מרגול, מרגלית צנעני, מוציאה היום את השיר "כולי באורות", שכתב דורון מדלי ללחן של סינאן אקסיל הטורקי (במקור נקרא השיר "Herkes Evine"), עם עיבוד והפקה מוזיקלית של תומר מתנה. זהו למעשה סינגל חמישי לצנעני מאז יצאה לדרך חדשה בעקבות הפרשה המפורסמת שארעה לפני יותר משנה. קדמו לו "ילד", "ידיים לשמיים", הדואט "טיפה של חום" עם שיר לוי והבלדה "רגשות מזויפים".
עכשיו, אחרי שהכל באמת מאחוריה, מרשה לעצמה צנעני לשיר באופטימיות על אמונה בשיר קצבי ושמח. "זה שיר שמח עם ביט שמח, אבל אני לא בטוחה שהמנגינה שלו שמחה", אומרת מרגול. בעיני זו שמחה מינורית, יותר ווישפול ת'ינקינג. יפה מה שכתב שם דורון מדלי. הטקסט עף לו מהלב, הוא לא האמין מה קרה לו. הוא ישב וכתב טקסט שלא אופייני לו כל כך. אהבתי את השיר הזה מהרגע הראשון. לקח קצת זמן לקבל עליו אישור מבחינת הזכויות אבל השגנו אותו. אני שמחה כי השיר הזה מוציא אותי מהכובד של רגשי האהבה, מלשיר על הקושי של הימצאות בחלד, מחלוקת המשאבים הרגשיים בעולם הזה. זה משהו אחר. זה שיר שהוא קודם כל על אמונה וכל אחד יכול לקחת אותו לאן שהוא רוצה. אני מצאתי בו את הזיק האנושי היפה של התחדשות, הזיק הטוב. יש גם זיק רע, אבל זה הזיק הטוב".
-הוצאת השנה כמה סינגלים, את לוקחת כל שיר בפני עצמו?
"כן, כששרתי עם שיר לוי רציתי לשיר עם עלם חמודות ששר יפה ווקאלית, היה לי כבוד ועונג לשיר איתו. היום כבר אין קונספציות אי אפשר שתהיה כאן קונספציה, בעולם הזה. כל שיר בפני עצמו, אחר כך אתה מגבב את הדברים לקופסה ומה שמצמיד את כל החומרים יחד זה אתה עצמך, הקול שלך. מי שמבחין בטעמים של אותו מבצע - מבחין, זה לא מקרי אבל גם לא מתוכנן".
-את לא נשענת רק על להיטי עבר וממשיכה לחפש.
"ואני לא לבד. אם תשים לב הרבה מהאמנים שבגילי מוציאים שירים השכם והערב ופותחים הופעות ברידינג, הולכים ועושים. אני שומעת סביבי יפה מאוד מה קורה. הנה חיים משה מופיע ברידינג וכל הכבוד לו. אני בטוחה שיהיה מלא ואנשים ייסחפו אחריו. שמע, עוד כוחי במותני. אני מחפשת רפרטואר חדש שידליק אותי ואת הקהל, זה צורך שלי כאמנית. אני חייבת להתחדש. לכן כל הזמן אני שומעת חומרים נפלאים. אוהבת חדשות לבקרים לשמוע שירים חדשים ולעשות אותם".
-ניסית להרים בזמנו מופע בלוז וסול.
"כן, ואנשים אומרים לי תעשי בלוז ומוטאון, איך אני אעשה? לאן אפנה את זה? זה לא קל. עשיתי את המופע 'מרג'לס' לפני שנתיים-שלוש אבל הכל נקטע כי זה היה נורא יקר לתפעל. זה היה עם ביג באנד מדהים, עשיתי מוטאון סול מיוזיק עם כל הפסיליטיז והאינטסרומנטים, אבל כלכלית אי אפשר להחזיק את זה, זה נורא יקר, ולעשות את זה קטן או כ'מייק בליב', בכאילו, זה לא זה. אומרים לי תעשי דיסק של בלוזים, אבל לאיזה פלח שוק? זה לא יישא את עצמו. הציעו לי כמה פעמים לשיר בפסטיבל ג'אז ובלוז כזה ואחר, שאשב שם עם להקה מחו"ל ואחכה לעלות לבמה כשעולה השחר - זה לא מתאים. אני אוהבת את המיינסטרים, מאוד אוהבת אותו".
-מאז הפרשה יותר קשה לך לנהל את הקריירה?
"אני בנישה שלי, שורדת, אוהבת לשרוד, אוהבת את המתח הבן תרבותי. אני עם הניסיון שלי יכולה להאציל על צעירים שיש לי איתם קשר סימביוזי יוצא מהכלל. אני עבדתי כל החיים שלי ככה. מוציאה סינגלים החוצה, עושה 'שלח לחמך', לא מפמפמת את עצמי במדורי רכילות, לא מבקשת השמעות ברדיו, לא חברה של אף אחד. זאת העבודה שלי, אני עולה להופיע כשמזמינים אותי אני מופיעה. וכן, התחלתי שוב. קרה מה שקרה, עכשיו זה מתחיל להתמסמס ואני מופיעה כאחד האמנים בישראל, כמו כולם".
-ואיך הקהל מקבל אותך?
"מחבקים אותי עוד יותר. אני לא ידעתי שכך יהיה, אבל מזדהים איתי, אוהבים אותי כאדם. אני מניחה שהרבה אנשים, כל מיני, צקצקו בלשונם, אבל הופתעו לראות שמרגול האימתנית לא פתחה פה על אף אחד. לא דיברתי על אף אחד. לא התלהמתי, לא התקלסתי, זה זעזע המון אנשים. אנשים עם שכל אומרים לי - 'מרגול, השקט שלך, התרבותיות שלך, זה הדהים אנשים. לא פתחת פה, חרצובות הלשון שרגילים לקבל ממך נעלמו, היית שקטה ולא אמרת על אף אחד דבר בלע, וזה יפה מאוד'. אני לא עשיתי את זה במאמץ, זאת אני וזהו".
-יש תכנונים לשנה הקרובה?
"יש תכנונים יפים לעבודות ודברים שמטבע הדברים אני לא רוצה עדיין לדבר עליהם. המוזיקה שלי ממשיכה. אני זמרת. סגרתי הופעות נפלאות לחודשים הקרובים. אני עכשיו בפגישות וישיבות וקריאות תוםן על הרבה דברים אחרים. הכישרון נשאר. הכישרון נמצא".
-את חוזרת לטלוויזיה?
"חכה ותראה".
-הציעו לך לכתוב אוטוביוגרפיה, ספר על חייך?
"איכסה, המחשבה הזו מגעילה אותי. המחשבה מגעילה אותי, אין לי את הדודה לזה. לדבר על הקריירה שלי זה יפה בטלוויזיה. אמרו לי 'אפשר לעשות עליך תוכנית שלמה', ואני לא רוצה, מסרבת. לא רוצה שרטוט חיי, שום דיבור, מסכת או ספר, לא רוצה. בשום פנים ואופן. מעולם לא פרטתי את עצמי לפרטים ולא דיברתי דבר בלע על מישהו בתעשייה. תבדוק אותי אם אמרתי פעם משהו על מישהו. אמרתי על רעיונות, עניינים חברתיים ופוליטיים - מזרחים, נשים, גייז. ברוך השם יש לי פה גדול. אבל על בן אדם לחברו או עניינים אישיים? מעולם לא פתחתי פה. אני גם לא הולכת להשקות. מבקשים ממני ואני לא נענית, לא מתאימה לזה. הדבר היחיד זה ללכת להשקה של דיסק או מופע או סרט, משהו שיש בו תרבות פר אקסלנס".
-את יכולה לסמן מישהו צעיר?
"אני יכולה להגיד ששיר לוי מסומן בעיני כאמן. הוא יהלום. יש בו משהו אמנותי ונפלא. יש שני אמנים צעירים שאני שומעת לאחרונה, זה מאור אדרי ופאר טסי. לפי דעתי הם המיינסטרים הבא, הכובש, הממזרי, הגברי".
-מאור אדרי הופיע לפני יומיים בהאנגר 11.
"כל הכבוד לו. שימשיך ככה. לגבי שירה של פאר טסי - היא שונה. הוא שר כמו שהוא שר. זה הקסים אותי".
-אמרו שהוא מזכיר שילוב של אייל גולן וישי לוי.
"אני דווקא לא חושבת ככה, הוא לא כמו שני הברנשים שהזכרת. אם כבר אז הצרידות בקול שלו מזכירה את ליאור נרקיס. פאר טסי הוא מלוטש, גם וולווט וגם שריטה, שילוב קטלני, אחלה פרייזינג".
-עכשיו את נשמעת כמו מרגול השופטת מ"כוכב נולד".
"נו מה אתה רוצה, אני אחת השופטות. אותו הפה, אותה הג'ורה, בלי להיות בוטה. אני זוכרת שבאתי להגיד את ה'זמר בן זמר', וצביקה הדר אמר לי 'כמעט מתתי, כמעט נפלתי, מה את הולכת להגיד?'. באבחה אחת, הבזק, אמרתי 'זמר בן זמר'. וצביקה, שיהיה בריא וישמור על עצמו, אמר לי 'את לא צפויה, את איומה'".
-אוהבת את "הפרויקט של רביבו"?
"יצא לי לשמוע, אי אפשר לא לשמוע. בכל מקום שאתה מגיע, על האש ומסיבות, זה כל הזמן רץ. בעיני זה מלא חן, מאוד מיינסטרימי. אבל אל תשכח שהמוזיקה שהם שרים זו המוזיקה של החברים שלי - דקלון, משה גיאת, בן מוש, חיים משה, זוהר ארגוב, אבנר גדסי. אני שם קצת מובדלת, אבל זה הז'אנר שממנו אני באה. הידד להם, כל הכבוד, אני איתם, מתוקים חמודים, זה לא פוגע באף אחד. אבל הבחינה שלהם תהיה בשירים של עצמם, זה יהיה המבחן הגדול שלהם, עם חומר מקורי".
-את חיה פוליטית, מה תצביעי בבחירות?
"אני אבחר במפלגה או במנהיג או מנהיגה שיענו על כל שאלות. לא יסממו וימרחו, אני ארוצה לשמוע אג'נדה חברתית של דאגה לחלש. אשכרה. שידאגו לקשישים והחלשים בישראל וכמובן שימת דגש על כלכלה בריאה, טובה ומתחשבת, ולא חזירית ומגעילה. זה אולי נשמע חרטה אבל זה החלום שלי".
-נתראה בקיץ בקיסריה?
"מהפה שלך לאלוהים. כפרה עליך. תראה, יש לי רפרטואר אדיר ואני שמחה שהוא מעורב, גם מזרחי וגם מערבי, שילוב שנותן לי לשרוד. אני שורדת כי רוצים את הלהיטים הגדולים. אני עושה מזרחית וסול והבגאז' הזה משריד אותי. אני צריכה מפיק שילך איתי למקומות הגדולים, הלוואי. לא יודעת איך עושים את זה. אני עובדת יפה. תמיד היו לי חיים טובים. אני אדם של במה, אני כלייזמר, זמרת אירועים, ולא מתביישת להגיד את זה. הקהל אוהב אותי ככה ואני מקווה שהוא ימשיך לתת בי אמון".