פסטיבל הפסנתר במהדורת שנת 2014 ייפתח בעוד שבועיים בדיוק במוזיאון תל אביב לאמנות, ויארח עשרות הופעות בימים רביעי עד שבת. אבל כבר בשבוע הבא (רביעי, 29.10) מתוכנן להתקיים ב"קפה תל אביב" שבדרום העיר אירוע מחאה אלטרנטיבי מזרחי שיוצא נגד הפסטיבל.
תחת הכותרת "פסטיבל הפסנתר המזרחי" יתכנסו אמנים מהז'אנר הים תיכוני-מזרחי וימחו על כך שבפסטיבל הפסנתר המסורתי, הממומן מכספי הארנונה של תושבי תל אביב, לא נמצא מקום לזמרים מזרחיים-ים תיכוניים. זאת בניגוד לשנים עברו, בהן אירח פסטיבל הפסנתר זמרים כמו איל גולן, ישי לוי ומשה פרץ, שבמקביל גם פורגנו בגלגלצ. "עלה התאנה" השנה אמור להיות רותם כהן, אלא שכהן לא שר מוזיקה מזרחית מסולסלת, אלא בלדות רומנטיות ושאנסונים בסגנון צרפתי.
את אירוע המחאה מארגנים אנשי האתרים "בטריבונה" ו"קפה גיברלטר", שמבטיחים להביא לפסטיבל שלהם את מיכה שטרית, מרגול צנעני, אהובה עוזרי, עופר לוי, נסרין קדרי, מאור אשואל, אתי לוי, דוד דהרי, אוריאל שלומי, שניר כהן ואמנים נוספים. כל אחד מהזמרים צפוי לבצע שיר אחד בליווי פסנתר, בהתנדבות מלאה. הדוברים הבולטים בערב צפויים להיות ישראל בונדק - המנהל של אתי לוי, והמשורר רועי חסן.
"בעיר תל אביב גרים גם אוהבי מוזיקה מזרחית"
"מדובר בעצרת מחאה על כך שפסטיבל הפסנתר לא מכניס אמנים מזרחיים וגם מקבל המון תקציבים אבל פועל בדרך שלו", אומר ישראל בונדק. "הפסטיבל ממומן מכספים של משלמי הארנונה, ועד כמה שאני יודע, בעיר תל אביב גרים גם אוהבי מוזיקה מזרחית, לא רק כאלה שלא אוהבים אותה".
-אתה רואה בפסטיבל הפסנתר אירוע "אשכנזי"?
"אני נזהר מלעשות הפרדה בין אשכנזים למזרחים. אני רוצה לדבר על מוזיקה, וראוי שבפסטיבל הפסנתר תהיה גם מוזיקה מזרחית".
-מה אתה מתכנן?
"אתי לוי תשיר שיר מחאה מאלבומי המחאה שלה, ואני אגיד כמה מילים. אני תומך במארגנים, מצדיע למי שהרים את הכפפה ועושה את מה שעושה".
חגי אוזן, לשעבר כתב ומבקר מוזיקה ים תיכונית-מזרחית וכיום המנהל של הזמרת נסרין קדרי, תומך גם הוא ברעיון: "אנחנו מצטרפים בכיף, אמנותית זה נשמע לי גדול".
-מפריע לך שאין בפסטיבל הפסנתר אמנים מהז'אנר הים תיכוני?
"מפריע לי מאוד. היו נסיונות לשלב בפסטיבל זמרים, אבל אלה היו רק 'עלי תאנה'. הייתי רוצה לראטו את המקביל של ערן צור בז'אנר המזרחי, ולא רק זמר אחד. המחשבה על עופר לוי שר בליווי פסנתר ועוד מרגשת, זה יכול להיות נהדר. יש במוזיקה המזרחית זמרים שהם גם יוצרים, שמנגנים בעצמם. למשל פאר טסי או איתי לוי על פסנתר, יכולים להיות טובים".
"לא חוכמה להביא לפסנתר את שלומי שבן, חוכמה להביא את ליאור נרקיס"
-עומר אדם.
"עומר אדם יכול להיות מדהים רק עם פסנתר, בשירים כמו 'שקט' ו'נועצת מבט'. או ליאור נרקיס, זמר שמזוהה עם קצב גבוה, היה יכול להיות מדהים לשמוע אותו מביא עומק עם 'לכל אחד יש' או 'תגידי'. ליאור נרקיס זה לא רק 'שגעת טרפת' ו'דוקטור תציל אותי'. מענין דווקא להביא את הקצביים. הרי זו לא חוכמה להביא את שלומי שבן, הוא כל חייו על הפסנתר, אז מה הקטע. צריך לעשות משהו מעניין. תדמיין את ההפך - ערן צור בפסטיבל העוד".
-פסטיבל הפסנתר הוא אירוע סטרילי של הקהל התל אביבי?
"לא כיוון של סטרילי, אלא חוסר פתיחות וחשיבה סטיגמתית. פסנתר זה לא רק מתי כספי, שלמה גרוניך ושלומי שבן. הם בסטיגמה שמה קשור פסנתר למזרחית. יהיו שירימו גבה ויהיו שיגידו מה הקשר. לך תסביר להם שהעוד הוא האבא של הפסנתר".
"בחפלות אין מקום לאמנות"
-אני מדמיין את "הפרויקט של רביבו" בגרסת פסנתר.
"רביב בן מנחם מנגן, וניר בן מנחם ואלירן צור שרים קלאסיקות, למשל את 'מייחל לבואך', או השירים המקוריים שלהם. 'רביבו' זו בדיוק הדוגמה להרכב שעושה שמח כל הזמן ומשתוללים על הבמה. בפסטיבל הפסנתר הם פתאום היו שרים אחרת. הרי העניין הוא לאתגר, להביא משהו שונה. הפסטיבל אמור להיות איוונט יוצא דופן ממה שקורה במשך כל השנה, אז בוא נעשה משהו חריג, לא הופעות רגילות".
-אף אחד לא מפריע לזמר ים תיכוני להרים מופע פסנתר משלו. אייל גולן פתח את המופע הקודם שלו עם שני פסנתרי כנף.
"למרבית הז'אנר המזרחי אין אפשרות כלכלית לעשות מה שבא להם. הם צריכים להתפרנס מחתונות ומועדונים. אם יש גב כלכלי מעירייה או משרד התרבות, אז אפשר ללכת יותר רחוק עם האמנות. למשל, נסרין יכולה להופיע עם פסנתר, ולתת גרסאות ארוכות ומלאות לשירים בערבית, מה שאי אפשר לעשות כשהולכים להופיע במועדון או חתונה וצריך להרים את הקהל בחפלה, ששם יש הרבה פחות מקום לאמנות".
מיחסי הציבור של "פסטיבל הפסנתר" נמסר בתגובה: "פסטיבל הפסנתר מארח מגוון רחב של מוסיקאים מבלי לבחון את שייכות סגנונם המוסיקלי. ב-2014 הדיון בנושא זה הוא לא רלוונטי משום העובדה שכל סוגי המוסיקה משתלבים ונמזגים זה בזה להוויה אחת כוללת המכונה מוסיקה ישראלית".
_c.jpg)