"הייתי שם עם ליהיא גרינר ואביבית ולירון רמתי, ו'תירס סקסואל' וגילי מוסינזון, הכדוררסלן שנהיה החבר הכי טוב שלי שם, הסתדרנו ברמות", היא אומרת. "הוא ילד רגיש, תינוק בן ארבע, עם לב עצום, רך כמו תינוק. זה שהוא עצבני - גם אני עצבנית. אם הוא לא היה עצבני שם ובעייתי - זה לא היה מעניין. מה שמגדיר אותו זה הטוב שבו. הוא טוב לב ורגיש כמו חמאה".
"אני לא יודעת אם זה נכון. ביום שהייתי אמורה לחתום ב'לה לה לנד' התקשרו ואמרו שהיתה ישיבה בלילה ויש החלטה שמטיסים רק שישה ואני הייתי השביעית".
-ו"מה שקורה באילת"?
"פנו אלי מההפקה. בהתחלה אמרתי 'מה, אני אלך? איך יסתכלו עלי כזמרת? לא יעריכו את המוזיקה שלי'. אבל תכלס אני שרופה על ריאליטי וזה מהמם, כולם רואים. האמת שזה כאילו המציאו בשבילי תוכנית. התוכנית הזו קורעת, וזה משהו שהוא חלק ממני, הצחוקים, ההוויי, החוויה. ואני חולה על אילת, אני עממית, אין מה לעשות, וזה הכי תפור עלי בעולם. באתי כדי לראות מי אני, כי נוצרה לי תדמית של טרבל מייקרית. לא שלטתי בקריירה, דברים נפלו עלי, חשבו שאני יוצרת אש איפה שאני נמצאת בלי כוונה".
-אוקיי.
"אז הפעם באתי להראות מי אני ושהתדמית שלי רחוקה ממני ומהמציאות. אני גם חברותית, קלילה, זורמת, המון צחוקים, וזה סובב סביב אינטליגנציה. רציתי להראות שאני יכולה להיות הכל - רקדנית, שחקנית, מגישה, שרה בכל הסגנונות. זה נראה לי מהמם ואני לא מתביישת בכלום. הזהירו אותי. אמרו לי שלא יעריכו אותי אבל זה לא מעניין כי עברתי חווייה מדהימה, הכרתי אנשים מדהימים, הראיתי מה שאני רוצה שיראו, זה הדבר הכי טוב שעשיתי עד היום".
-אבל בסופו של דבר את משמשת כתפאורה של ליהיא ואביבית.
"אי אפשר לברוח מכך שהרבה סבב סביב הריב הזה, שבינינו הוא ישן וכמה כבר אפשר להתעסק בו. אני חושבת שדרך זה יגיעו צופים ואז יראו ויכירו אותי, שאני בזכות עצמי, לא צל ולא תפאורה של אף אחד, לא נשרכת אחרי מישהו. תמיד הייתי לידרית. לא בכוונה ובכוח או שתלטנות - זה יוצא ככה".
_g.jpg)
הסאגה של יצהרי: החוזה, התביעה, הדיכאון הבוררות והניצחון
במקביל להצלחתו התעורר סכסוך בין יצהרי לבין מנהלי אודות החוזה עליו החתימו אותה. יצהרי הכריזה שהם רימו אותה, והם מציגם תבעו אותה ב-5 וחצי מליון שקלים והוציאו צו משפטי שאסר עליה לשיר את "י'בינתי'" ואת הלהיט השני שלה "כמה כמה" במשך שנתיים. מבלי יכולת לשיר אותם על הבמה, יצהרי ישבה בבית, החליפה את הניהל עוד פעמיים, הוציאה עוד שלושה שירים חדשים ("מה שמגיע לי", "אגו", "היא רוצה") שלא הצליחו כמו הראשונים, והיתה מאוד מתוסכלת. עד שהישועה הגיעה מבית המשפט - יצהרי ניצחה בבוררות, קנתה את הזכויות על שני השירים שלה בחזרה ב-40 אלף שקלים, ונדמה היה שהיא יוצאת לדרך חדשה.
-יצהרי, עברו שלוש שנים. מה קרה שם בעצם?
"אני חייבת לתקן טעות נפוצה - לא סובבו לי את הראש מנהלים אחרים, ולא פיתו אותי למשהו אחר. הייתי במקום מדהים בקריירה, שלמראית עין נראה נוצץ, וכאילו מה חשבתי לעצמי, איזה אומץ הייתי צריכה כדי להסתכל מעבר להצלחה. אבל היו דברים משפטיים שלא יכולתי להבליג עליהם. פתחתי חוזה שחתמתי עליו וראיתי דברים מלוכלכים שלא יכולתי לעבור עליהם סדר היום, גם מבחינה כספית. זה היה חמור, קריטי ודרש פיצוץ. מזל שזה קרה ואני לא מתחרטת שפוצצתי את הנושא למרות השנתיים שישבתי בבית וסבלתי".
-אף אחד לא הכריח אותך לחתום על החוזה הזה.
"זה נושא מורכב ולא על הכל אני יכולה לדבר. לא הכריחו אותי לחתום על החוזה, אבל לכאורה היתה שם איזה רמאות. חשבתי שחתמתי על משהו מסוים ולכאורה למעשה חתמתי על מסמך אחר. עובדה שניצחתי בסוף בבוררות, אחרי שהם תבעו אותי על 5 וחצי מליון שקל, עובדה שיצאתי המנצחת בפסק הדין. אבל במלחמות כאלה אין מנצח - אני הפסדתי והם הפסידו וזה לא נעים לחוות".
-מה השיעור שלמדת?
"ללכת עם הלב ושלא כל הנוצץ זהב, למרות שזה נדוש. אני מקבלת היום הצעות מפתות וניגשת לזה אחרת. צריך להבין שהמנהלים של היום זה לא כמו פעם. הם באים בחשיבה אחרת, מנסים להרוויח כמה שיותר בזמן קצר, לא כמו פעם שהאמינו בדרך. היום הכל יותר ממוסחר ופחות אמנותי".
"בעקבות מה שקרה לי פונות אלי זמרות לפני חוזה ומתייעצות איתי מה לעשות. אני מרגישה מושיעה שלהן, שעושה תיקון בעולם. אני מלמדת בנות צעירות, יושבת ואומרת להן - תקשיבי, תיזהרי מזה ומזה, כמו עורכת דין קטנה. זו זכות בשבילי לעזור ככה לאנשים. מנעתי ככה מהמון בחורות לחתום על דברים שהן סיפרו לי בקצרה ואני הזדעזעתי. יש דברים שאני בהלם, איזה גרידיות, איך מסתכלים על זמרות כעל בובה, וזה עצוב. הן כל כך רוצות וזה גורם להן לעיוורון, שיכול להפיל אותן חזק. באתי לפה לתקן, אני על תקן עוזרת להן".
-מאיפה הדרייב להמשיך אחרי כל מה שעברת?
"גם שואלת את עצמי איך אני לא מוותרת ולא התייאשתי מזמן. זה פלוס שלי. אני בחורה עקשנית, יש לי מטרה ללכת עד הסוף. אני לא יודעת לעשות משהו אחר. אם לא אהיה זמרת אלך לנקות בתים. אבל יש לי רק 12 שנות לימוד ולא הצטיינתי עם מאיות. הייתי תלמידה ממוצעת בלי ראש ללימודים. הייתי מבריזה. רציתי רק מוזיקה, זה מה שאני מכירה. כל המשברים והבעיות שקורים לאחרים בעשר שנים - לי זה קרה על ההתחלה, התקבץ הכל ביחד, צרות באו בצרורות, על ההתחלה במכה, אבל מפה הדרך סלולה ורק עולה, בעזרת השם".
-למעשה "יעקב" הוא סינגל שביעי שלך. כל פעם את מתחילה מהתחלה.
"לצערי יש הרגשה בארץ שלנו שצריך להוציא שיר כל חודש וחצי. לא ברור לי למה ואיפה זה כתוב ושזה החוק שמרחף מעל כולנו. יש בזה משהו קצת מעיק. אני מרגישה שכל אחד מוציא סינגלים בקצב היסטרי. אני חושבת שיש משהו מאוד יעיל ומאוד יפה בלחכות פרק זמן שהוא לא קצר מדי. לשבת, לחשוב, לברור חומרים, להוציא משהו שאתה שלם איתו. וכאילו, אם אתה לא מוציא שיר תוך חודשיים, אז נעלמת, ומה קרה לך, ואיפה היית. אני מקבלת שאלות לפייסבוק מאנשים ששואלים אם נעלמתי ופרשתי ולמה אני לא מוציאה. אני כל היום בעשייה, מקליטה, עושה חזרות, הולכת ליוצרים ומחפשת שירים. אני לא הולכת לפי חוק או ספר. אול עוד חודשיים אוציא שיר כי זה נכון לי. לא לפי איזה חוק".
-היית חלק מקבוצה של זמרות צעירות ומבטיחות, אבל אף אחת מכן לא פרצה באמת. בסוף נשארנו שוב כמעט רק עם שרית חדד.
"בעיני יש כמה מרכיבים להצלחה - בחירת חומרים, טיימינג ומזל. חלק גדול מההצלה שלי כשיצאתי בהתחלה זה היה טיימינג נכון. בשיר הראשון לא היתה אף זמרת חדשה צעירה. אולי ג'ולייטה בגלגל השני שלה, עם גלעד מסאמי, הוציאה סינגל או שניים קצת לפני, אבל עדיין לא היה לזה אימפקט. אני התחלתי כשהעם היה צמא בין כל הזמרים לקול של זמרת צעירה. אף אחת לא רצתה, או שזה היה במחתרת במועדונים חשוכים. אני באתי בטיימינג נכון מאוד וזה קשור למזל. אני באתי עוד לפני 'אייל גולן קורא לך' שחיפשו בעונה הראשונה רק זמרת. כשבאתי ראו שיש ביקוש ורכבו על הגל. אני חושבת שעדיין אף לא פרצה בגדול בגלל מזל או התנהלות. מי שזוכה למזל הזה - לו זה יקרה. עם המזל בא הכל".
_g.jpg)
"כי בשניהם יש אלמנט של גימיק. זה עצוב שצריך גימיק כדי לפרוץ ולהצליח, אבל זה המצב. ב'יבינתי' פתאום בה זמרת חדשה, בחורה בת 20, שמוציאה שיר ראשון ומדברת בערבית, זה גימיק, משהו מסקרן. איפה היא באה, למה היא שרה בערבית. וזה ערבית שמשתלבת עם פופ, שיר לא כזה מזרחי, שיר שגם מירי מסיקה היתה יכולה לבצע בעיני. לכן זו היתה קומבינה כזו מעניינת. אולי עם שיר אחר לא הייתי היום במקום הזה. גם 'יעקב' זה סוג של גימיק - קאבר חצי מזרחי לשיר מעולה שהצליח מאוד, להיט מטורף".
-ומכל זה יש לך הופעות?
"יש הופעות. לא מקיר לקיר אבל יש. התקופה היום יותר קשה לצערנו. אני מופיעה יפה ושמחה על מה שיש לי. ואני כל הזמן עובדת על המוזיקה שלי, מחפשת לסיים את האלבום וחושבת כבר על הבא. אני עובדת על מופע ערבי קלאסי, כמו סרט ערבי, כמו במועדון 'לילה מוראד', שזמרת יושבת על סטול ומאחוריה נגנים, עוד וכנר, עם חליפות, והיא שרה קלאסיקות ערביות. אני עובדת על זה, רוצה שיראו אותי נוגעת בכל הרבדים".
"את זה אתה אומר ותודה על המחמאה. שאחרים יגידו עלי שאני כוסית, לא אני על עצמי".
-מי זה החבר שלך?
"שמו יוסי מזרחי"
-אבל לא יוסי מזרחי מ"הקולקטיב" שמנגן עם נינט.
"ממש לא. וגם לא המאמן כדורגל. הוא לא מתחום המוזיקה והבמה, הוא בא מנדל"ן, בן 29, החבר הכי טוב שלי. אנחנו גרים בראשון לציון ליד בית הוריי. אנחנו כבר שמונה חודשים חבים וגרים יחד חצי שנה. יש בינינו כימיה מדהימה. הוא הבן זוג הכי תומך ומדהים שיכולתי לאחל לעצמי. כשאני חוזרת מהופעה בשתיים בלילה הוא מנקה את הבית, מבשל לי ומחכה לי בזרועות פתוחות. הוא חי אותי כאילו זה קורה לו. הלוואי לכל הגברים בישראל שיהיו חצי ממנו, בן אדם מדהים".