כל מוזיקאי יודע כי ביקורת מוזיקלית רהוטה, מושכלת וענינית היא דבר נפלא שיכול ללמד ולהחכים כל יוצר.
מה לעשות שבארץ בנוסף לשאר הרעות החולות שתעשיית המוזיקה והיוצרים סובלים מהן, אפשר למנות גם את מבקרי המוזיקה. נכון שפה ושם ניתן למצוא קולות ברורים ורהוטים ששווה להקשיב להם, אבל בינינו, בלא מעט אתרים נמצאים מבקרים הלוקים בשנאה למוזיקה עברית, חוסר ידע, סנוביזם היפסטרי כרוני והכי גרוע - עבר כושל ומתיימר של נסיונות יצירתיים כושלים.
לא אשכח איך לפני 15 שנה נדהמתי לקרוא ביקורת מוזיקלית על הופעת בכורה של להקה שעבדתי איתה, שעסקה כל כולה בכובע שחבש הסולן. לא הרבה השתנה מאז. נדיר למצוא מישהו שבאמת כותב על מוזיקה
ומתייחס לטקסט, לעיבוד, לנגינה ולהפקה, ולא מעיר הערות שאינן קשורות לשיר עצמו.
את היוצרים הצעירים שאני פוגש בתחילת דרכם אני מרגיע ומלמד שאין להתייחס בכובד ראש לכל ילדי הכאפות שכותבים כיום ביקורת. הם רצו לעסוק במוזיקה, אך גילו שאינם מוכשרים מספיק, או שאין להם את העוז הדרוש לכך ולכן הם עומדים על מדרונות הר נבו ומביטים אל הארץ המובטחת עם עט מושחז וגבהות לב. אני תמיד מזכיר לעצמי ולהם שהשירים שורדים יותר מביקורות, ואיש עוד לא הקדיש לאהובתו ביקורת על סינגל.
רמי פורטיס כותב למבקר מוזיקה
לסיום אני רוצה לצטט כמה שורות של היוצר המופלא רמי פורטיס, שורות שנכתבו בפורום מוזיקה ישראלית לפני כעשור, כתגובה לאחד המבקרים, שורות שהולחנו על ידי טרוי.
"בוא איתי אל הבמה, בוא ותגיד את כל מה שאתה רוצה, בוא תזיע מתחת לפנסים הבוערים, בוא ותעמוד שם מול האלפים, שמצפים לך, בוא אל המבוכה והכבוד, הכסף, ההדר, בוא אל הדבר הנהדר, האמיתי.
"בוא ולמד אותנו איך הולכים נכון, בוא ותשמע איתנו את התשואות האוהבות, וקריאות הבוז הכואבות. תעמוד חשוף באפילה החודרנית, ערום ומתבייש, תבקש את הלשון היבשה שתגיד את המילה הנכונה.
"בוא ותעמוד בצל של עצמך, אולי תגלה את הצניעות, את חטא היוהרה ושפלות הגאווה, את הבדידות הנוראה. בוא לשקט שאחרי הרעש, לדממה המביסה, בוא תנסה לשבור את המראה.
"בוא אל הבמה, בוא תראה דברים, שלא תזכה לראות, בשום חלום או הזיה" (רמי פורטיס).
שיר השבוע: "מחכים לקיץ"
"שָׂבַעְנוּ נְאוּמִים ,וְעָדוֹת, הַבְטָחוֹת, לֹא בִּקַּשְׁנוּ הַרְבֵּה וְקִבַּלְנוּ פָּחוֹת.
רָצִינוּ לִהְיוֹת חָפְשִׁיִּים בְּאַרְצֵנוּ, וְאַתֶּם בְּחַרְתֶּם לְהַשְׁתִּין עָלֵינוּ.
נָכוֹן שֶׁאֲנַחְנוּ עַם מָזוֹכִיסְטִי, וְלֹא מַמָּשׁ נוֹן-קוֹנְפוֹרְמִיסְטִי
אֲבָל הָבִינוּ - גַּם לָנוּ יֵשׁ גְּבוּל, כִּי מְדֻבָּר בְּשַּׁפַּעַת וְלֹא בְּשִּׁעוּל
וְגַם אִם קַר עַכְשָׁו בָּרְחוֹבוֹת, וַאֲנַחְנוּ מְקַטְּרִים מוּל מָסָךְ הַמַּחְשֵׁב.
עַל קִירוֹת הָפֵייסבּוּק נִכְתָּבוֹת הַכְּתוֹבוֹת, וְיֵשׁ תְּחוּשָׁה שֶׁהַקַּיִץ קָרֵב.
כֵּן, כְּמוֹ בְּחִינַת בַּגְרוּת בְּמִּקְצוֹעַ אֶזְרָחוּת, הַקַּיִץ יָבוֹא עִם הַחֹם וְהַלַּחוּת.
קַיִץ יִשְׂרְאֵלִי, עַצְבָּנִי וּמָלֵא כְּעָסִים, שֶׁלֹּא מַאֲמִין, לֹא מְפַחֵד, לֹא שׁוֹמֵר עַל נִימוּסִים.
קַיִץ שֶׁמָּאַס בְּתִּסְפּוֹרוֹת הַטַּיְקוּנִים, בַּהֲקָלוֹת הַמַּס רַק לָעֲשִׂירוֹנִים הָעֶלְיוֹנִים,
בְּחֹסֶר הַתִּקְוָה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ בַּיִת, קַיִץ שֶׁקּוֹלֵט עֲבוֹדָה בָּעֵינַיִם.
קַיִץ שֶׁדּוֹרֵשׁ צֶדֶק חֶבְרָתִי, גַּם לִצְעִירִים בְּלִי יִצּוּג מִפְלַגְתִּי.
וְעַכְשָׁו כֻּלָּם יוֹדְעִים, עוֹד מְעַט הַקַּיִץ "וְיִהְיֶה שָׂמֵחַ וְיִהְיוּ קְטָעִים"
ברזוליק בפייסבוק