משה נסיך קיסריה

מוצאי שבת, 22:06, אמפי קיסריה. משה פרץ עולה לבמה לקול תרועה רמה. 14 נגנים, דיג'יי, שלושה זמרי ליווי, להקת רקדניות, ונסיך אחד. בפופ הים תיכוני, אם אייל גולן הוא המלך, הרי שמשה פרץ הוא הנסיך. זמר מצויין, ווקאליסט נהדר, פרפורמר שלמד להופיע ולתת שואו, אוהב ויודע להיות אנטרטיינר, בדרן, לספק לקהל שעה וארבעים דקות, 17 שירים, של כיף וריגוש, שמחה והתלהבות.

ממלא את האמפי באנרגיות

בחולצה לבכנה מכופתרת, מעליה ז'קט כחול ככה ומכנס תואם הוא פורץ על הבמה הקטנה שנכנסת מעט לתוך האורקסטרה, ועם התרועות של תזמורת הנגנים הוא ממלא את האמפי באנרגיות. הוא שר, הוא רוקד, הוא נכנס לתוך הקהל, מניף ידיים לשמיים, ומנצח על אלפי מעריצים שבאו להתבדר ממנו, משירים על אהבה וגעגוע, אהבה ופרידה, אהבה ורומנטיקה, אהבה והתאהבות, אהבה ואהבת אמת.

הכריזמה של פרץ מתחילה בנותנים פיזיים מרשימים - הוא גבוה מעל הממוצע, פנים נאות במיוחד, גוף בנוי היטב, היא ממשיכה בחיוך הצחור שמאיר את הלילה ומסתיימת בשליטה שלו על הקהל, ביכולת להרים אותו לחפלה עולצת. על במה מעוצבת, עם תאורה מושקעת וסאונד שנשמע יותר טוב ממדונה יומיים לפני כן, פרץ פותח עוד קיץ בקיסריה, המקום שהוא מרגיש בו כבר כמו בבית.

הסמן הפופי-חו"לי-מיינסטרימי של המזרחית

משה פרץ הוא הסמן הפופי-חו"לי-מיינסטרימי במה שמכונה "הפופ הים תיכוני". הוא זה שייקח את השיר למקום הכי קליל וקופצני שאפשר, כשהוא נעזר בטונים הגבוהים שלו. הוא זה שגדל בילדות לא רק על זוהר, אלא גם על מייקל ג'קסון. הוא גם זה שהכניס את הבלדות הרומנטיות ("שתיים בלילה") לאוזניהן של מעריצות של זמרים מחו"ל. וזה עובד גם לצד השני - הוא זה שהרגיל קהל של מזרחית ליהנות גם משירים שהקשר בינם לבין מוזיקה מזרחית הוא אולי נגיעה קלה של הגרון והשם פרץ, לא מעבר לזה.

כשפרץ שר במופע הזה את "זיקוקים", למשל, בליווי פסנתר וגיטרה אקוסטית, הוא יודע לעשות אותו רומנטי וממיס, ולקחת אותו על התפר שבין מזרחית-לייט לקיטש-אמ.טי.וי. ולמרות שמדובר בקיטש, הוא עדיין איכותי ומהנה, כי גם קיטש צריך לדעת לעשות, ופרץ יודע את המלאכה, בשיר שבקלות יכול היה ללכת איתו לאירוויזיון.

מעיף את הקהל לאויר

את המופע הוא פותח ב"אם את הולכת", השיר שפותח את האלבום "זיקוקים" ומיד מפגיז בלהיטים, אחד יותר גדול מהשני, בעיקר משלושת אלבומיו האחרונים,. ובין "קחי אותי אליך" ו"אין כמוך" לבין "מה קורה איתך", הוא חוזר אחורה גם ל"יותר מדי", מרגש את הבנות עם "נשבע לך" ומעיף את הקהל לאויר עם "מהשמים". קיסריה חוגגת איתו כמעט כאיש אחד, מעריצים מכל מקום ומכל שכבה. קהל שאוהב מזרחית אבל בעיקר אוהב מוזיקת פופ ואת הזמר שכרגע מבצע אותה. אלה שגזרו כבר את גזרתו של הפופ הים תיכוני לשבט צריכים אולי לבדוק איפה הם טעו, לפחות במקרה של פרץ.

בהפוגה של דקה וחצי בין שני חלקי המופע הדיג'יי משמיע לקהל את "דלינדה" של אלכס מיקה ופרץ חוזר עם חולצה שחורה לשיר את "זיקוקים". ב"רחוק ממך" יש לביצוע נטייה להישמע קצת כמו פרץ אחר, קובי, ו"ארוץ עד אלייך" יושב על קצב בלדי שכיף לנענע איתו. ב"אני שלך" פרץ עובר נגן נגן ומפרגן להם קטעי סולו. ב"הולך לי מיואש" ("שיר עצוב לבקשת הקהל", הוא מבהיר) פרץ מוכיח איזה זמר מעולה הוא, בליגה של גולן, לא פחות. הקול שלו גבוה יותר והוא מצלצל כאן מדויק וחד עד כדי לחיצה גבוהה וחצי סלסול, שבאמת נוקפים על מפתן הלב והרגש. מסוג השירים שחשוב שלזמר כמו פרץ יהיו כמוהם ברזומה כי הקהל מחובר אליהם חזק.

"אלייך" הולך עם "נוסה"

אחר כך הוא שר עם כולם את "אמא" כשהוא יושב על רצפת הבמה שנכנסת לתוך הקהל, רגליו משתלשלות קדימה. בשיר הזה פרץ מגיע לשיא של דיוק והבעת רגש, עם הקול החזק והמוצק שלו. ב"אלף פעמים" הוא מחבר חפלה ערבית עם דאנס (בדומה לשרית חדד באלבומה האחרון) ויורד לקהל כדי להלהיב את המעריצים.

בשיר הבא פרץ מחבר את הלהיט הגדול שלו "אלייך" עם ה"נוסה" של מישל טלו, שר את השיר שלו על המקצב הלטיני ומוסיף פזמון בפורטוגזית. אם כבר. בנאמבר הזה פרץ נכנס ממש לתוך הקהל, עולה ל"פודיום" בקיסריה, ושר עם הפנים לבמה כשהאלפים מקיפים אותו מכל עבר. הוא גם רוקד את הריקוד של "נוסה", כמדריך אירובי בקלאב הוטל טבריה, בזמן שהקהל שר מסביבו.

בשיר האחרון לפני ההדרנים הדיג'יי שעל הבמה מרים ביט של האוס, 15 רקדניות יפהפיות ממלאות את הבמה ופרץ נותן גרסת מועדונים ללהיט "כמו מלך, מאלבומו האחרון, עושה מקיסריה TLV לכמה דקות ומתחבר רעיונית עם התחייה המחודשת של אומת הדאנס, וגם בז'אנר הזה פרץ הוא להיט. במקום לרדת ולחזור פרץ נשאר להדרן של "שתיים בלילה", בלדת מיינסטרים עגולה, שהיתה יכולה ללהוט ברדיו גם בשנות ה-80', ה-90' או האלפיים., ופרץ, מלך השמאלץ, נותן ביצוע שאנריקה איגלסיאס היה מתגאה בו.

מה הדבר הבא

אבל מה שמעניין באמת במשה פרץ הוא מה יהיה הצעד הבא שלו. ארבעה אלבומים ולא מעט להיטים (הוא אפילו לא שר אתמול את "אש") בהם היה ממעצבי הפופ הים תיכוני - מאחוריו. הוא כבר כתב כל הטייה אפשרית של המילים "אותך", "אלייך", "עלייך", "כמוך" ו"איתך" (ה"בשבילך" וה"שלך" שייכים למושיק עפיה), השאלה הגדולה היא מה לפניו. יש לו כישרון, יש לו יכולות, עכשיו כדאי לו להמציא את עצמו מחדש, אחרת הקהל עוד עלול להשתעמם.

רשימת השירים במופע: אם את הולכת, קחי אותי אלייך, אין כמוך, יותר מדי, מה קורה איתך, נשבע לך, מהשמיים, זיקוקים, רחוק ממך, ארוץ עד אלייך, אני שלך, הולך לי מיואש, אמא, אלף פעם, אלייך, כמו מלך, שתיים בלילה.