השיר "Happiest of All Memorial Days" של להקת "הקולקטיב" נבחר ל"שיר האלטרנטיבי של השנה" במצעד השנתי של ישראל תשע"ד, על ידי גולשי mako, צופי ערוץ 24 ומאזיני רדיו תל אביב, רדיו דרום, רדיו חיפה ורדיו חם אש.

השיר יצא כסינגל וקליפ מתוך האלבום "Pangaea" שהוציאו השנה חברי "הקולקטיב". הקליפ המצוייר מראה פסנתרן שנתלה בחבל ולמעשה מנגן כל הדרך להלווייה של עצמו. בדרך מצטרפות למסע הלווייה דמויות אורבניות, צבעוניות ומוטרפות, ותופעות אלימות פוקדות את העיר (אדם שתוקף אנשים אחרי שכריש אכל לו את הראש). את הקליפ ערך Samuel Weikopf מחומרים שנלקחו מהסרט "Never Drive a Car When You're Dead", שיצר במקור Gregor Dashuber.

עוד במצעד השנתי:

"בשם כל הלהקה אני יכול להגיד שאני מרגיש מדהים עם הזכייה", אומר סולן "הקולקטיב" עידן רבינוביץ'. "האלבום יצא לפני זמן קצר יחסית ועם ההשקות והטורים בחו"ל לא קיבלנו עוד הרבה סימפטומים איך הוא חלחל. לכן כיף גדול שהוא יצא ככה והגיע ככה לקהל".

-איך נולד השיר "Happiest of All Memorial Days"?
"זה קצת מצחיק עם השיר הזה. הוא לא היה מהבולטים כשנכנסנו לאולפן ההקלטות. היתה הרגשה כלפי כמה שירים, והוא ביניהם, שאו שהם יהיו בפנים אם הם ייצאו לנו מאוד מוצלחים, או בכלל בחוץ. לכן הוא עבר כמה גלגולים, היו לו כל מיני עיבודים. הגרסה הסופית הגיעה שבועיים לפני ההקלטה. אחרי שהקלטנו אותו, מההשמעות הראשונות היה בו משהו שעבד באופן יוצא דופן לעומת השאר. מאוד הפתיע אותנו מאיך שהוא יצא בסופו של דבר. כשכתבנו אותו לא ידענו שיתחברו אליו. אישית חשבתי שיהיה יותר קשה להתחבר אליו. אבל זה כיף לשמו שאלה התגובות. נחמד לדעת השהאינטואיציות היו נכונות".

-על מה הוא נכתב?
"על העצב ויופי שקיימים בו זמנית בדברים שקפואים בזמן. הזמן זורם אבל לפעמים החיים הם כמו תמונה ישנה, כמו משהו קפוא שנשאר ככה תמיד. יש רגעים בחיים, שנצרבים אצל כל אחד אחרת. בעיני זו קללה וברכה באותה מידה, שרגעים נצרבים. כי מצד שני אתה יכול לשאוף שאף רגע לא יישאר קפוא בזמן ואתה ממשיך הלאה".

-משהו בו לדעתך התחבר לתחושות של הקיץ האחרון?
"לאו דווקא. הקשרי יום הזיכרון הקשים שלו לא יבואו לידי ביטוי בעת הספציפית הזו. הוא לא מתבוסס בעצב שלו ואומר לך להיות עצוב. יש בו משהו שמח, ניצחוני וחוגג, דווקא האופק האופטימי שלו קיים בו לא פחות".

"לעניין האישי של יוסי ונינט לא היתה עלינו השפעה"

-גברתם במצעד על גלריה מכובדת של אמנים ולהקות שמוגדרים "אלטרנטיביים". הסצנה היום ממש גדולה.
"במידה מסוימת כן, אבל אנחנו, 'הקולקטיב', נזהרים מלקחת על זה קרדיט. הסצנה לא הומוגנית מבחינה מוזיקלית. המגוון עצום. בעשור האחרון חל תהליך של ערבוב מתמשך בין שוליים ומיינסטרים, גם מעבודת שטח וגם מפסטיבלים וחשיפה שאמנים מקבלים ברדיו. למשל אלון עדר, הדס קליינמן ואביב בכר, שרצים עכשיו ברדיו למרות שהם בשוליים. זה יפה לראות שהעניין הכללי הוא הרבה יותר גדול מאיתנו. אנחנו בסך הכל הבאנו את האבן הקטנה שלנו".

-עד כמה הסיפור האישי של יוסי מזרחי עם נינט תרם לפופולריות של הלהקה?
"בעיני לא היתה לזה השלכה, בטח שלא בקונטקסט של המוזיקה שלנו, שנראה לי רלוונטי. החשיפה בתקשורת היא גם מהחיבור שלנו עם שלומי שבן, והאלבום החדש. ברמה האובייקטיבית אין שינוי או השפעה. בצורה מסוימת, במקומות מסוימים, סבבה. אבל תכלס זה הרבה פחות מעניין".

-מה התוכניות שלכם לשנה הקרובה?
"האלבום הושק פורמלית ועכשיו נרגענו ונחזור לסיבוב הופעות בכל הארץ עד דצמבר. מינואר אנחנו חוזרים להופעות בחו"ל, בחורף, באביב ובקיץ, עוד מוקדם להגיד איפה ומתי, הכל בתהליכים. אני חושב שנגיע למועדונים גדולים, בעיקר באירופה, לכל מקום שנצליח להגיע אליו. אם נצליח בהכל, אולי נתחיל לעבוד על האלבום הבא".