"חרבו דרבו", הלהיט של נס וסטילה, ממשיך להתפשט ולהכות גלים בעולם: אנתוני פנטנו, ממבקרי המוזיקה הבולטים והמצליחים של העשור האחרון, פרסם סרטון טיקטוק ובו תקף את המנון המלחמה של צמד הראפרים הישראלי. פנטנו הגדיר אותו כ"המנון מלחמה צמא דם".
"ישראל מתנהגת בצורה נורמלית", פתח את דבריו בסרקזם. "השיר מספר אחת בישראל הוא המנון מלחמה צמא דם בסגנון היפ הופ עם ביט של דריל, וכשמסתכלים על תוכן השיר זה קצת... צמא דם באופן מחריד", הצהיר. "אני מניח שמדובר בהבדל גדול מהסינגל הקודם שלהם, שהיה על לצאת למסיבות", אמר בהתייחס ל"תיק קטן". "שורות כאלה הן מטרידות במיוחד", אמר והצביע על שורה מ"חרבו דרבו" שתורגמה לאנגלית, בה נאמר "אחת לסבתא וסבא, רושמים שמות על הפגזים, לילדי עוטף עזה". נראה שהוא חשב שמדובר בהתייחסות לילדי רצועת עזה ולא עוטף עזה.
@theneedletok oof
♬ original sound - TheNeedleTok
"השיר אכן תוקף באופן ספציפי את חמאס, אבל האגרסיה והאלימות בשיר הזה מגיעות למימדים די נרחבים, גם אל סלבריטאיות אמריקאיות שהביעו סימפטיה עם פלסטין: בלה חדיד, מיה קאליפה. זה לא נראה טוב, במיוחד שהבחור פה נראה כמו ג'ק הארלו מחנות 'הכל בדולר'", אמר בהתייחס לסטילה. "אם אתם רוצים לראות מה עוד יותר גרוע, את רמות הקרינג' המיליטריסטי ושימוש מופרז במילוי שפתיים, תסתכלו על השימוש בסאונד של השיר הזה בטיקטוק, זה משהו".
את דבריו ביסס פנטנו בעיקר על כתבה שהוקדשה לשיר ב"פורוורד", אחד העיתונים היהודיים הוותיקים בארצות הברית, המזוהה לרוב עם עמדות שמאל. כותרת המאמר בפורוורד היא "למה השיר מספר 1 בישראל מייצג שינוי רדיקלי בפופ הישראלי". בכתבה מתראיינים שני אקדמאים: אדווין סרוסי, פרופסור למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית, ושיינה וייס, פרופסור ללימודי ישראל באוניברסיטת ברנדייס, מסצ'וסטס. החוקרים מסבירים כי לרוב, התגובה המיינסטרימית במוזיקה הישראלית לאסונות כמו טבח ה-7 באוקטובר נוטה לצד המתאבל, המלנכולי - ואילו חרבו דרבו הוא שיר כעס. "זה הזמן להחליף את העצב - בכעס. אחושרמוטה כעס", כתבו נס וסטילה עם שחרור השיר.
אבל זו החלט לא הפעם הראשונה שהכעס מקבל את הבמה בשעת משבר - פרופ' וייס מספרת בדבריה בעיתון הפורוורד כי "חרבו דרבו" מזכיר לה את ימי האינתיפאדה השנייה, אז שירים כמו "התקווה" של סאבלימינל והצל כיכבו בקרב הקהל עם שורות בלתי נשכחות כמו "עוד לא נולד הבן זונה שיעצור את ישראל". בנוסף, מסבירה וייס, יש להבין את השיר בקונטקסט של צעירים ישראלים בשנת 2023, שעל פי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מחזיקים בדעות ימניות יותר מהממוצע באוכלוסיה הכללית. "אין להם זיכרון של תהליך השלום, והם לפני גיוס, לקראת גיוס או שחבריהם כבר בצבא", הסבירה וייס בכתבה.
כזכור, זכה השיר לתגובות מזועזעות מצד גורמים פרו-פלסטיניים רבים: צמד הדוגמניות ממוצא פלסטיני, סימי והייז, פרסמו בחשבון האינסטגרם שלהן תרגום באנגלית למילות השיר והגדירו אותו כ"חוסר לב מיליטנטי ומגעיל". מיה קאליפה, שמוזכרת בשיר, טענה שהוא קורא לצה"ל לחסל אותה. בתגובה כתב לה סטילה: "איזו סתומה את".