למה אתם לא מצביעים במצעד השנתי של mako ורדיו תל אביב השנה? בפברואר האחרון השקנו ב-mako את היטליסט - מצעד הלהיטים השבועי הראשון שמתבסס על נתוני האזנות (יוטיוב, ספוטיפיי, אפל מיוזיק) והשמעות משעות השיא בתחנות המוזיקה הפופולריות ברדיו. הצלחנו להגיע לנוסחה שמשקפת את המציאות ולמעשה לראשונה ישראל מיישרת קו עם המצעדים בכל העולם.
כן, אנחנו יודעים, זה היה כיף להצביע. אין כמו מלחמת הצבעות בין מעריצות נועה קירל לאנה זק או אייל גולן נגד חנן בן ארי. ואם אתם מעל גיל 40 אפילו עשיתם את זה בגלויות וטלמסר בימים הסוערים של ירדנה נגד עופרה או אתניקס נגד משינה. אבל כמו שהיה ברור לכולם לאורך השנים, פורמט ההצבעות הקשה מאוד לשקף את המציאות. ולכן עם השנים התווספה התערבות עורכים וכרתה באופן סופי את הענף הרעוע ממילא של מצעדים בישראל.
הוסיפו את הפלייליסט המתעדכן של mako היטליסט
לכן, בהקשר ישיר למצעדים השבועיים שמתפרסמים ב-mako מדי יום שלישי ב-14:00, השנה נשיק את המצעד השנתי של mako היטליסט עם רדיו תל אביב ב-14 בספטמבר במשדר מיוחד בקשת 12 ורדיו תל אביב (102fm), בהגשת גורי אלפי ונלי תגר. אבל מה זה אומר? פשוט מאוד. שיר השנה של 2023 יהיה השיר שאתם האזנתם לו הכי הרבה בכל הפלטפורמות מאוגוסט 2022 ועד אוגוסט 2023. זה יהיה לשם שינוי שיר שהצלחתו נמדדת לאורך כל השנה ולא רק ברבעון האחרון של השנה, כפי שבדרך כלל קורה במצעדי סיכום שנה.
2 דוגמאות טובות שיסבירו את העיוות שהיה עד היום: שיר השנה של 2017 היה "כל הזמן הזה" של רביד פלוטניק (בזמנו נצ'י נצ'). אין ספק שמדובר בשיר מצוין. אבל מה אם נגיד לכם שבאותה השנה יצא גם שיר בשם "טודו בום"? דוגמה נוספת: שיר השנה של 2020 היה "שלמים" של עידן חביב. אתם יודעים מה עוד יצא ב-2020? "מיליון דולר" של נועה קירל. בקיצור, הצבעות זה לא ממש מדע מדויק.
ושלא תחשבו שהקומבינות וחוסר הצדק שמורים רק למוזיקה הישראלית. יש הרבה דוגמאות מהשנים האחרונות על הפער שבין שיר השנה הבינלאומי של ישראל מול מה שקורה באמת בעולם. אבל נחזור דווקא בדיוק 30 שנה אחורה ל-1993. שנה מטורפת עם להיטים כמו All That She Wants של אייס אוף בייס (השיר הנמכר ביותר באירופה באותה השנה) ומעל כולם שיר השנה של ארה"ב I Will Always Love You של וויטני יוסטון. ומה נבחר לשיר השנה בישראל באותה השנה? Go West של הפט שופ בויז שיצא באוגוסט 1993. שיר מצוין אבל רחוק רחוק מלהיות שיר השנה.
בקיצור, הבנתם. זה לא תמיד קורה כמובן, אבל בהרבה מקרים השירים במקומות הראשונים יצאו בשלב מאוחר של השנה, או שמאחוריהם עומד צבא מעריצים גדול או שברגע ההצבעה אנשים מעדיפים לתת את קולם לשירים שבעיניהם נתפסים כאיכותיים יותר ופחות ללהיטים הגדולים באמת.
למה אנחנו מודדים רק שעות שיא בתחנות המוזיקה ברדיו?
כי האזנה לתחנות הרדיו בלילה היא אפסית. מה גם שבתחנות רבות במקרה הטוב מדובר בבחירת שירים על ידי מחשב בלי פיקוח, ואין לדעת כמה פעמים השיר מנוגן במהלך הלילה וזה, כמובן, לא שווה ערך לניגון השיר בשעות השיא.
אז השנה אנחנו מתרגשים להעניק את פסלון שיר השנה, זמר או זמרת השנה (כן, יכול להיות רק אחד או אחת), ועוד פסלונים - הזענו המון על מנת להגיע הכי קרוב לשלמות ושהאמן ירגיש גאה להשוויץ בו באולפן הפרטי שלו, בסלון בבית או כל מקום אחר שיבחר. אז לא, השנה אנחנו לא רוצים שתצביעו במצעד, אתם לא עובדים אצלנו ולא נחלק לכם פרסים. וחוץ מזה, כבר הצבעתם לאורך כל השנה כשהאזנתם לשירים האהובים עליכם. יאללה, נתראה ב-14 בספטמבר, ב-mako, קשת 12 ורדיו תל אביב, בהגשת גורי אלפי ונלי תגר.
המשדר החגיגי בחסות BUYME, קוקה-קולה, יאנגו מיוזיק ואיב סן לורן