אין תמונה
"ההווייה שלו היתה אנדלוסית". ג'ו עמר
אין חג מימונה בלי מוזיקה מרוקאית שמחה ומרקידה, לרוב בשפת המקור המרוקאית, שגורמת לכולם לקום, לנענע ולפצוח ב"קולולולו" סוער. בין הלהיטים הגדולים נמצאים שירים כמו "אהלן וסהלן ביקום", "הטלפון", "ללה פטימה", "וואחה תימשי לישפיטר" שירי חינות ועוד רבים. המוזיקה המרוקאית הגיעה לארץ עם העליה הגדולה ממרוקו, ולצד השירים המסורתיים שעלו ארצה, בני העדה יצרו כאן בארץ שירים מקוריים במרוקאית ובעברית עם לחנים מרוקאיים. אלה גם אלה השפיעו על המוזיקה הים תיכונית-מזרחית שהפכה למיינסטרים הישראלי בשנים האחרונות.

העורך, המגיש והשדרן ירון אילן, מומחה למוזיקה ים תיכונית ומזרחית, מסמן כמה השפעות חזקות של המוזיקה המרוקאית על העולם הים תיכוני: "אחד האבות המייסדים של המוזיקה המזרחית בארץ היה ג'ו עמר, שנולד במרוקו, וכל הווייה המוזיקלית שלו שלו היתה אנדלוסית-מרוקאית", אומר אילן. "קח שיר כמו 'ברצלונה', שכל זמר מתחיל שרוצה להוכיח יכולות ווקאליות מבצע אותו, 'ברצלונה' יושב על  מנעד של פייטנות אנדלוסית, והשיר הזה ואופן השירה הזה השפיע על כולם, על כל הזמרים שהלכו בדרכו של עמר".

"המוזיקה המרוקאית לא נגמרה רק בתוכה", ממשיך אילן. "היתרון הגדול שלה הוא שהיא הצליחה לחדור לכל פינה בארץ בעיקר בגלל להקות כמו 'שפתיים' ו'סהרה' ואמנים מבכירי הז'אנר שלאורך השנים שרו במרוקאית למרות שהם ממוצא תימני, כמו ישי לוי, חיים משה וזהר ארגוב ז"ל. או עמיר בניון, למשל, ששירת הפיוט שלו, המנעדים שלו, הווקאליות, הלחנים, גם הם צפון אפריקאיים-מרוקאיים. יש גם אמנים כמו מייק קרוצ'י וריימונד אבקסיס שהם אייקונים גדולים מאוד של המוזיקה המרוקאית האותנטית. תוסיף לזה את העובדה שיש בארץ קהילה גדולה של מרוקאים ומכאן שיש למוזיקה הזו השפעה חזקה עם אלמנטים שחודרים. הדוגמה הכי חזקה הוא השיר "עלש" ששמעון בוסקילה עשה עם שלמה ארצי, שזה הכי במיינסטרים.

המהפכה של להקת "שפתיים"

אין תמונה
דרך חיים. סמי לזמי, להקת "שפתיים"

עבור סמי לזמי, הסולן של להקת "שפתיים" משדרות, שכיכב בה לצד המייסד חיים אוליאל, המוזיקה המרוקאית היא לא רק עבודה, היא דרך חיים. לזמי חי ונושם את המרוקאית יום יום. "כשחיים אוליאל ואני הקמנו את הלהקה, 'שפתיים', המוזיקה המרוקאית היתה במקום אחר לגמרי", אומר לזמי. "היו מנגנים עם עוד, כינור, דרבוקה ותוף מרים. אנחנו הכנסנו את העניין של עוד כלי נגינה, תופים, גיטרות חשמליות, קלידים, ויחד עם זאת שמרנו על הצביון האותנטי. הבאנו את המרוקאית להופעות של להקה עם הגברה כמו שצריך, עם סאונד, כלי נשיפה לפעמים. כלהקת 'שפתיים' יצאנו והתפרצנו החוצה עם כל הדברים האלה לפני עשרים שנה,, הפכנו את המרוקאית למוזיקה של כולם. הופענו בחתונות, חינות ואפילו גירושים, ככה התחלנו".

-והבאתם בשורה חדשה.
"כן, כי בנוסף לשירים המסורתיים, אנחנו גם יצרנו חומר מקורי. למשל השיר 'מאמא דיאלי' זה שיר של 'שפתיים' שלא היה קיים במרוקו. זה מקורי שלנו. גם 'חדוג'ה' עם תי כספי זה שיר מקורי. רוב החומר של 'שפתיים' אלה שירים שנכתבו ונולדו כאן בארץ וזה היופי שבהם. ויש עוד שיצרו מוזיקה מרוקאית חדשה, כמו מייק קרוצ'י ואמיל זריהאן. ויש את הקלאסיקות. 'יא ראייח', למשל, נכתב לפני המון שנים על ידי זמר ותיק מאוד וחידש אותו ראשיד טהאר וכולם שרים אותו עכשיו, אבל זה שיר ממש עתיק".

-לפי מה בחרתם את החומר להופעות?
"לפ סוג האירוע. במוזיקה המרוקאית יש את כל זוגי השירים - שירי השמחות ושירי העצב, שירי אהבה ושירי כוונות. למשל השיר 'תן לה בננה' שאני שר, תבין את זה איך שאתה רוצה. השירה המרוקאית יש בה מהכל. בחינות אנחנו עושים שירים משמחים, מרקידים את האנשים, שזו כל המטרה. חילקנו בינינו את תפקידי שירה. התפקיד שלי היה לשיר במרוקאית ולהרקיד במרוקאית ולעשות טקס חינה. חיים אוליאל עם הגיטרה החשמלית היה שר בעברית ואנגלית, גם רוקנ'רול, בעיקר בחתונות. לכן בחינות הוא לא היה שר, כי בחינות זה רק במרוקאית. ואפילו היה לנו זמר מזרחי שהיה שר מזרחית. וקובי אוז התחיל אצלנו כקלידן. הלהקה הזו עברה הרבה גלגולים".

שפתיים ומתי כספי - "חדוג'ה"


-אילו הופעות היסטוריות היו ל"שפתיים"?
"הו, הרבה, הרבה. פעם הייתי מופיע במימונה הרבה יותר, כי פעם עיריות היו עושות מימונה גדולה. מבחינת החינות היו לי הרבה חינות שהכלה היתה אשכנזיה. יהודה ברקן עשיתי לו חינה והוא לא מרוקאי, הוא פולני ורצה שירים מרוקאיים, ואייל ברקוביץ' כשהתחתן, וכל מיני דוגמניות ודוגמנים, הבן של פפושדו רצה חינה מרוקאית. אני לא אשכח את הבר מצווה של הבן של ז'קלין ליכטנשטיין. היו מעל אלף איש וכל הכי מפורסמים - חברי כנסת, סלבריטיז, מי שאתה רוצה. ז'קלין באה אלי ואומרת לי: רק המשפח שלי פה מרוקאים, כל השאר אשכנזים. שאלתי אותה אם לעלות לשיר והיא אמרה לי 'ועוד איך, היום אתה שר לי ולשמפחה שלי, מה אכפת לי האחרים'. עליתי לבמה וכולם באו לרקוד כולל חברי כנסת ורפי גינת, כל הגדולים שאתה רק רוצה. אין מה לעשות, המוזיקה המרוקאית מרקידה ועושה משהו לאנשים שהם קמים ומתחילים לזוז ולנענע והכל. היום אני בא להופיע לכל העדות, לא שואל מי העדה, בא להופיע, נותן את ההופעה וכולם שמחים".

שמעון בוסקילה: "מי שלא זמר טוב מבחינה קולית לא יכול לשיר מרוקאית"

שמעון בוסקילה פרומו (צילום: אריאל בשור)
"אני מרגיש אחרת לשיר מרוקאית, זה כי גדלתי על זה מאז שאני ילד קטן". שמעון בוסקילה|צילום: אריאל בשור
אם בשדרות צמחה להקת "שפתיים", הרי שבנתיבות ואופקים השכנות ייסד שמעון בוסקילה את להקת "סהרה", במסגרתה יצר מוזיקה ששילבה את המרוקאית עם עם אלמנטים אלקטרוניים ורוקיסטיים. הלהיטים הגדולים של הלהקה היו שירים כמו  "את" ו"פיניהיה", עם גרוב שקשה למצוא במקומות אחרים. לימים מצא את עצמו בוסקילה מלמד את הקהל של שלמה ארצי מרוקאית בלהיט "עלש" ובהמשך קורע את הפלייליסט ברדיו עם "מינהאר לי משיטי (מהיום שהלכת)", השיר במרוקאית מ"הפרויקט של עידן רייכל" שכולם מכירים בשם "יא מאמא".

"לטעמי המרוקאית היא מוזיקה מאוד שמחה, אותנטית אמיתית, ויכול להיות בה גם עצב מאוד גדול", אומר בוסקילה. "זו מוזיקה מדהימה בפני עצמה, ששונה מהמוזיקה הים תיכונית שכולם מכירים. קודם כל המקצבים של המרוקאית הם אחרים, שש שמיניות ועוד סוגים, יש גם את השירים השקטים העצובים, תלוי איך אתב לוקח את זה. גם הסאונד שלה מיוחד מבחינתי, אחר, שונה לגמרי, ראש אחר לגמרי, יפה בפני עצמו. צריך לגדול על זה ולהתחבר. במרוקאית, למשל, אתה חייב דרבוקה, זה הבסיס לרית'ם סקשן. יכולים להיות בס ותופים אבל בלי דרבוקה זה לא יעבוד".

-והטקסטים?
"יש כל מיני סוגים, לא רק שירי שמחות, חתנות וחינות. יש המון טקסטים על החיים, שירים שכתובים כסיפור. זה מאוד מעניין, צריך להיכנס לעומק ולהבין, זה מדהים בעיני. כזמר צריך להיות זמר עם ווקאליות טובה כדי לשיר את זה. חייב להיות זמר ווקאלי טוב. אתה לא יכול לשיר במרוקאית אם אתה לא זמר טוב, זה לא יעבוד".

-מרגיש אחרת כשאתה שר במרוקאית?
"כן זה מרגיש לי אחרת לשיר מרוקאית כי גדלתי עם זה מאז שאני ילד קטן. כשאתה שר מרוקאית אתה מחייך, חש שאתה עושה את מה שעשו לפניך, נזכר איך ראית אותם שרים כילד את אותם שירים שהיום אתה שר בעצמך. זה כל הקסם במוזיקה הזו".

-הבאת את זה למיינסטרים ב"מינהאר לי משיטי".
"פיתחתי לעצמי סגנון משלי במרוקאית, לא לקחתי את זה כפולקלור, אלא מבחינה מלודית לקחתי מלודיה ארצישראלית ושרתי עליה במרוקאית. גם באלבום הראשון של 'סהרה' לקחתי את הראש שלי, ועשיתי את זה אחרת -  מרוקאית עם מוזיקה אלקטרונית. לא עשיתי שטאנץ מרוקאי אחד על אחד, כי זה לא היה עובד, כבר שמעו והכירו מאחרים".

 

הכנסייה האנדלוסית המרוקאית

רן אלמליח, כנסיית השכל, השקה שורות של אנשים (צילום: טוני פיין, רשת ג')
"הרוק והמרוקאית הם מבחינתי שורשים שווים". רן אלמליח|צילום: טוני פיין, רשת ג'
עבור רן אלמליח מלהקת "כנסיית השכל" המוזיקה המרוקאית היא חלק מהשורשים מבית ההורים בשדרות. בשנה האחרונה, במסגרת להקה "כנסיית השכל", הוא התחבר לצד התזמורתי שלה, בשיתוף פעול של הלהקה עם התזמורת האנדלוסית הים תיכונית אשקלון. אחרי כמה שירים משותפים בעברית, חידשו הלהקה והתזמורת לקראת המימונה את השיר "עלאש קטעוכ יא וורדה" - "למה קטפו אותך יא וורד".

"הדבר הכי חזק במוזיקה המרוקאית ומה שאותי מחבר אליה זה הגרוב שאי אפשר למצוא בשום מוזיקה ים תיכונית אחרת, לא במצרית ולא באלג'יראית", אומר אלמליח. "במוהן הזה המוזיקה המרוקאית היא יחודית מול האחרות מצפון אפריקה. יש בה גרוב אפריקאי אמיתי וזה מה שהכי מגניב אותי בה".

-כבסיסט שגם נותן קצב, גם ליווי וגם גרוב - יותר קשה לנגן אותה?
"תלוי למי. לי זה בא מאוד טבעי, לא יודע למה, לי זה קל. לאחרים אולי זה יכול להיטות קשה כי הם לא רגילים. זה עניין של Feel".

-יש הבדלים בין השירים שנוצרו פה לבין אלה שעלו ממרוקו?
"אני חושב שכל אחד מדגיש פן אחר. עמיר בניון עושה 'עלא', שזה ז'אנר יותר רציני, יותר מלודיה ופחות גרוב, עם סלסולים. 'שפתיים' יותר מדליקים אותי כי הם לוקחים את הצד השמח הנהנתני של המוזיקה הזו, וזה מה שניסינו לעשות גם בשיר 'קאנה וואחדה'. האמת שיש במוזיקה המרוקאית גם אלמנט של עצבים וכעס שמאוד מזכיר רוק. הויברציה שנשפכת מהמרוקאית מזכירה את זו שמורגשת כשרוצים לנגן רוקנ'רול".

-עשיתם תהליך ב'כנסייה' של חזרה לשורשים?
"אני לא מסכים עם ההגדרה הזו, כי הבית המוזיקלי שלי כלל את בית ההורים והסביבה והמון דברים. מבחינתי רוק זה בית כמו המרוקאית. אני לא חוזר בתשובה שבא לשורשיםץ השורשים שלי מבחינה מוזיקלית הם באנגליה ובארץ ובמרוקו באותה מידה. חזרנו למרוקאית כי זה הדליק אותנו והיינו צריכים לגעת בזה לעומק. בתקופה האחרונה רצינו להתעמק ולשם הלכנו, לחיבור עם האנדלוסית של אשקלון. אלה נגנים שהם מאוד מקצוענים, אבל הם לא מבינים רוק. הם אנשים שבאים עם ניסיון רב שנים במוזיקה, אבל לא מבינים למה צריך מערכת תופים שפתאום תרעיש להם. הם התאימו עצמם אלינו ואנחנו אליהם ובסוף זה הסתדר".

רביב בן מנחם: "מי שלא מרוקאי עדיף שלא ינסה"

הפרויקט של רביבו הופעה, רביב רם בן מנחם (צילום: שרון רביבו)
"אני נהנה לשמוע, אבל קשה לשיר מרוקאית אם אתה לא מרוקאי". רביבו בן מנחם|צילום: שרון רביבו

מי שמביט על המוזיקה המרוקאית מהצד הוא מוזיקאי ומעבד כמו רביב רם בן מנחם, רביבו מ"הפרויקט של רביבו", שצמח מתוך המוזיקה המזרחית והים תיכונית, אבל נהנה לשמוע את המרוקאית. "בעיני המוזיקה מרוקאית היא מוזיקה ייחודית מאוד, המקצבים, הזמרים, השפה המרוקאית, מוזיקה שיכולה להיות מאוד שמחה או מוזיקה מאוד עצובה כשרוצים להעביר מסר. יש זמרים מעולים באנדלוסית, כמו ליאור אלמליח ואמיל זריהן. אני אוהב לשמוע אותם בגלל היכולות הווקאליות. או עמיר בניון שיש בו הרבה מהשירה המרוקאית. הסלסולים שלו לא באים משום מקום, אתה רואה את ההשפעה הענקית עליו מהכיוון המרוקאי".

-יצא לך לעבוד עם מוזיקה מרוקאית?
"בעיקר כנגן. אלה מקצבים שלאו דווקא של רביעיות שלמות שכולם מכירים, אלא מקצבים מורכבים שצריך להיות מרוקאי כדי להבין. האוזן הרגילה מכירה מבנים שחוזרים על עצמם, במרוקאית יש מקצבים מיוחדים כמו שלתימנים יש משלהם. זה משפיע גם על תחום הריקודים. כשרוקדים מוזיקה מרוקאית רוקדים אחרת מאשר כשרוקדים מוזיקה מזרחית. זה סטייל שונה של מוזיקה, של מקצב ולכן גם של ריקוד".

"כנגן אני יכול להגיד שכאשר רוצים ממך שתנגן מקצב מרוקאי הכוונה היא לשמח, הפשוט, כמו של להקת שפתיים שכולם היו טוחנים. המוזיקה הכבדה יותר, האותנטית מהבתים המרוקאים היא יותר מורכבת. מבחינת הצליל הדרבוקה והכינור המרוקאי הם הכלים הדומיננטיים. אין דבר כזה להקה בלי כנר".

-יש סיכוי לשיר מרוקאי ב"פרוייקט של רביבו"?
"עד היום לא התעסקנו עם זה והתמקדנו בכיוון מזרחי לייט שהיה פה בסוף שנות ה 70'. אולךי בעתיד יהיו כמה דברים. מוזיקה מרוקאית זה משהו שצפוי שיגיע מאיתנו, כי זה עניין של הגייה נכונה בשירה. צריך להיות מרוקאי כדי לשיר טוב בשפה ואיפה שלא טובים אני מעדיף לא להיכנס. אני מעדיף לשמוע ולתת למי שלמד את זה מבית אמא שהוא יעשה את זה. בקיצור, צריך להיוולד מרוקאי כדי להביא את הנשמה המרוקאית במוזיקה".