בת אור קאלו, 28, נכדתו של המשורר והסופר שלמה קאלו, בעלה של הזמרת רבקה זהר, היא זמרת בזכות עצמה, ששרה באנגלית והוציאה בימים אלו את אלבום הבכורה שלה "Flesh and bones". בימים הקרובים היא תטוס (שוב) לארה"ב לכמה חודשים, וכשתחזור היאמתכננת להופיע עם שירי האלבום.
למרות שהשירים שלה לא דומים בשום דבר לאלה שכתב סבא שלה (ושרה אשתו רבקה זהר), קאלו הנכדה בהחלט מצביעה על השפעה שספגה מסבא שלה. "קאלו הוא אחד האנשים הכי לא הגיוניים שתפגוש עלי אדמות וזה מה שנותן מעוף לחשוב על דברים", היא מסבירה.
"כשאתה יוצר אתה מנסה לדלות דברים ממקומות אחרים והוא אף פעם לא נתן לי משהו רגיל. הוא כתב שירי כיסופים לאלוהים ואני מאוד אוהבת אותו. הוא מעיין בלתי נגמר של ידע. להקשיב לו זה תענוג גדול. הוא סבא שונה בתכלית השינוי. זה לא יחסים רגילים של סבא ונכדים, אלא משהו אחר שאני לא יכולה להגדיר. יש לו ראש גדול וגבות ארוכות, הוא איש מצחיק".
"אנחנו משפחה יצירתית וקשה לנו לסתום את הפה"
"קאלו וההורים שלי היו מקור הידע שלי על כל העולם", ממשיכה בת אור. "האמת היא שלא דיברתי איתו הרבה זמן. דווקא רבקה זהר, אשתו מנישואיו השניים, הייתה שואלת אותי שאלות על השירה והמוזיקה ונותנת עצות וטיפים. גדלתי באווירת יצירה וכתיבה. לסבתא שלי היו שלוש גיטרות בארון, זה סיקרן אותי, אז היא אמרה לי 'קחי לקצת זמן' , אז לקחתי. מה לעשות, אנחנו משפחה יצירתית וקשה לנו לסתום את הפה".
בין הקלטת האלבום ללימודים במכללת "הד" הספיקה קאלו לסיים תואר במוזיקה באוקלהומה סיטי. "אני מרגישה שהאלבום שלי אמריקאי כי גדלתי על אמריקנה", היא אומרת. "אני זוכרת שכשהייתי ילדה, שמעתי המון תוכניות רדיו שדן כנר הגיש ותמיד נפלתי על שירים אמריקאים. הם קסמו לי כי גדלתי בבית עם דם חם. ההורים שלי שמעו הרבה קלטות של ג'רי לואיס ובלוז בראד'רס, שאדיי ועוד. אני נערת הגרוב".
-אז טועה מי שיחשוב שאת דתייה.
"אני לא דתייה, אני מאמינה. אלוהים זה אהבה. האור הפנימי בא מאמונה ואני מאמינה שאני טובה יותר כשאני באמונה. אני שומרת על ראש מורם ועם הבנה שהכל נעשה עם כוונה גדולה. אני מקווה שהמוזיקה שלי מכוונת לטוב ושהמילים מובילות לסוף טוב. אני אוהבת happy endings ושהגיבור מנצח בסוף. יש לי חבר שאומר לי שהשירים מזכירים לו שירי מסע ופס-קול נעים אז אני מניחה שיש בהם קצב של הליכה, שהם מלווים משהו טוב".
"אנחנו שבריריים, אבל יש בנו אמונה, זה חיזק אותי"
-ספרי על השיר "Wave".
"כתבתי אותו די מזמן על אהבה נכזבת ובכל זאת יש בו תקווה. זה שיר על בחור שהייתי איתו מגיל 16 ואז התגייסו, נפרדנו ונשבר לי הלב לרסיסים קטנטנים. היום אין לי מושג איפה הוא, אבל שמעתי שמועות שהוא דתי, נשוי ובטח יש לו ילדים. זה שר שהייתי בוחרת כדי להרשים איתו את הקהל".
-קראת לאלבום Flash and Bones
"זה אחד השירים באלבום שאומר שכולנו בשר ודם. אנחנו קטנים, אנחנו שבריריים, יש בנו אמונה ובגלל זה הכל בנו. אנחנו מצליחים להעביר אהבה, שמחה ומוזיקה. זה מה שהרגשתי כשעבדתי שעות על גבי שעות במלצרות וחסכתי שקל לשקל כדי לממן את האלבום. זה חיזק אותי. היה מאוד קשה להוציא אותו, אבל האנשים הכי מדהימים שיכולתי לדמיין הצטרפו להפלגה הזו".
-את מחוברת בכלל למוזיקה בעברית?
"באמת ובתמים שלא התחברתי לרוב הדברים ששמעתי ברדיו, אבל אהבתי את האלבומים האחרונים של רונה קינן ואסף אמדורסקי. מעבר לזה לא היה שום דבר שעליו אמרתי 'וואו'. אני נמשכת יותר למוזיקה אמריקאית ולקאנטרי. לא קל לי להתבטא בעברית כי השפה הזו מאד גבוהה. אני מקווה שיום אחד אוכל לכתוב כמו הגדולים ביותר, דוגמת אהוד מנור ז"ל, שהוא אחד האהובים עליי. כרגע אין לי רצון לכתוב בעברית למרות שאני מאד ציונית. אני מאד אוהבת את השפה אבל הראש אומר לי להמשיך באנגלית".
ת.ז. בת אור קאלו
מגורים: מרכז
פרנסה: "עובדת עם אבא שלי בחברת טיסות. לפני כן מלצרתי".
השפעות מוזיקליות: "שאדיי, ג'ימי הנדריקס, אלביס, מדונה, סיל, ג'ון מאייר, ג'ף באקלי, אריקה באדו, יהודית רביץ האלבומים הישנים, אריאל זילבר הישן, שלום חנוך האלבומים הישנים, הסאונד של פעם עושה לי את זה יותר".
לנצח את השיטה: "מבקשים יפה...להתפלל ולקוות...".
הצלחה מבחינתך: "להמשיך ולעסוק במוזיקה ואם אזרום עם הדמיון אז להופיע עם מדונה על הבמה ושלא יהיו לי דאגות חוץ מלקום ולכתוב מוזיקה".
מהיום בעוד עשר שנים: "מוזיקה וחמישה ילדים אבל מעבר לזה מקווה שאפצח את השיטה..".
אלבום אחרון שקנית: "John Mayer –Continuum ודפש מוד החדש".
למי בא לך לתת סטירה: "לכל מי שמעצבן אותי ובתל אביב יש הרבה כאלו... בעיקר לנהגים ולאנשים שלא אוספים את הקקי של הכלבים ולנרקומנים - שיתעוררו מזה...".