" הוא מביא אותם לטירוף חדש.

"שנפרק את האיראנים!"

ממש בסוף נרקיס נותן את "ילדונת", שיר מזרחי שלפני עשור וחצי התיישב על טראנס ומאז לא יורד ממנו. באמצעו הוא נותן, כהרגלו, את "מאמינים בני מאמינים" צועק "שנפרק את האיראנים!" וחותם בהפתעה עם "אדון הסליחות" - "חטאנו לפניך, רחם עלינו". ליאור נרקיס, רקדנו לפניך, הכיף עלינו.