מאז ה-7 באוקטובר, ישראל הפכה לדי מבודדת תרבותית. זה בולט בלא מעט זירות כמו הופעות בינלאומיות גדולות או פסטיבלי סרטים, אבל במיוחד בחיי הלילה בישראל, שהיו מלאים באורחים מחו"ל כמעט על בסיס שבועי, והפכו למבוססים כמעט באופן בלעדי על דיג'ייז כחול-לבן.
הגעגוע של הקהל הישראלי של דיג'ייז בינלאומיים גרמה לכך שבליינים ישראלים רבים טסים לראות אותם בהופעות ופסטיבלים בחו״ל. מי שעושים בימים אלה מאמץ מיוחד להנחית ישראלים אצלם הם השכנים מקפריסין, שם יתקיים ב-20.9-23.9 בלימסול פסטיבל ביוניקס. הפסטיבל יארח כמה מהדיג׳ייז הגדולים בעולם, ביניהם Tale Of Us, Artbat ופאטבוי סלים, וגם נציג כחול-לבן בדמות הדיג'יי קדוש.
בשנה שעברה "ביוניקס" נפל על יום כיפור, ולמרות המועד הבעייתי משהו הצליח להנחית כמה אלפי ישראלים. ברקע המלחמה השנה והתאריך שנקי מחגים - הפסטיבל צפוי לארח שוב כמות גדולה של בליינים כחול לבן. "כשבנינו את הליינאפ, לקחנו את הטעם הישראלי בחשבון", מספר אנדריי בוהונוב, ממנהלי הפסטיבל, בשיחה עם mako. "לצד זה, לקחנו בחשבון את הטעם המוזיקלי של האנשים באי שלנו וביוון. אנחנו גם מקווים להרחיב את הטעם המוזיקלי של הקהל המקומי. בקפריסין טכנו כבד יחסית לא ממש קיים. דיג'יי כמו בן קלוק זה לא יעבוד, איך אנחנו לא עושים בוקינג בכיוון הזה. כדי לנסות ול'חנך' את הקהל, אנחנו עושים שילוב של מוזיקה חדשה וישנה".
השנה, למשל, יפגיש הפסטיבל את הבליינים עם אגדה חיה של מוזיקה אלקטרונית, שזכה ללהיטים שחצו את קהילת הבליינים אל המיינסטרים העולמי: פאטבוי סלים. "הוא אגדה אדירה, אבל בני 18, 25 ואפילו 30 לא בטוח מכירים אותו", הסביר בוהונוב בראיון. "אנחנו רוצים להכיר להם דיג'ייז וכאלה במטרה לפתח את הטעם המוזיקלי שלהם ואת האי".
הבחירה להביא גם נוכחות ישראלית בדמות קדוש לא מובנת מאליה בימים כאלה. "קדוש מנגן כאן לא מעט וזוכה לאהבה מהקהל, אז בטוח שהם אוהבים", סיפר מארגן הפסטיבל. "אני חושב שזו לא רק המוזיקה שלו - אלא גם הפרסונה, הוא מופיע עם וויב נהדר וזה עובד".
הפסטיבל, שכאמור יתקיים בספטמבר, יתקיים במשך שלושה ימים בין שעות הצהריים ועד חצות בדיוק, שעה מעט מוקדמת לסיום פסטיבל. "קודם כל יהיו אפטרים רשמיים", מסביר בוהונוב. "צריך להבין שחיי הלילה כאן זה לא מה שאתה מכיר מתל אביב או ברלין למשל. אז כל הרעיון של ביוניקס בכלל היה ליצור משהו חדש ומרגש בשבילנו ובכלל - חיי לילה לא קיימים כאן המון זמן", הוא מסביר.
עם זאת, בוהונוב רואה מקום לאופטימיות: "אנחנו לאט לאט רואים יותר מקומות בילוי ואירועים כמו ביוניקס, אבל לא תראה כאן תרבות של חגיגה עד שעות הבוקר המאוחרות כמו בתל אביב או שלושה ימים ברציפות כמו בברלין. אנחנו מנסים לגרום לזה לקרות".
אז למקרה שאתם טסים, חשבנו לשאול - מה ההבדל בין הקהל הישראלי לקפריסאי? "בכל מה שקשור לחיי לילה, ישראל הרבה יותר מודרנית", מסביר בוהונוב. "חיי הלילה קיימים אצלכם עשרות שנים ופה זה עוד משהו חדש. יש לכם הרבה יותר ערכים מוזיקליים, בסיס יותר גדול של קהל".
למארגן האמביציוזי חשוב להדגיש שהוא לא מנסה להתחרות באף אחד: "הרעיון הוא לנצל את מזג האוויר המצוין שיש לנו בקפריסין בספטמבר, אתה בטח מכיר את זה גם מישראל. אנחנו לא מנסים להתחרות באיביזה או קרואטיה, אלא לעשות משהו אחר שרלוונטי לאזור שלנו ולשכנים שלנו מישראל, קפריסין ושאר הסביבה, בתקווה שזה יתפתח מדי שנה", הוא מסביר.
ומה התוכניות לעתיד? "הייתי שמח להביא לקצת קצת טכנו מדטרויט, אומנים כמו Inner City", הוא מספר. "הייתי רוצה להנחית כאן אומנים כמו דני טנגליה או רוברט סאנצ׳ז, אגדיות ענקיות שיעזרו ללמד את הקהל הצעיר על תרבות ההאוס. הייתי רוצה גם להנחית כאן מישהו מקיינמיוזיק אבל רק אחד מהם, בעיני יש יותר וייב בהופעות היחיד שלהם מאשר בסטים שלהם ביחד. מישראל - ממש הייתי שמח להנחית את מגית קקון. לצערי היא לא הייתה זמינה לנגן בפסטיבל השנה, אבל אני ממש אוהב את הסאונד שלה".